ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

תם הדיון בעליון בעניין מכירת 'גלובס'

בניין גלובס בראשון לציון, צילום: אלכסנדר כץ
בית המשפט העליון סיים את הדיון בערעור שהגיש האוליגרך הרוסי דוד דוידוביץ' על החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע למכירת עיתון "גלובס" לידיה של אלונה בר און, ביתו של מיסד העיתון, חיים בר און. שופטי העליון לא מסרו את החלטתם בתום הדיון וההחלטה הסופית תישלח לצדדים מאוחר יותר.
כזכור, במארס האחרון פסק המחוזי לטובתה של בר און, המחזיקה במניות מיעוט בעיתון, וזאת למרות שהצעתה בסך 106 מיליון שקל לרכישת 75% ממניות העיתון המוחזקות על ידי חברת מוניטין, שהיו בבעלותו של איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, היתה נמוכה מזו שהציע דוידוביץ' (110 מיליון שקל).
דוידוביץ' העלה בזמנו את הצעתו (אחרי הדיון בעניין) אך השופט אורנשטיין בכל זאת העדיף את הצעתה של בר און והורה לכונסי הנכסים לדווח לבית המשפט על קידום מימוש ההסכם לא יאוחר מה-15 באפריל. דוידובידץ' לא התכוון לוותר והגיש ערעור לבית המשפט העליון. צריך לציין כי בנוסף למניות מוניטין שבבעלותה, בר־און מחזיקה גם בזכות סירוב על רכישתן של יתר המניות בחברה בידי גורמים שלישיים.
נציגיו של דוידוביץ' מהמשרד של עו"ד אלי זהר אמרו בפתח דיון: "אם מסתפקים על אמרה של נושה מסוים שדי לו בהצעה זו משיקולים שלו, אנו בעצם מחבלים בשיקולי הרוחב. העובדה שאת ההליך הזה אי אפשר לבצע באופן פרטי, החוק אינו מאפשר לקחת את המניות הללו שבכינוס, המחוקק בנה מנגנון עם כללים מאד ברורים. היתה אמורה להיות תחרות על בסיס משותף, וזה לא קרה. יש הוצאות ותשלומים שיש לשלם בגין הגישור, בסך של מיליון שקל (אומרים באי כוה של אלונה בר און), את כל הדברים הללו אף אחד לא עומד, את אירוע המס אף אחד לא עומד".
לפי נציגיו של דווידוביץ', הליך ההצעה של בר און את גלובס, נעשה באופן מעוות לחלוטין. "לקחו השוואה אחת הציגו מספר - 106 מיליון שקל, שאלנו איפה זה מופיע ההתחייבות של משפחת בר און? אי אפשר למצוא בהסכם את המספר 106",מלינים נציגיו של דווידוביץ'. "אין את זה ולא בכדי אין את זה. לא בכדי ישיבות הגישור נמשכו ל-9 ישיבות. ידעו שמחלקים דיבידנד בעין יש אירוע מס, וידעו שבגללו לא נשאר כסף. אז מאיפה יביאו כסף? מקופת הכינוס. איפה נשמע דבר כזה?"
"ההנחיה המקורית של בית המשפט היה לקיים הליך של התמחרות. משיקול פרקטי ולא רק משיקולי הגינות. מה השיקול הפרקטי, כאשר באים לבית המשפט, יש שתי הצעות שמיתרגמות לכסף בר השוואה  כאן אי אפשר לעשות את זה. ההליך היה קלוקל. לא ביצעו התמחרות והפרו את כללי השוויון. איך אתם משווים".
"אין בהסכם הזה מילה אחת על 106 מיליון שקל. כאשר אומרים, אנחנו נחלק דיבידנד ממוניטין החזקות - אין הסבר כלל אם החברה יכולה לעמוד בחלוקת דיביבנד. אז מאין יבוא המימון לפעילות גלובס? כאשר יתכנס הדירקטוריון של גלובס לשקול האם לחלק לכונסים את הכספים האחרונים, מאין יבוא המימון לאמור היה להיות עבור פעילות גלובס? האם הדיביבנד הזה בסופו של דבר יחולק או לא? 14 מיליון שקל זה הדיבידנד במזומן שאמור להיות מחולק. בהסכם הזה מובעת דאגה מחלוקת הדיביבנד ולכן הדירקטורים מעוניין בביטוח מיוחד 'מה נעשה אם יבואו אלינו בטענות: איך חילקתם את הכסף האחרון שנותר בקופה של גלובס'? לכן, כאשר כמעט בכל אחד מהפרמטרים שבהצעתה של בר און מציגים כל מספר כ"משוער". אז באים לפה היום ומבקשים ברצינות שאפשר לאשר מכר של נכס בגין חבות מס לא ידועה, שאם היא תחול היא תחול על הכונסים, ומחלקים דיבידנד בעין... מה נעשה בהליכים האחרים?
"כאשר אני מונה את השיקולים אני לא מוצא שום סיבה לפסול את ההצעה של דבידוביץ' היא לא נופלת בכלום מאף הצעה אחרת", המשיך נציגו של דבידוביץ'. "בא דוידוביץ' ואמר בהסכם שאין לו כוונה לפטר עיתונאים, אין לו כוונה להתערב בתכנים... וכאשר התבקשה בר און להשוות את ההצעה היא אמרה באופן גלוי כי אין לה מסוגלות להתחייב לדבר הזה. אז כאשר משווים את כל היחסים האלה, שממשיכים להתקיים – יש הצעה יותר פשוטה במזומן שמחכה לכונסים".
עו"ד רוזובסקי, הכונס מטעם בנק לאומי: "אני בהחלט התכוונתי לפתוח בנושא ההצעה החדשה, וראיתי באופן מוזר את חברי מטיח בנו בכונסים האשמות די קשות. לא שינינו את טעמנו, ביושר ותום לב כאשר עמדו ההצעות זו מול זו, אמרנו זאת בבית המשפט, וכאשר בית המשפט שאל את געצנו להצעה החדשה, אמרנו ביושר ובהגינות כי ההצעה החדשה טובה יותר. חשבנו כי בית המשפט, בזה שהוא שואל תגובתנו, הוא מקבל את ההצעה. כאשר אנו משווים את שתי ההצעות עד ההצעה החדשה, חשבנו שיש יתרון קל להצעת אילקו (בר און), בנק פועלים שיתרת התמורה הולכת אליו, חשב כך, בנק לאמי חשב כך, מה ? כולנו בעלי שיקול דעת לוקה? העיתון בינתים מתנהל גם ללא בעלים ברור. עמדנו ביושר את עמדתנו בבית משפט, ולא שללנו הסדר אחד. למה דוידוביץ לא יכל להשמיע את הצעתו בדיון עצמו (של 110 מיליון שקל לעיתון – הצעה שניתנה בתום הדיון, ג.ב.ס)".
"אתה לא יכול לעשות היתמחרות כאשר יש לאחד הצדדים יש זכות סירוב. דבידוביץ הצעתו הראשונה היתה 50-60 מיליון שקל. אם היינו עושים התמחרות זה היה נגמר בהצעה הראשונה. אז הטיעון שלא עשו התמחרות – הוא חסר שחר. כל הגורמים האובייקטיבים, כולל העיתונאים, הכונסים, הנושים המובטחים – כאשר שוקלים את ההצעות כולם חושבים שיש לזו של בר און יתרון קל".
בנוגע לטענה כי הקופה של גלובס מרוקנת אמר רוזנסקי: "אני מאמין שלאילקו יש אינטרס לא פחות מדבידוביץ'. אז לשני הצדדים הקונים יש אינטרס לגיטימי להחזיק את הנכס".
הכונס מטעם בנק פועלים: "הודענו לבית המשפט שההצעה האחרונה של דוידוביץ היא עדיפה כלכלית, חשבנו כי זה נכון שבית המשפט יקבל את זה, ויותר מזה הצבענו על הוודאות והפשטות שבעסקה. יחד עם זאת, עד מתי יכול מתמחר להמשיך לנהל משא ומתן? בית המשפט סבר 'אחרי שהוא קובע שהדיון תם'. עבר פרק הזמן, זו החלטה לגיטימית בעיני. השחקנים מעוניינים לדעת מתי הליך נגמר. בנסיבות הללו ובפרט כאשר בית המשפט קמא אפשרו לדבידוביץ' לשפר את ההצעה, במהלך הדיון הוא בחר לא לעשות את זה, אז בהחלט אני מבין את החלטת בית המשפט ולא לקבל את הצעתו".
עו"ד בועז אדלשטיין ב"כ אילקורפ (בר און): "ניסו להביא את הנושא של יחסי עבודה. משפחת בר און נתנה הצעה מאד נדיבה, האריכה את ההסכם הקיבוצי של העיתונאים עד 2017, הניסיון לייצר איזושהי שונות היא מוגזמת. כל הליך ימשך עד אין קץ אם נאפשר למציעים להמשיך להתקוטט. כאשר אין בעל בית לעיתון הזה, אין מנכ"ל אין בעל בית – אנו מבקשים לאשר את פסק הדין של המחוזי".
עו"ד יוסי בנקל, המנהל המיוחד של פישמן: "אפשר לכרסם בעיקרון הסופיות כאשר ההצעה משמעותית הרבה יותר גובהה. גם היום, ההצעה המאוחרת יותר עדיין לא עושה את ההבדל ולכן בהליכים הללו המאד נרחבים, הם לא יגמרו לעולם אם בכל רגע נתון יבוא מישהו ויעלה הצעה בשוליים שבשוליים".
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה