תגובות כלכלנים להחלטת הריבית - "האופציה עדיין על השולחן"

מערכת Bizportal | (4)

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה, בפעם השמינית ברציפות, להשאיר את הריבית על כנה, בשיעור של 0.1%.

Bizportal ריכז תגובות ממספר כלכלנים מובילים להחלטה:

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון: "ההחלטה נבעה מההערכה שסביבת האינפלציה האמיתית בישראל כבר הגיעה לרף התחתון של יעד האינפלציה (האינפלציה ללא מוצרי האנרגיה וללא הוזלות אדמיניסטרטיביות עלתה ב- 1.0% ב- 12 החודשים האחרונים). המשק ממשיך לצמוח בקצב מתון ובנק ישראל לא מזהה התמתנות נוספת בפעילות בשלב זה, אם כי צוין שצפויה השפעה ממתנת בשל האלימות באזור: "אולם במידה ולא ייארך זמן רב ההשפעה צפויה להיות מתונה". לפי הערכתנו, בנק ישראל סבור שכעת אין סיבה להורדת ריבית אל מתחת ל-0.1% אך האופציה בהחלט קיימת, בתרחיש של הימשכות האלימות, בפגיעה ממושכת בפעילות".   

עידן אזולאי מאפסילון: "בנק ישראל מעריך שקטנו הסיכויים להשגת יעד האינפלציה לצד עלייה בסיכונים לצמיחת המשק. כל זאת על רקע ההערכה שגם הכלכלה הגלובלית הורידה הילוך. בין אם הריבית תופחת בחודשים הקרובים ובין אם לאו, אנו צפויים לריבית אפסית לעוד זמן רב מאוד, מה שעשוי להמשיך ולתמוך בשוק האג"ח".

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת Consulting Group BDO: "להחלטה אין משמעות כלכלית, שכן המשק הישראלי נמצא עוד לפני גל הטרור במצב של ירידה בהשקעות והאטה כלכלית. החשש הינו שהתמשכות גל הטרור תדרדר את המשק לצמיחה שלילית לנפש בשנת 2016, בשל פגיעה בתיירות, במסחר והמשך הירידה בהשקעות במשק. הבעיה הקשה הינה שהמשק הישראלי נכנס למשבר הטרור ללא כריות הגנה, כשהוא כבר נמצא במצב של האטה כלכלית ולאחר שהמדיניות המוניטרית מיצתה את עצמה. תקציב המדינה שגובש לא כולל צעדים שיאפשרו למשק לעבור לתוואי של צמיחה, ואנו סבורים כי נדרשת מדיניות אקטיבית לעידוד השקעות במשק והאצת השקעות הממשלה בתשתיות, כדי להחזיר את המשק לתוואי צמיחה".

רו"ח בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות "טופ אלפא": הריבית נותרה על כנה על אף התנאים הנוחים לכאורה להורדת ריבית המתקיימים לאור סביבת האינפלציה הנמוכה, נתוני הצמיחה החלשים, המצב הביטחוני הרעוע והעובדה כי פחתו הסיכויים להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה בארה"ב על רקע מלחמת המטבעות העולמית במסגרתה הבנקים המרכזיים בסין ובאירופה החליטו לאחרונה על הורדות ריבית נוספות. נראה כי החשש מהמשך עליות במחירי הנדל"ן ובמחירי המניות והאג"ח בעקבות הורדת ריבית לרמה אפסית או שלילית, גבר על הנתונים הכלכליים החלשים שמפגין המשק".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 26/10/2015 19:17
    הגב לתגובה זו
    הריבית תקוע ללא יכולת ירידה נוספת. הדבר היחיד שב"י ימשיך לעשות זה לקנות דולרים כדי לכסח את השקל - השקל הולך ונשחק כבר שנה - וזה ימשיך להיות הכיוון לפחות עד לרמה של 4.3ש"ח לדולר
  • 1.
    0.1% לכאן או לכאן לא יאוששו את המשק. רק הרחבה כמותית! (ל"ת)
    על פלוג ללמוד מדראגי 26/10/2015 18:57
    הגב לתגובה זו
  • פיני 27/10/2015 01:11
    הגב לתגובה זו
    דראגי בפניקה לכן זורק כל מיני רעיונות שלא עבדו אף פעם ויגמרו רע.
  • הם גבר מדפיסים מזמן 26/10/2015 23:18
    הגב לתגובה זו
    הנתונים הרשמיים כאן : http://www.tradingeconomics.com/israel/money-supply-m1 או כנסו לגוגל ותרשמו MONEY SUPPLY M1 ISRAEL
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?