בניין גלובס בראשון לציון
צילום: אלכסנדר כץ

תם הדיון בעליון בעניין מכירת 'גלובס'

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה גלובס

בית המשפט העליון סיים את הדיון בערעור שהגיש האוליגרך הרוסי דוד דוידוביץ' על החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע למכירת עיתון "גלובס" לידיה של אלונה בר און, ביתו של מיסד העיתון, חיים בר און. שופטי העליון לא מסרו את החלטתם בתום הדיון וההחלטה הסופית תישלח לצדדים מאוחר יותר.

כזכור, במארס האחרון פסק המחוזי לטובתה של בר און, המחזיקה במניות מיעוט בעיתון, וזאת למרות שהצעתה בסך 106 מיליון שקל לרכישת 75% ממניות העיתון המוחזקות על ידי חברת מוניטין, שהיו בבעלותו של איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, היתה נמוכה מזו שהציע דוידוביץ' (110 מיליון שקל).

דוידוביץ' העלה בזמנו את הצעתו (אחרי הדיון בעניין) אך השופט אורנשטיין בכל זאת העדיף את הצעתה של בר און והורה לכונסי הנכסים לדווח לבית המשפט על קידום מימוש ההסכם לא יאוחר מה-15 באפריל. דוידובידץ' לא התכוון לוותר והגיש ערעור לבית המשפט העליון. צריך לציין כי בנוסף למניות מוניטין שבבעלותה, בר־און מחזיקה גם בזכות סירוב על רכישתן של יתר המניות בחברה בידי גורמים שלישיים.

נציגיו של דוידוביץ' מהמשרד של עו"ד אלי זהר אמרו בפתח דיון: "אם מסתפקים על אמרה של נושה מסוים שדי לו בהצעה זו משיקולים שלו, אנו בעצם מחבלים בשיקולי הרוחב. העובדה שאת ההליך הזה אי אפשר לבצע באופן פרטי, החוק אינו מאפשר לקחת את המניות הללו שבכינוס, המחוקק בנה מנגנון עם כללים מאד ברורים. היתה אמורה להיות תחרות על בסיס משותף, וזה לא קרה. יש הוצאות ותשלומים שיש לשלם בגין הגישור, בסך של מיליון שקל (אומרים באי כוה של אלונה בר און), את כל הדברים הללו אף אחד לא עומד, את אירוע המס אף אחד לא עומד".

לפי נציגיו של דווידוביץ', הליך ההצעה של בר און את גלובס, נעשה באופן מעוות לחלוטין. "לקחו השוואה אחת הציגו מספר - 106 מיליון שקל, שאלנו איפה זה מופיע ההתחייבות של משפחת בר און? אי אפשר למצוא בהסכם את המספר 106",מלינים נציגיו של דווידוביץ'. "אין את זה ולא בכדי אין את זה. לא בכדי ישיבות הגישור נמשכו ל-9 ישיבות. ידעו שמחלקים דיבידנד בעין יש אירוע מס, וידעו שבגללו לא נשאר כסף. אז מאיפה יביאו כסף? מקופת הכינוס. איפה נשמע דבר כזה?"

"ההנחיה המקורית של בית המשפט היה לקיים הליך של התמחרות. משיקול פרקטי ולא רק משיקולי הגינות. מה השיקול הפרקטי, כאשר באים לבית המשפט, יש שתי הצעות שמיתרגמות לכסף בר השוואה  כאן אי אפשר לעשות את זה. ההליך היה קלוקל. לא ביצעו התמחרות והפרו את כללי השוויון. איך אתם משווים".

"אין בהסכם הזה מילה אחת על 106 מיליון שקל. כאשר אומרים, אנחנו נחלק דיבידנד ממוניטין החזקות - אין הסבר כלל אם החברה יכולה לעמוד בחלוקת דיביבנד. אז מאין יבוא המימון לפעילות גלובס? כאשר יתכנס הדירקטוריון של גלובס לשקול האם לחלק לכונסים את הכספים האחרונים, מאין יבוא המימון לאמור היה להיות עבור פעילות גלובס? האם הדיביבנד הזה בסופו של דבר יחולק או לא? 14 מיליון שקל זה הדיבידנד במזומן שאמור להיות מחולק. בהסכם הזה מובעת דאגה מחלוקת הדיביבנד ולכן הדירקטורים מעוניין בביטוח מיוחד 'מה נעשה אם יבואו אלינו בטענות: איך חילקתם את הכסף האחרון שנותר בקופה של גלובס'? לכן, כאשר כמעט בכל אחד מהפרמטרים שבהצעתה של בר און מציגים כל מספר כ"משוער". אז באים לפה היום ומבקשים ברצינות שאפשר לאשר מכר של נכס בגין חבות מס לא ידועה, שאם היא תחול היא תחול על הכונסים, ומחלקים דיבידנד בעין... מה נעשה בהליכים האחרים?

קיראו עוד ב"בארץ"

"כאשר אני מונה את השיקולים אני לא מוצא שום סיבה לפסול את ההצעה של דבידוביץ' היא לא נופלת בכלום מאף הצעה אחרת", המשיך נציגו של דבידוביץ'. "בא דוידוביץ' ואמר בהסכם שאין לו כוונה לפטר עיתונאים, אין לו כוונה להתערב בתכנים... וכאשר התבקשה בר און להשוות את ההצעה היא אמרה באופן גלוי כי אין לה מסוגלות להתחייב לדבר הזה. אז כאשר משווים את כל היחסים האלה, שממשיכים להתקיים – יש הצעה יותר פשוטה במזומן שמחכה לכונסים".

עו"ד רוזובסקי, הכונס מטעם בנק לאומי: "אני בהחלט התכוונתי לפתוח בנושא ההצעה החדשה, וראיתי באופן מוזר את חברי מטיח בנו בכונסים האשמות די קשות. לא שינינו את טעמנו, ביושר ותום לב כאשר עמדו ההצעות זו מול זו, אמרנו זאת בבית המשפט, וכאשר בית המשפט שאל את געצנו להצעה החדשה, אמרנו ביושר ובהגינות כי ההצעה החדשה טובה יותר. חשבנו כי בית המשפט, בזה שהוא שואל תגובתנו, הוא מקבל את ההצעה. כאשר אנו משווים את שתי ההצעות עד ההצעה החדשה, חשבנו שיש יתרון קל להצעת אילקו (בר און), בנק פועלים שיתרת התמורה הולכת אליו, חשב כך, בנק לאמי חשב כך, מה ? כולנו בעלי שיקול דעת לוקה? העיתון בינתים מתנהל גם ללא בעלים ברור. עמדנו ביושר את עמדתנו בבית משפט, ולא שללנו הסדר אחד. למה דוידוביץ לא יכל להשמיע את הצעתו בדיון עצמו (של 110 מיליון שקל לעיתון – הצעה שניתנה בתום הדיון, ג.ב.ס)".

"אתה לא יכול לעשות היתמחרות כאשר יש לאחד הצדדים יש זכות סירוב. דבידוביץ הצעתו הראשונה היתה 50-60 מיליון שקל. אם היינו עושים התמחרות זה היה נגמר בהצעה הראשונה. אז הטיעון שלא עשו התמחרות – הוא חסר שחר. כל הגורמים האובייקטיבים, כולל העיתונאים, הכונסים, הנושים המובטחים – כאשר שוקלים את ההצעות כולם חושבים שיש לזו של בר און יתרון קל".

בנוגע לטענה כי הקופה של גלובס מרוקנת אמר רוזנסקי: "אני מאמין שלאילקו יש אינטרס לא פחות מדבידוביץ'. אז לשני הצדדים הקונים יש אינטרס לגיטימי להחזיק את הנכס".

הכונס מטעם בנק פועלים: "הודענו לבית המשפט שההצעה האחרונה של דוידוביץ היא עדיפה כלכלית, חשבנו כי זה נכון שבית המשפט יקבל את זה, ויותר מזה הצבענו על הוודאות והפשטות שבעסקה. יחד עם זאת, עד מתי יכול מתמחר להמשיך לנהל משא ומתן? בית המשפט סבר 'אחרי שהוא קובע שהדיון תם'. עבר פרק הזמן, זו החלטה לגיטימית בעיני. השחקנים מעוניינים לדעת מתי הליך נגמר. בנסיבות הללו ובפרט כאשר בית המשפט קמא אפשרו לדבידוביץ' לשפר את ההצעה, במהלך הדיון הוא בחר לא לעשות את זה, אז בהחלט אני מבין את החלטת בית המשפט ולא לקבל את הצעתו".

עו"ד בועז אדלשטיין ב"כ אילקורפ (בר און): "ניסו להביא את הנושא של יחסי עבודה. משפחת בר און נתנה הצעה מאד נדיבה, האריכה את ההסכם הקיבוצי של העיתונאים עד 2017, הניסיון לייצר איזושהי שונות היא מוגזמת. כל הליך ימשך עד אין קץ אם נאפשר למציעים להמשיך להתקוטט. כאשר אין בעל בית לעיתון הזה, אין מנכ"ל אין בעל בית – אנו מבקשים לאשר את פסק הדין של המחוזי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

לייזר אור איתןלייזר אור איתן

ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם

מערכת הלייזר החדשה של משרד הביטחון, חיל האוויר ורפאל השלימה סדרת ניסויים מוצלחת ותימסר לצה״ל עד סוף השנה כאשר היא צפויה לחולל מהפכה במערך ההגנה האווירית של ישראל עם יירוט מהיר, מדויק וזול של רקטות, פצמ״רים ומל״טים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רפאל מערכת לייזר

משרד הביטחון, חיל האוויר וחברת רפאל השלימו בהצלחה את הפיתוח של מערכת הלייזר רב העוצמה הראשונה בעולם שמוכנה לשימוש מבצעי. המערכת, שקיבלה את השם "אור איתן" לזכרו של סרן איתן אוסטר שנפל בקרב בדרום לבנון, הוכיחה את יכולותיה בסדרת ניסויים מתקדמת שארכה מספר שבועות בשדה ניסוי בדרום הארץ. הישג זה מעמיד את ישראל כמדינה הראשונה בעולם שמפעילה יכולת יירוט לייזר מבצעית.


הניסויים הוכיחו את יעילות המערכת כנגד מגוון איומים מבצעיים. במהלך הבדיקות, המערכת ביצעה יירוטים מוצלחים של רקטות, פצמ"רים ומל"טים בתרחישים שמדמים קרב אמיתי. זהו השלב הקריטי האחרון לפני מסירת המערכת לצה"ל עד סוף השנה, כאשר היא תשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.


הפיתוח בוצע על ידי יחידת המו"פ במפא"ת, חברת רפאל כמפתחת הראשית, וחברת אלביט מערכות שמייצרת את מקור הלייזר. בפרויקט השתתפו גם תעשיות ביטחוניות נוספות כמו SCD ושפיר מערכות. המערכת מבוססת על טכנולוגיה ייחודית של "אופטיקה אדפטיבית" שפותחה ברפאל, המאפשרת קליעה יציבה, מרוכזת ומדויקת של קרן הלייזר.


המערכת מצוידת במכוון משודרג המאפשר טווח פעולה מרחיב, דיוק גבוהה ויעילות רבה. היתרון המרכזי שלה הוא היכולת לנטרל איומים במהירות הבזק באמצעות קרן לייזר ובעלות שולית זניחה לעומת מיירטים רקטיים. זוהי פריצת דרך טכנולוגית והנדסית ברמה עולמית שצפויה לשנות את משוואת ההגנה האווירית.


הטכנולוגיה כבר הוכיחה את עצמה בקרב. כפי שפורסם במאי האחרון, דגמים מבצעיים של מערכות לייזר לטווח קצר מתוצרת רפאל פעלו לאורך המלחמה וביצעו עשרות יירוטים. כעת, עם הוכחת היכולת המבצעית של "אור איתן", צפויה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההגנה באמצעות מערכות נשק לייזר לטווח ארוך.