שלמה קרמר, מנכ״ל ומייסד-שותף CATO. קרדיט: Eclipse Media and Leonid Yakobov
שלמה קרמר, מנכ״ל ומייסד-שותף CATO. קרדיט: Eclipse Media and Leonid Yakobov

קייטו מגייסת 50 מיליון דולר, רוכשת את Aim Security ומדווחת על הכנסות של 300 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית מבצעת את הרכישה הראשונה בתולדותיה, מרחיבה את סבב הגיוס האחרון ומחזקת את פלטפורמת ה־SASE שלה ביכולות אבטחת AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קייטו שלמה קרמר

קייטו נטוורקס הודיעה על רכישת חברת Aim Security, סטארט-אפ הפועל בתחום אבטחת בינה מלאכותית שהוקם בשנת 2022. זוהי הרכישה הראשונה של קייטו מאז הקמתה, והיא נועדה להרחיב את פלטפורמת הענן Cato SASE Cloud כך שתכלול שכבת אבטחת AI המותאמת לשימוש בארגונים. במקביל, הודיעה החברה כי חצתה את רף ה־300 מיליון דולר בהכנסות שנתיות חוזרות (ARR), וכי הרחיבה את סבב הגיוס האחרון שלה (Series G) ל־409 מיליון דולר לאחר השקעה נוספת של 50 מיליון דולר מקרן Acrew Capital.

נותנים מענה לצרכים של השוק

המהלך מתרחש על רקע השימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית בארגונים ברחבי העולם. לצד יתרונות עסקיים, טכנולוגיות AI יוצרות גם סיכוני אבטחה, בעיות פרטיות וציות לרגולציה. העובדה שעובדים נחשפים ליישומים ציבוריים כמו Microsoft Copilot או מפתחים יישומים פנימיים המבוססים על מודלים חכמים, מחייבת פתרונות חדשים להגנה על המידע הארגוני. מודל ה־SASE, שהוגדר לראשונה על ידי קייטו, נחשב כיום לפתרון שמרכז שכבת בקרה אחודה על כלל משאבי הארגון - עובדים, סביבות ענן, שרתים ויישומים - ולכן שילוב אבטחת AI בפלטפורמה נתפס כמהלך טבעי.

לדברי שלמה קרמר, מנכ"ל ומייסד-שותף של קייטו, מגמת ה־AI היא שתעצב את האופן שבו יפעלו ארגונים בעשור הקרוב. ״מהפכת ה־AI תאפיל על המהפכה הדיגיטלית ככוח המרכזי שיגדיר את פעילותם של ארגונים בעשור הקרוב,״ אמר שלמה קרמר, מנכ״ל ומייסד-שותף של קייטו נטוורקס. ״רכישת Aim Security מעצימה את פלטפורמת ה־SASE שלנו ביכולות מתקדמות לאבטחת AI, שמעניקות ללקוחותינו תשתית מאובטחת לשימוש ביכולות פורצות הדרך שמציעה הבינה המלאכותית.״

הנרכשת והסינרגיה

Aim Security פיתחה טכנולוגיה שמספקת מענה בכמה שכבות: ניטור ואבטחת שימוש העובדים ביישומי AI ציבוריים, הגנה בזמן אמת על יישומי AI פנימיים וסוכנים חכמים, וכן הגנה על מחזור חיי הפיתוח של יישומי Agentic AI. השילוב עם קייטו אמור לספק מענה לסיכוני אבטחה ולדליפות מידע שנובעים מהשימוש בכלי בינה מלאכותית. לאחרונה חשפה Aim פרצת אבטחה ב־Microsoft 365 Copilot, שנחשבת לאחת החולשות הראשונות שתועדו בתחום זה.

מתן גץ, מנכ"ל Aim Security, ציין כי אחת מחברות השירותים הפיננסיים הגדולות בעולם כבר בחרה להטמיע את הטכנולוגיה של החברה כדי לאבטח את יישומי ה־AI שלה, מה שמעיד על הצורך של ארגונים גדולים בפתרונות מסוג זה. Aim צפויה להשתלב בפלטפורמת Cato SASE Cloud כבר בתחילת 2026, כאשר לקוחות קיימים יוכלו להשתמש בה גם קודם לכן כפתרון עצמאי.

את קייטו מוביל שלמה קרמר, שהקים בעבר גם את צ’ק פוינט ואימפרבה, ונחשב לדמות בולטת בתעשיית הסייבר הישראלית. החברה, שמעסיקה כ־1,400 עובדים, מהם כ־670 בישראל, משרתת יותר מ־3,500 לקוחות תאגידיים ברחבי העולם. תחום ה־SASE שבו היא פועלת הפך בשנים האחרונות לאחד המרכזיים בשוק הסייבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פאנל הייטק, ועידה כלכליתפאנל הייטק, ועידה כלכלית

עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם

זיו וולף |
נושאים בכתבה הייטק

פאנל "עתיד ההייטק הישראלי" בוועידה הכלכלית של ישראל, הפגיש על במה אחת את אורן וינטר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל, חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות, ואלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים חברת FINQ ובית ההשקעות תמיר פישמן. שלושתם מתבוננים באותו שוק, אך מציירים תמונה מורכבת של תעשייה שנמצאת בין שיאי חדשנות לבין חששות מהעתיד.

סיילספורס מגדילה פעילות בישראל דווקא בזמן מלחמה

על רקע הירידה בהשקעות בישראל של גופים בינלאומיים, וינטר מתאר מציאות אחרת בסיילספורס: "השנתיים האחרונות היו התקופה הטובה ביותר של מרכז הפיתוח הישראלי של החברה. סיילספורס רכשה שלוש חברות מישראל, הגדילה באופן אורגני את מספר העובדים, והעמיקה את ההשקעות המקומיות". לדבריו, ההנהלה העולמית מתקשה להתעלם ממה שהוא מגדיר "אקו סיסטם טכנולוגי סופר חזק", בייחוד בתחום הסייבר סקיוריטי.

וינטר מדגיש כי בסיילספורס מסתכלים פחות על פוליטיקה ויותר על עסקים: "החלטה נעשית לפי איכות הטאלנט, רמת החדשנות והיכולת לייצר ערך". בנוסף הוא מציין כי מנכ"ל החברה וההנהלה הבכירה תומכים באופן מוצהר בישראל, וייתכן שגם זה נתן משקל בהחלטות להמשיך ולהשקיע כאן.

תמיר מתייחס לזווית הגיאוגרפית של ההשקעות בהייטק הישראלי: "גם בתקופת המלחמה סטארטאפים ישראליים הצליחו לגייס סכומי כסף משמעותיים, אך רובו המוחלט הגיע ממקור אחד כמעט בלעדי: ארצות הברית. האמריקאים בקפיטליזם הפרפקציוניסטי שלהם יודעים לקחת סיכון, הם רגילים לחיות עם סיכונים, כולל הסיכון הישראלי, כבר יותר מחמישים שנה. מבחינתם, גם אם המצב מחמיר, אפשר להעביר אנשים, להעביר טכנולוגיה ולהמשיך הלאה. אירופה, לעומתם, הרבה פחות נוטה לקחת את הסיכון הזה, ולכן כמעט אינה נוכחת במפת הגיוסים".

לכך יש גם צד שלילי: "התעשייה הישראלית הופכת להיות קשורה יותר ויותר לכלכלה האמריקאית, עד כדי תלות. אם בעבר ישראל פעלה במגוון רחב של תחומים, מהחומרה ועד לתוכנה, כיום היא מתכנסת יותר ויותר למוקד אחד מרכזי סייבר".


פאנל הייטק, ועידה כלכליתפאנל הייטק, ועידה כלכלית

עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם

זיו וולף |
נושאים בכתבה הייטק

פאנל "עתיד ההייטק הישראלי" בוועידה הכלכלית של ישראל, הפגיש על במה אחת את אורן וינטר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל, חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות, ואלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים חברת FINQ ובית ההשקעות תמיר פישמן. שלושתם מתבוננים באותו שוק, אך מציירים תמונה מורכבת של תעשייה שנמצאת בין שיאי חדשנות לבין חששות מהעתיד.

סיילספורס מגדילה פעילות בישראל דווקא בזמן מלחמה

על רקע הירידה בהשקעות בישראל של גופים בינלאומיים, וינטר מתאר מציאות אחרת בסיילספורס: "השנתיים האחרונות היו התקופה הטובה ביותר של מרכז הפיתוח הישראלי של החברה. סיילספורס רכשה שלוש חברות מישראל, הגדילה באופן אורגני את מספר העובדים, והעמיקה את ההשקעות המקומיות". לדבריו, ההנהלה העולמית מתקשה להתעלם ממה שהוא מגדיר "אקו סיסטם טכנולוגי סופר חזק", בייחוד בתחום הסייבר סקיוריטי.

וינטר מדגיש כי בסיילספורס מסתכלים פחות על פוליטיקה ויותר על עסקים: "החלטה נעשית לפי איכות הטאלנט, רמת החדשנות והיכולת לייצר ערך". בנוסף הוא מציין כי מנכ"ל החברה וההנהלה הבכירה תומכים באופן מוצהר בישראל, וייתכן שגם זה נתן משקל בהחלטות להמשיך ולהשקיע כאן.

תמיר מתייחס לזווית הגיאוגרפית של ההשקעות בהייטק הישראלי: "גם בתקופת המלחמה סטארטאפים ישראליים הצליחו לגייס סכומי כסף משמעותיים, אך רובו המוחלט הגיע ממקור אחד כמעט בלעדי: ארצות הברית. האמריקאים בקפיטליזם הפרפקציוניסטי שלהם יודעים לקחת סיכון, הם רגילים לחיות עם סיכונים, כולל הסיכון הישראלי, כבר יותר מחמישים שנה. מבחינתם, גם אם המצב מחמיר, אפשר להעביר אנשים, להעביר טכנולוגיה ולהמשיך הלאה. אירופה, לעומתם, הרבה פחות נוטה לקחת את הסיכון הזה, ולכן כמעט אינה נוכחת במפת הגיוסים".

לכך יש גם צד שלילי: "התעשייה הישראלית הופכת להיות קשורה יותר ויותר לכלכלה האמריקאית, עד כדי תלות. אם בעבר ישראל פעלה במגוון רחב של תחומים, מהחומרה ועד לתוכנה, כיום היא מתכנסת יותר ויותר למוקד אחד מרכזי סייבר".