רובוט של דווסאן
צילום: אתר החברה

הנפקת השנה בקוריאה: חברה שפיתחה רובוט שמטגן עוף ומכין קפה

אם לא יהיו שיניים של הרגע האחרון חברת הרובוטים הדרום קוריאנית, דווסאן צפויה לרשום את מניותיה למסחר בבורסה המקומית, במה שצפוי להפוך להנפקה הגדולה ביותר השנה במדינה, שהפכה בשנים האחרונות למעצמה של רובוטים שיתופיים
איתן גרסטנפלד | (2)

חברת הרובוטים דווסאן (Doosan Robotics) צפויה לרשום את מניותיה למסחר בבורסה בקוריאה הדרומית, במה שצפוי להפוך להנפקה הגדולה ביותר השנה במדינה, אשר משקיעה מאמצים גדולים בפיתוח סקטור ייצור ופיתוח הרובוטים.

במידה ולא יהיו שינויים של הרגע האחרון החברה הדרום קוריאנית, צפויה לגייס 421 מיליארד וון (310 מיליון דולר), בהנפקה הראשונית (IPO) הגדולה ביותר במדינה השנה. דווסאן, הפועלת מהעיר סוואן, היא היצרנית הגדולה במדינה של מה שמכונה רובוטים שיתופיים, הפועליים לצד עבודת בני אדם במשימות שונות החל מהכנת קפה וטיגון עוף וכלה בהגשת בירה וטיפול במזוודות בשדה תעופה. זאת בניגוד לרובוטים המשמשים כיום במסגרות תעשייתיות למשימות חוזרות ונשנות.

כספי הגיוס צפויים לסייע לחברה להמשיך את הרכישות שלה ולתמוך בהתרחבות מעבר לגבולות המדינה. בניגוד לחברות רובוטים אחרות אשר מייצרות רובוטים דמויי אדם, האסטרטגיה של דווסאן היא לסייע לעובדים ומפעלים לעבוד יחד עם הרובוטים, באמצעות זרועות רובוטיות. כיום, מייצר החברה החברה 13 סוגים שונים של זרועות רובוטיות עם אפשרויות מטען וטווח שונים. 

 

החברה גם עושה שימוש בבינה מלאכותית, במטרה להפוך את הרובוטים שלה לשימושיים יותר. באוגוסט האחרון חתמה דווסאן על הסכם עם ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט (Microsoft Corp), במטרה להשתמש בשירות Azure OpenAI עבור מערכת בקרת רובוטים מבוססת GPT. על פי החברה, השילוב בין היטכנולוגיות יאפשר למשתמש לומר פקודה קולית פשוטה, כמו לדוגמה להכין מנה מסויימת, והרובוט יוכל להבין את רצף המשימות שנדרש ממנו כדי להשלים ארוחה.

השקעה משמעותית ברובוטים

שוק הרובוטים השיתופיים העולמי, שמוערך השנה ב-1.2 מיליארד דולר, צפוי להגיע ל-6.8 מיליארד דולר עד 2029, על פי דו"ח יולי של Markets and Markets. מעמדה של קוריאה הדרומית כמעצמה עולמית בטכנולוגיה והנדסה עשוי לתת לה יתרון בתעשיית הרובוטים השיתופית, תת-מגזר מתפתח של שוק האוטומציה התעשייתית. 

השנה הפכה רובוטיקה לאחד המגזרים החמים ביותר בקוריאה, כאשר הממשלה והחברות המקומיות הגדולות הגבירו את ההשקעות. מלבד הממשלה את התהליך מובילות חברות ענק כמו LG, סמסונג ויונדאי, המשקיעות מאמצים אדירים, לשלב בין טכנולוגיית רובוטיקה לבין תחומי פעילותן. בשנים האחרונות שוק הרובוטים ממוקדי השירות, מתרחב ומתגוון לתחומים שונים כמו בישול, הגשה, משלוחים, בריאות, אבטחה, אדריכלות, חקלאות ואפילו הגנה לאומית.

קיראו עוד ב"BizTech"

כך למשל, LG וסמסונג פיתחו רובוטים שונים לעריכת שולחן, משלוח/הגשה וניקוי של מזון. כמו כן, בשנה החולפת חשף הסטארט-אפ הקוריאני Storant את רובוט הבריסטה שלו לבתי קפה בלתי מאוישים, לצד רובוט אוטונומי שמנקה שולחנות וכיסאות במסעדות. במחנות הצבא הקוריאני, רובוטים מסייעים לטבחי הקנטינה בהכנת ארוחות יומיומיות ליותר מ-3,000 חיילים. רובוטים גם מסייעים לקשישים עם אלצהיימר ולילדים עם הפרעות קשב וריכוז באימונים חינוכיים וקוגניטיביים לחיזוק התפקוד שלהם. בתי חולים אוניברסיטאיים בקוריאה מצוידים ברובוטים ניתוחיים, במיוחד לנוירוכירורגיה וניתוחי מוח.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בישראל היה רובוט ששימש כר"מ חליפי: לפידיוט (ל"ת)
    גנץ 05/10/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בכדי להשלים אותם,פיתחתי רובוט שאוכל עוף,ושותה קפה.. (ל"ת)
    מרקוס 05/10/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.

מימין בובי גילבורד, סמנכ"ל טכנולוגיה, ומשמאל עומרי אילוז מנכ"ל החברה, באדיבות לומיהמימין בובי גילבורד, סמנכ"ל טכנולוגיה, ומשמאל עומרי אילוז מנכ"ל החברה, באדיבות לומיה

Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר

לומיה סקיוריטי, סטארט אפ ישראלי שלו פלטפורמה להגנה על ארגונים מפני סיכונים וחולשות הנוצרים משימוש בלתי מבוקר בכלי AI, הוקמה רק השנה על ידי יוצאי 8200


הדס ברטל |

לומיה סקיוריטי (Lumia security) היא חברת אבטחת AI שנחשפת לראשונה עם גיוס סיד בסך 18 מיליון דולר. הפלטפורמה שלה ייעודית לצוותי האבטחה בארגונים, ומנטרת ומפקחת אחר השימוש ב-AI מצד העובדים ומצד האייג׳נטים. החברה הוקמה ב-2025 על ידי עומרי אילוז, שמכהן כמנכ"ל ובובי גילבורד, המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיה. אילוז הוא יזם סדרתי, הקים והוביל את PerimeterX, חברת הסייבר שנרכשה על ידי Human Security האמריקאית. אל"מ (במיל') בובי גילבורד היה סמנכ"ל החדשנות ב-Team8, ולפני כן שירת כקצין בכיר ב-8200 במשך 26 שנים. בין תפקידיו הצבאיים – ראש המחקר הטכנולוגי ביחידה, אחראי על אבטחת הענן של אמ״ן, ואף קיבל את פרס ביטחון ישראל על תרומתו. המייסדים בעלי רקורד עשיר וניסיון ארוך שנים באבטחת סייבר ובפיתוח יכולות טכנולוגיות המשמשות אלפים בתפוצה גלובלית רחבה. היזמים חברו לקרן Team8 בתהליך ה-Ideation, וכך החלה דרכם המשותפת. ללומיה משרדים בניו יורק ובישראל, בהם מועסקים 20 עובדי פיתוח ומחקר, והחברה מתכננת להגדיל את הצוותים ב-2026.

החברה הוקמה כחלק ממודל ה-Venture Creation של Team8, שהובילה את סבב הגיוס בהשתתפות New Era. ההשקעה תאפשר את הרחבת ההון האנושי בדגש על צוותי ה-R&D, האצת פיתוח המוצר והגדלת פעילות החברה בשווקים הבינ"ל ע"י הרחבת פעילות השיווק והמכירות. הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש על ידי מוסדות פיננסיים וארגוני תעשייה וטכנולוגיה המנהלים מידע רגיש.   

החברה פועלת בשוק AI באבטחת סייבר שצומח בקצב מהיר והוערך ב-2024 בכ-26.6 מיליארד דולר, צפוי לגדול בקצב שנתי של 31% ולהגיע לכ-234.6 מיליארד דולר עד שנת 2032. במרבית הארגונים נרשם שימוש גובר ובלתי מבוקר בכלי AI מצד עובדים, תוך היעדר נראות ושליטה מצד צוותי האבטחה. לפי דו"ח חדש של Team8 שנערך בשיתוף Ciso’s, עלה כי סוכני AI הופכים למרכיב מרכזי בתשתיות הארגוניות - כ- 70% מהארגונים משתמשים ב-AI Agents בפרודקשן, 23% מתכננים להכניסם עד 2026, ו-67% מהארגונים מפתחים סוכנים פנימיים בעצמם. למרות שאימוץ AI נמצא בעלייה חדה (97% מהחברות), כמחצית מהן מגבילות את השימוש בכלים הפנימיים בשל סיכוני אבטחה והיעדר רגולציה, והחברות מתמודדות עם האתגרים בהגנת סוכני בינה מלאכותית (37%) וניהול שימוש העובדים (36%).

הבעיה העיקרית נובעת מכך שאין בידי צוות הבקרה את הכלים לנטר אחר המשתמשים והאייג'נטים, לבחון מה הסיכונים והחשיפה לארגון כתוצאה מאינטראקציות, מה כל סוכן מבצע בפועל, תחת אילו הרשאות ומה ההשלכות העסקיות. כתוצאה מכך נוצרים פערי אבטחה ללא מטופלים, לצד גישות ופעילויות לא מבוקרות במערכות הארגון. כל אלו מובילים חלק מהארגונים להגביל או לחסום שימוש ב-AI גם על חשבון פגיעה בתפוקה, מה מדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, רגולציה ופיקוח אחר שימוש אחראי בבינה מלאכותית בסביבות ארגוניות.


צוות לומיה, באדיבות החברה
צוות לומיה - קרדיט: באדיבות החברה