הנפקת השנה בקוריאה: חברה שפיתחה רובוט שמטגן עוף ומכין קפה
חברת הרובוטים דווסאן (Doosan Robotics) צפויה לרשום את מניותיה למסחר בבורסה בקוריאה הדרומית, במה שצפוי להפוך להנפקה הגדולה ביותר השנה במדינה, אשר משקיעה מאמצים גדולים בפיתוח סקטור ייצור ופיתוח הרובוטים.
במידה ולא יהיו שינויים של הרגע האחרון החברה הדרום קוריאנית, צפויה לגייס 421 מיליארד וון (310 מיליון דולר), בהנפקה הראשונית (IPO) הגדולה ביותר במדינה השנה. דווסאן, הפועלת מהעיר סוואן, היא היצרנית הגדולה במדינה של מה שמכונה רובוטים שיתופיים, הפועליים לצד עבודת בני אדם במשימות שונות החל מהכנת קפה וטיגון עוף וכלה בהגשת בירה וטיפול במזוודות בשדה תעופה. זאת בניגוד לרובוטים המשמשים כיום במסגרות תעשייתיות למשימות חוזרות ונשנות.
כספי הגיוס צפויים לסייע לחברה להמשיך את הרכישות שלה ולתמוך בהתרחבות מעבר לגבולות המדינה. בניגוד לחברות רובוטים אחרות אשר מייצרות רובוטים דמויי אדם, האסטרטגיה של דווסאן היא לסייע לעובדים ומפעלים לעבוד יחד עם הרובוטים, באמצעות זרועות רובוטיות. כיום, מייצר החברה החברה 13 סוגים שונים של זרועות רובוטיות עם אפשרויות מטען וטווח שונים.
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- טראמפ: "הגענו להסכם סחר עם דרום קוריאה" - 350 מיליארד דולר יושקעו בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה גם עושה שימוש בבינה מלאכותית, במטרה להפוך את הרובוטים שלה לשימושיים יותר. באוגוסט האחרון חתמה דווסאן על הסכם עם ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט (Microsoft Corp), במטרה להשתמש בשירות Azure OpenAI עבור מערכת בקרת רובוטים מבוססת GPT. על פי החברה, השילוב בין היטכנולוגיות יאפשר למשתמש לומר פקודה קולית פשוטה, כמו לדוגמה להכין מנה מסויימת, והרובוט יוכל להבין את רצף המשימות שנדרש ממנו כדי להשלים ארוחה.
השקעה משמעותית ברובוטים
שוק הרובוטים השיתופיים העולמי, שמוערך השנה ב-1.2 מיליארד דולר, צפוי להגיע ל-6.8 מיליארד דולר עד 2029, על פי דו"ח יולי של Markets and Markets. מעמדה של קוריאה הדרומית כמעצמה עולמית בטכנולוגיה והנדסה עשוי לתת לה יתרון בתעשיית הרובוטים השיתופית, תת-מגזר מתפתח של שוק האוטומציה התעשייתית.
השנה הפכה רובוטיקה לאחד המגזרים החמים ביותר בקוריאה, כאשר הממשלה והחברות המקומיות הגדולות הגבירו את ההשקעות. מלבד הממשלה את התהליך מובילות חברות ענק כמו LG, סמסונג ויונדאי, המשקיעות מאמצים אדירים, לשלב בין טכנולוגיית רובוטיקה לבין תחומי פעילותן. בשנים האחרונות שוק הרובוטים ממוקדי השירות, מתרחב ומתגוון לתחומים שונים כמו בישול, הגשה, משלוחים, בריאות, אבטחה, אדריכלות, חקלאות ואפילו הגנה לאומית.
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...
כך למשל, LG וסמסונג פיתחו רובוטים שונים לעריכת שולחן, משלוח/הגשה וניקוי של מזון. כמו כן, בשנה החולפת חשף הסטארט-אפ הקוריאני Storant את רובוט הבריסטה שלו לבתי קפה בלתי מאוישים, לצד רובוט אוטונומי שמנקה שולחנות וכיסאות במסעדות. במחנות הצבא הקוריאני, רובוטים מסייעים לטבחי הקנטינה בהכנת ארוחות יומיומיות ליותר מ-3,000 חיילים. רובוטים גם מסייעים לקשישים עם אלצהיימר ולילדים עם הפרעות קשב וריכוז באימונים חינוכיים וקוגניטיביים לחיזוק התפקוד שלהם. בתי חולים אוניברסיטאיים בקוריאה מצוידים ברובוטים ניתוחיים, במיוחד לנוירוכירורגיה וניתוחי מוח.
- 2.בישראל היה רובוט ששימש כר"מ חליפי: לפידיוט (ל"ת)גנץ 05/10/2023 14:19הגב לתגובה זו
- 1.בכדי להשלים אותם,פיתחתי רובוט שאוכל עוף,ושותה קפה.. (ל"ת)מרקוס 05/10/2023 13:27הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
