הנפקת השנה בקוריאה: חברה שפיתחה רובוט שמטגן עוף ומכין קפה
חברת הרובוטים דווסאן (Doosan Robotics) צפויה לרשום את מניותיה למסחר בבורסה בקוריאה הדרומית, במה שצפוי להפוך להנפקה הגדולה ביותר השנה במדינה, אשר משקיעה מאמצים גדולים בפיתוח סקטור ייצור ופיתוח הרובוטים.
במידה ולא יהיו שינויים של הרגע האחרון החברה הדרום קוריאנית, צפויה לגייס 421 מיליארד וון (310 מיליון דולר), בהנפקה הראשונית (IPO) הגדולה ביותר במדינה השנה. דווסאן, הפועלת מהעיר סוואן, היא היצרנית הגדולה במדינה של מה שמכונה רובוטים שיתופיים, הפועליים לצד עבודת בני אדם במשימות שונות החל מהכנת קפה וטיגון עוף וכלה בהגשת בירה וטיפול במזוודות בשדה תעופה. זאת בניגוד לרובוטים המשמשים כיום במסגרות תעשייתיות למשימות חוזרות ונשנות.
כספי הגיוס צפויים לסייע לחברה להמשיך את הרכישות שלה ולתמוך בהתרחבות מעבר לגבולות המדינה. בניגוד לחברות רובוטים אחרות אשר מייצרות רובוטים דמויי אדם, האסטרטגיה של דווסאן היא לסייע לעובדים ומפעלים לעבוד יחד עם הרובוטים, באמצעות זרועות רובוטיות. כיום, מייצר החברה החברה 13 סוגים שונים של זרועות רובוטיות עם אפשרויות מטען וטווח שונים.
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- טראמפ: "הגענו להסכם סחר עם דרום קוריאה" - 350 מיליארד דולר יושקעו בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה גם עושה שימוש בבינה מלאכותית, במטרה להפוך את הרובוטים שלה לשימושיים יותר. באוגוסט האחרון חתמה דווסאן על הסכם עם ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט (Microsoft Corp), במטרה להשתמש בשירות Azure OpenAI עבור מערכת בקרת רובוטים מבוססת GPT. על פי החברה, השילוב בין היטכנולוגיות יאפשר למשתמש לומר פקודה קולית פשוטה, כמו לדוגמה להכין מנה מסויימת, והרובוט יוכל להבין את רצף המשימות שנדרש ממנו כדי להשלים ארוחה.
השקעה משמעותית ברובוטים
שוק הרובוטים השיתופיים העולמי, שמוערך השנה ב-1.2 מיליארד דולר, צפוי להגיע ל-6.8 מיליארד דולר עד 2029, על פי דו"ח יולי של Markets and Markets. מעמדה של קוריאה הדרומית כמעצמה עולמית בטכנולוגיה והנדסה עשוי לתת לה יתרון בתעשיית הרובוטים השיתופית, תת-מגזר מתפתח של שוק האוטומציה התעשייתית.
השנה הפכה רובוטיקה לאחד המגזרים החמים ביותר בקוריאה, כאשר הממשלה והחברות המקומיות הגדולות הגבירו את ההשקעות. מלבד הממשלה את התהליך מובילות חברות ענק כמו LG, סמסונג ויונדאי, המשקיעות מאמצים אדירים, לשלב בין טכנולוגיית רובוטיקה לבין תחומי פעילותן. בשנים האחרונות שוק הרובוטים ממוקדי השירות, מתרחב ומתגוון לתחומים שונים כמו בישול, הגשה, משלוחים, בריאות, אבטחה, אדריכלות, חקלאות ואפילו הגנה לאומית.
- הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
- גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...
כך למשל, LG וסמסונג פיתחו רובוטים שונים לעריכת שולחן, משלוח/הגשה וניקוי של מזון. כמו כן, בשנה החולפת חשף הסטארט-אפ הקוריאני Storant את רובוט הבריסטה שלו לבתי קפה בלתי מאוישים, לצד רובוט אוטונומי שמנקה שולחנות וכיסאות במסעדות. במחנות הצבא הקוריאני, רובוטים מסייעים לטבחי הקנטינה בהכנת ארוחות יומיומיות ליותר מ-3,000 חיילים. רובוטים גם מסייעים לקשישים עם אלצהיימר ולילדים עם הפרעות קשב וריכוז באימונים חינוכיים וקוגניטיביים לחיזוק התפקוד שלהם. בתי חולים אוניברסיטאיים בקוריאה מצוידים ברובוטים ניתוחיים, במיוחד לנוירוכירורגיה וניתוחי מוח.
- 2.בישראל היה רובוט ששימש כר"מ חליפי: לפידיוט (ל"ת)גנץ 05/10/2023 14:19הגב לתגובה זו
- 1.בכדי להשלים אותם,פיתחתי רובוט שאוכל עוף,ושותה קפה.. (ל"ת)מרקוס 05/10/2023 13:27הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
