בניין גלובס בראשון לציון
צילום: אלכסנדר כץ

תם הדיון בעליון בעניין מכירת 'גלובס'

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה גלובס

בית המשפט העליון סיים את הדיון בערעור שהגיש האוליגרך הרוסי דוד דוידוביץ' על החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע למכירת עיתון "גלובס" לידיה של אלונה בר און, ביתו של מיסד העיתון, חיים בר און. שופטי העליון לא מסרו את החלטתם בתום הדיון וההחלטה הסופית תישלח לצדדים מאוחר יותר.

כזכור, במארס האחרון פסק המחוזי לטובתה של בר און, המחזיקה במניות מיעוט בעיתון, וזאת למרות שהצעתה בסך 106 מיליון שקל לרכישת 75% ממניות העיתון המוחזקות על ידי חברת מוניטין, שהיו בבעלותו של איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, היתה נמוכה מזו שהציע דוידוביץ' (110 מיליון שקל).

דוידוביץ' העלה בזמנו את הצעתו (אחרי הדיון בעניין) אך השופט אורנשטיין בכל זאת העדיף את הצעתה של בר און והורה לכונסי הנכסים לדווח לבית המשפט על קידום מימוש ההסכם לא יאוחר מה-15 באפריל. דוידובידץ' לא התכוון לוותר והגיש ערעור לבית המשפט העליון. צריך לציין כי בנוסף למניות מוניטין שבבעלותה, בר־און מחזיקה גם בזכות סירוב על רכישתן של יתר המניות בחברה בידי גורמים שלישיים.

נציגיו של דוידוביץ' מהמשרד של עו"ד אלי זהר אמרו בפתח דיון: "אם מסתפקים על אמרה של נושה מסוים שדי לו בהצעה זו משיקולים שלו, אנו בעצם מחבלים בשיקולי הרוחב. העובדה שאת ההליך הזה אי אפשר לבצע באופן פרטי, החוק אינו מאפשר לקחת את המניות הללו שבכינוס, המחוקק בנה מנגנון עם כללים מאד ברורים. היתה אמורה להיות תחרות על בסיס משותף, וזה לא קרה. יש הוצאות ותשלומים שיש לשלם בגין הגישור, בסך של מיליון שקל (אומרים באי כוה של אלונה בר און), את כל הדברים הללו אף אחד לא עומד, את אירוע המס אף אחד לא עומד".

לפי נציגיו של דווידוביץ', הליך ההצעה של בר און את גלובס, נעשה באופן מעוות לחלוטין. "לקחו השוואה אחת הציגו מספר - 106 מיליון שקל, שאלנו איפה זה מופיע ההתחייבות של משפחת בר און? אי אפשר למצוא בהסכם את המספר 106",מלינים נציגיו של דווידוביץ'. "אין את זה ולא בכדי אין את זה. לא בכדי ישיבות הגישור נמשכו ל-9 ישיבות. ידעו שמחלקים דיבידנד בעין יש אירוע מס, וידעו שבגללו לא נשאר כסף. אז מאיפה יביאו כסף? מקופת הכינוס. איפה נשמע דבר כזה?"

"ההנחיה המקורית של בית המשפט היה לקיים הליך של התמחרות. משיקול פרקטי ולא רק משיקולי הגינות. מה השיקול הפרקטי, כאשר באים לבית המשפט, יש שתי הצעות שמיתרגמות לכסף בר השוואה  כאן אי אפשר לעשות את זה. ההליך היה קלוקל. לא ביצעו התמחרות והפרו את כללי השוויון. איך אתם משווים".

"אין בהסכם הזה מילה אחת על 106 מיליון שקל. כאשר אומרים, אנחנו נחלק דיבידנד ממוניטין החזקות - אין הסבר כלל אם החברה יכולה לעמוד בחלוקת דיביבנד. אז מאין יבוא המימון לפעילות גלובס? כאשר יתכנס הדירקטוריון של גלובס לשקול האם לחלק לכונסים את הכספים האחרונים, מאין יבוא המימון לאמור היה להיות עבור פעילות גלובס? האם הדיביבנד הזה בסופו של דבר יחולק או לא? 14 מיליון שקל זה הדיבידנד במזומן שאמור להיות מחולק. בהסכם הזה מובעת דאגה מחלוקת הדיביבנד ולכן הדירקטורים מעוניין בביטוח מיוחד 'מה נעשה אם יבואו אלינו בטענות: איך חילקתם את הכסף האחרון שנותר בקופה של גלובס'? לכן, כאשר כמעט בכל אחד מהפרמטרים שבהצעתה של בר און מציגים כל מספר כ"משוער". אז באים לפה היום ומבקשים ברצינות שאפשר לאשר מכר של נכס בגין חבות מס לא ידועה, שאם היא תחול היא תחול על הכונסים, ומחלקים דיבידנד בעין... מה נעשה בהליכים האחרים?

קיראו עוד ב"בארץ"

"כאשר אני מונה את השיקולים אני לא מוצא שום סיבה לפסול את ההצעה של דבידוביץ' היא לא נופלת בכלום מאף הצעה אחרת", המשיך נציגו של דבידוביץ'. "בא דוידוביץ' ואמר בהסכם שאין לו כוונה לפטר עיתונאים, אין לו כוונה להתערב בתכנים... וכאשר התבקשה בר און להשוות את ההצעה היא אמרה באופן גלוי כי אין לה מסוגלות להתחייב לדבר הזה. אז כאשר משווים את כל היחסים האלה, שממשיכים להתקיים – יש הצעה יותר פשוטה במזומן שמחכה לכונסים".

עו"ד רוזובסקי, הכונס מטעם בנק לאומי: "אני בהחלט התכוונתי לפתוח בנושא ההצעה החדשה, וראיתי באופן מוזר את חברי מטיח בנו בכונסים האשמות די קשות. לא שינינו את טעמנו, ביושר ותום לב כאשר עמדו ההצעות זו מול זו, אמרנו זאת בבית המשפט, וכאשר בית המשפט שאל את געצנו להצעה החדשה, אמרנו ביושר ובהגינות כי ההצעה החדשה טובה יותר. חשבנו כי בית המשפט, בזה שהוא שואל תגובתנו, הוא מקבל את ההצעה. כאשר אנו משווים את שתי ההצעות עד ההצעה החדשה, חשבנו שיש יתרון קל להצעת אילקו (בר און), בנק פועלים שיתרת התמורה הולכת אליו, חשב כך, בנק לאמי חשב כך, מה ? כולנו בעלי שיקול דעת לוקה? העיתון בינתים מתנהל גם ללא בעלים ברור. עמדנו ביושר את עמדתנו בבית משפט, ולא שללנו הסדר אחד. למה דוידוביץ לא יכל להשמיע את הצעתו בדיון עצמו (של 110 מיליון שקל לעיתון – הצעה שניתנה בתום הדיון, ג.ב.ס)".

"אתה לא יכול לעשות היתמחרות כאשר יש לאחד הצדדים יש זכות סירוב. דבידוביץ הצעתו הראשונה היתה 50-60 מיליון שקל. אם היינו עושים התמחרות זה היה נגמר בהצעה הראשונה. אז הטיעון שלא עשו התמחרות – הוא חסר שחר. כל הגורמים האובייקטיבים, כולל העיתונאים, הכונסים, הנושים המובטחים – כאשר שוקלים את ההצעות כולם חושבים שיש לזו של בר און יתרון קל".

בנוגע לטענה כי הקופה של גלובס מרוקנת אמר רוזנסקי: "אני מאמין שלאילקו יש אינטרס לא פחות מדבידוביץ'. אז לשני הצדדים הקונים יש אינטרס לגיטימי להחזיק את הנכס".

הכונס מטעם בנק פועלים: "הודענו לבית המשפט שההצעה האחרונה של דוידוביץ היא עדיפה כלכלית, חשבנו כי זה נכון שבית המשפט יקבל את זה, ויותר מזה הצבענו על הוודאות והפשטות שבעסקה. יחד עם זאת, עד מתי יכול מתמחר להמשיך לנהל משא ומתן? בית המשפט סבר 'אחרי שהוא קובע שהדיון תם'. עבר פרק הזמן, זו החלטה לגיטימית בעיני. השחקנים מעוניינים לדעת מתי הליך נגמר. בנסיבות הללו ובפרט כאשר בית המשפט קמא אפשרו לדבידוביץ' לשפר את ההצעה, במהלך הדיון הוא בחר לא לעשות את זה, אז בהחלט אני מבין את החלטת בית המשפט ולא לקבל את הצעתו".

עו"ד בועז אדלשטיין ב"כ אילקורפ (בר און): "ניסו להביא את הנושא של יחסי עבודה. משפחת בר און נתנה הצעה מאד נדיבה, האריכה את ההסכם הקיבוצי של העיתונאים עד 2017, הניסיון לייצר איזושהי שונות היא מוגזמת. כל הליך ימשך עד אין קץ אם נאפשר למציעים להמשיך להתקוטט. כאשר אין בעל בית לעיתון הזה, אין מנכ"ל אין בעל בית – אנו מבקשים לאשר את פסק הדין של המחוזי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.