רובוט של דווסאן
צילום: אתר החברה

הנפקת השנה בקוריאה: חברה שפיתחה רובוט שמטגן עוף ומכין קפה

אם לא יהיו שיניים של הרגע האחרון חברת הרובוטים הדרום קוריאנית, דווסאן צפויה לרשום את מניותיה למסחר בבורסה המקומית, במה שצפוי להפוך להנפקה הגדולה ביותר השנה במדינה, שהפכה בשנים האחרונות למעצמה של רובוטים שיתופיים
איתן גרסטנפלד | (2)

חברת הרובוטים דווסאן (Doosan Robotics) צפויה לרשום את מניותיה למסחר בבורסה בקוריאה הדרומית, במה שצפוי להפוך להנפקה הגדולה ביותר השנה במדינה, אשר משקיעה מאמצים גדולים בפיתוח סקטור ייצור ופיתוח הרובוטים.

במידה ולא יהיו שינויים של הרגע האחרון החברה הדרום קוריאנית, צפויה לגייס 421 מיליארד וון (310 מיליון דולר), בהנפקה הראשונית (IPO) הגדולה ביותר במדינה השנה. דווסאן, הפועלת מהעיר סוואן, היא היצרנית הגדולה במדינה של מה שמכונה רובוטים שיתופיים, הפועליים לצד עבודת בני אדם במשימות שונות החל מהכנת קפה וטיגון עוף וכלה בהגשת בירה וטיפול במזוודות בשדה תעופה. זאת בניגוד לרובוטים המשמשים כיום במסגרות תעשייתיות למשימות חוזרות ונשנות.

כספי הגיוס צפויים לסייע לחברה להמשיך את הרכישות שלה ולתמוך בהתרחבות מעבר לגבולות המדינה. בניגוד לחברות רובוטים אחרות אשר מייצרות רובוטים דמויי אדם, האסטרטגיה של דווסאן היא לסייע לעובדים ומפעלים לעבוד יחד עם הרובוטים, באמצעות זרועות רובוטיות. כיום, מייצר החברה החברה 13 סוגים שונים של זרועות רובוטיות עם אפשרויות מטען וטווח שונים. 

 

החברה גם עושה שימוש בבינה מלאכותית, במטרה להפוך את הרובוטים שלה לשימושיים יותר. באוגוסט האחרון חתמה דווסאן על הסכם עם ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט (Microsoft Corp), במטרה להשתמש בשירות Azure OpenAI עבור מערכת בקרת רובוטים מבוססת GPT. על פי החברה, השילוב בין היטכנולוגיות יאפשר למשתמש לומר פקודה קולית פשוטה, כמו לדוגמה להכין מנה מסויימת, והרובוט יוכל להבין את רצף המשימות שנדרש ממנו כדי להשלים ארוחה.

השקעה משמעותית ברובוטים

שוק הרובוטים השיתופיים העולמי, שמוערך השנה ב-1.2 מיליארד דולר, צפוי להגיע ל-6.8 מיליארד דולר עד 2029, על פי דו"ח יולי של Markets and Markets. מעמדה של קוריאה הדרומית כמעצמה עולמית בטכנולוגיה והנדסה עשוי לתת לה יתרון בתעשיית הרובוטים השיתופית, תת-מגזר מתפתח של שוק האוטומציה התעשייתית. 

השנה הפכה רובוטיקה לאחד המגזרים החמים ביותר בקוריאה, כאשר הממשלה והחברות המקומיות הגדולות הגבירו את ההשקעות. מלבד הממשלה את התהליך מובילות חברות ענק כמו LG, סמסונג ויונדאי, המשקיעות מאמצים אדירים, לשלב בין טכנולוגיית רובוטיקה לבין תחומי פעילותן. בשנים האחרונות שוק הרובוטים ממוקדי השירות, מתרחב ומתגוון לתחומים שונים כמו בישול, הגשה, משלוחים, בריאות, אבטחה, אדריכלות, חקלאות ואפילו הגנה לאומית.

קיראו עוד ב"BizTech"

כך למשל, LG וסמסונג פיתחו רובוטים שונים לעריכת שולחן, משלוח/הגשה וניקוי של מזון. כמו כן, בשנה החולפת חשף הסטארט-אפ הקוריאני Storant את רובוט הבריסטה שלו לבתי קפה בלתי מאוישים, לצד רובוט אוטונומי שמנקה שולחנות וכיסאות במסעדות. במחנות הצבא הקוריאני, רובוטים מסייעים לטבחי הקנטינה בהכנת ארוחות יומיומיות ליותר מ-3,000 חיילים. רובוטים גם מסייעים לקשישים עם אלצהיימר ולילדים עם הפרעות קשב וריכוז באימונים חינוכיים וקוגניטיביים לחיזוק התפקוד שלהם. בתי חולים אוניברסיטאיים בקוריאה מצוידים ברובוטים ניתוחיים, במיוחד לנוירוכירורגיה וניתוחי מוח.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בישראל היה רובוט ששימש כר"מ חליפי: לפידיוט (ל"ת)
    גנץ 05/10/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בכדי להשלים אותם,פיתחתי רובוט שאוכל עוף,ושותה קפה.. (ל"ת)
    מרקוס 05/10/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.