מ'חמודי' עד למכבי: תקשורת מילולית שלילית ואפקט חיובי

ד"ר צפירה גרבלסקי-ליכטמן על דבר והיפוכו בפרסום. כיצד ניתן להשתמש בתקשורת מילולית ולא-מילולית שלילית על מנת לייצר אפקט חיובי למותג

הדפוס השכיח בפרסומות מאופיין בתקשורת מילולית ולא-מילולית חיובית התומכת במוצר המתפרסם. לדוגמא, הקמפיין של קופת חולים כללית, "חמודי", מאופיין כולו במסרים חיוביים: "רק בכללית אתם נהנים משיניים בריאות לכל החיים. לראשונה בישראל רק בכללית פלטינום טיפולי שיניים עד גיל 18 ללא תשלום". לעומת זאת, כאשר ההתייחסות היא למתחרים, באות לידי ביטוי תקשורת מילולית ולא-מילולית שלילית. לדוגמא בקמפיינים שבהם עורכים השוואות בין מחירי המתחרים היקרים לבין המחירים של המוצר המתפרסם הזולים יותר.

מפתיע להצביע על תקשורת מילולית ולא-מילולית שלילית על המוצר המתפרסם כשהמטרה המכוונת היא ליצור אפקט חיובי כלפיו. דוגמא בולטת לאפקט כזה ניתן לראות בפרסומות העכשוויות של "מכבי" שירותי בריאות. המסרים המילוליים ובמקביל הלא-מילוליים הם שליליים - "אתה עוד לא מספיק להגיד "אהווה" אתה צריך לחזור לעבודה"; לעומת: "בקופת החולים הקודמת הייתי מקבל על זה יום חופש". המסרים המילוליים מלווים בתקשורת לא-מילולית מאיימת: תנועות אזהרה ואיום עם האצבע, מבט זועם ואינטונציה של כעס, מירמור, תלונות וחוסר שביעות רצון. מדוע אם כן להשתמש במסרים שליליים על מנת להציג מסר חיובי שכותרתו: "מבוטחי מכבי הם המרוצים ביותר בישראל".

התשובה לאפקט השכנועי מקורה בעמדה הראשונית של מקבלי המסר. בדוגמא הנזכרת, העמדה הראשונית של צופים רבים על איכות השירות או מהירות השירות של קופות החולים היא בעיקרה שלילית ובהחלט איננה בהלימה עם המסר החיובי הקיצוני של הפרסומת. במצבים מסוג זה המסרים השליליים מסייעים לצופים להזדהות עם המסר, הן במישור המילולי והן במישור הלא-מילולי. הזדהות זו, שנבנית במהלך הפרסומת, מתקבלת לקראת סוף הפרסומת כהיפוכו של דבר.

אולם משנוצרה הזדהות התחיל תהליך השכנוע, הצופים פתוחים יותר למסר השכנועי ויש סיכוי גבוה יותר שיקבלו אותו. היפוך המשמעות מייצר אפקט קומי, שגם הוא בעל ערך שכנועי, המסייע לאפקט של שינוי העמדה ביחס למסר. עבור הצופים משהתהפכה הכוונה יש מוטיבציה, לרוב לא מודעת או לא רצונית, לשמור על מצב רוח טוב ולכן תהיה נטייה גבוהה יותר להסכים ופחות להתנגד. להיפתח יותר כלפי המסר ופחות להיסגר.

בדיוק באותה אסטרטגיה שכנועית השתמשה "מכבי" שירותי בריאות בפרסומת שהמסר שלה: "במכבי התור מהיר". המסר המילולי ובמקביל המסר הלא-מילולי שליליים: "מרגע שעברתי למכבי לא מספיקה אפילו... סוג של קוף שש אותיות" לעומת: "בקופת החולים הקודמת הייתי מספיקה תשבץ, תשחץ, סודוקו...". מבחינה לא-מילולית באים לידי ביטוי מסרים שליליים, הן בשפת גוף שיש בה מרמור, כעס, תלונה, עצבנות וחוסר נוחות והן בהיבטים הלא-מילוליים של הקול, קרי באינטונציה ובטון דיבור שמבטאים כעס, תלונה ואפילו איום.

ההזדהות של הצופים עם המסר מתקשרת לאספקטים רגשיים, של תחושות תסכול וחוסר שביעות רצון במהלך המתנה מייגעת בתור לקופת חולים. סיטואציה זו מאופיינת בפמיליאריות גבוהה מאוד בחברה הישראלית. אפקט המוכרות לצד תחושות ההזדהות מקרבים את הצופים אל המסר. מאוחר יותר מתרחש היפוך המשמעות אולם הוא נערך כאשר הצופים כבר נשבו במסר: "דודה אנחנו באמת מצטערים אבל במכבי השירות באמת מהיר". אפקט זה של היפוך משמעות המסר מחדד את תשומת לב הצופים ומסייע לזכירת המסר המועבר, המייצר צעד נוסף לקראת הצלחה שכנועית.

קמפיין זה מדגים כיצד ניתן להשתמש בתקשורת מילולית ולא-מילולית שלילית על מנת לייצר אפקט חיובי, שיש בו אפקט שכנועי רב ערך. אפקט זה מייצר אפקט קומי, הרגשה טובה, תשומת לב למסר, זכירתו, הזדהות עמו ומכאן הוא בעל אפקט שיכנועי משמעותי. חשוב לציין, כי ניתן ליישם אותו במגוון רחב של מוצרים. ערכו היישומי הרב עשוי להיות כלי רב ערך עבור פרסומאים בבניית מסרים שהם בעלי חשיבות רבה מתוקף היפוך המשמעות שלהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיות
רייטינג

מי הזיז את מדורת השבט שלי?

המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על  5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג. 

גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר. 

פריים טיים

לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.

שר התקשורת, שלמה קרעי. קרדיט: רשתות חברתיותשר התקשורת, שלמה קרעי. קרדיט: רשתות חברתיות

שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית

במהלך לחיבור בין הפריפריה והמרכז, לראשונה בישראל יתאפשר שידור רדיו מסחרי ארצי; משרד התקשורת מפרסם את תזכיר חוק התקשורת (רדיו) ובו מודל חדש לשידורי הרדיו המסחריים בישראל

רן קידר |

משרד התקשורת מפרסם את תזכיר חוק התקשורת (רדיו) ובו מודל חדש לשידורי הרדיו המסחריים בישראל. מטרת הרפורמה היא להסיר חסמי כניסה לשוק הרדיו ולעבור לתצורת מכרז פתוח, שקוף ושוויוני, שיאפשר את הסבתן של תחנות רדיו אזוריות לשידורי רדיו בפריסה ארצית וכן את הקמתן של תחנות רדיו חדשות, כך שהציבור ייהנה ממגוון רחב יותר של אפשרויות, ויוכל להאזין לכל תחנה מכל מקום בארץ. 

התזכיר שפורסם להערות הציבור יאפשר לראשונה לגופים עסקיים לשדר שידורי רדיו FM מסחריים ללא הגבלות גיאוגרפיות, וכך תינתן גמישות מלאה לתחנות בבחירת מודל השידור שלהם, לרבות האפשרות של שידור במודל האזורי הקיים. כיום ישנו "נתק" בין אזורי הנגב, יהודה ושומרון והגליל לבין מרכז הארץ וירושלים, מאחר שתחנה פרטית אינה רשאית לשדר באופן רחב למאזינים במספר אזורים.

הרפורמה המוצעת עתידה לשנות זאת ולאפשר לכולם להאזין לתחנות האהובות עליהם מכל מקום, לפי בחירת התחנה. במסגרת הרפורמה המוצעת, ייערך מכרז פתוח, שקוף ושוויוני להקצאת תדרי FM, בו יוכלו להתמודד הן שחקנים חדשים והן בעלי זיכיונות קיימים. המעבר למודל החדש יבוצע באופן הדרגתי, כך שתדרים פנויים חדשים יועמדו למכרז. 

בעלי זיכיון קיים יוכלו להתמודד במכרז עוד לפני פקיעת זיכיונו, ואם יזכה במכרז יוכל לעבור לשידור במתכונת החדשה ואף לשדר בפריסה ארצית רחבה. המכרז יתבסס על מחיר, במטרה להבטיח שהמשאב הציבורי של תדר הרדיו יוקצה לגורם היעיל ביותר, כשכל גורם יוכל להחזיק ב-3 אפיקי תדר לכל היותר. 

הזוכים במכרז יידרשו להירשם במרשם ספקי הרדיו, ויוכלו לשדר ללא מגבלות של אזורי כיסוי וללא מעורבות בתוכן, מה שיאפשר ניצול יעיל יותר של משאב התדרים הציבורי ואף יביא לצמצום משמעותי בנטל הרגולטורי הקיים.