דרמה ענקית: שר האוצר היווני הודיע כי הוא מתפטר - ושימו לב להסבר שלו

דווקא למרות הניצחון הסוחף במשאל העם, יאניס ורופאקיס, מתפטר - והבורסה מגיבות
יוסי פינק | (27)
נושאים בכתבה יוון

תחת הכותרת "לא עוד שר", כותב הבוקר שר האוצר היווני יאניס ורופאקיס בבלוג שלו את הודעת ההתפטרות מתפקידו. וכך הוא מסביר את המהלך הדרמטי: "מייד לאחר תוצאות משאל העם, נודע לי כי חלק מחברי ה'יורוגרופ' היו מעדיפים שאני איעדר מפגישות המו"מ, ושראש הממשלה אלכסיס ציפראס שקל את העניין כמהלך שעשוי לעזור לו בהגעה להסכם. לכן אני מודיע על התפטרותי היום". ורופאקיס הוסיף - "אני גאה שהנושים מתעבים אותי".

ורופאקיס היה זה שהוביל את הקו הנוקשה יותר מול הנושים האירופים, ונראה כי בסיטואציה הנוכחית כאשר יוון עומדת על סף תהום - נראה שורופאקיס העריך שממשלת יוון תידרש לפשרות בכדי להצליח להגיע להסכמות ולהימנע מקריסה כלכלית - לכן הוא מפנה את מקומו. אגב, הערכות הן המחליפו של ורופאקיס יהיה ג'ורג' סטאט'קיס (george stathakis) שכעת משמש כשר התיירות, התחברוה וההובלה הימית - בקיצור תתחלו לשבור את השיניים. 

והבורסות מגיבות: העובדה שורופאקיס מנפה את מקומה הינה צעד משמעותי לעבר הגעה להסכם עם האירופים, שכן כשר אוצר ורופאקיס היה הסמן השמאלי בממשלתו של ציפראס ולא במקרה ב'יורוגרופ' ביקשו שיפסיק לקחת חלק בשיחות המו"מ. עם זאת, אחת הבדיחות ברשת הבוקר אומר כך - "התפטרותו של ורופאקיס הופכת את הסיכוי להגיע להסכם מלא סביר בצורה קיצונית לפשוט מאוד לא סביר. בכל זאת שינוי לטובה והדאקס פתח בירידה של 1.2% בלבד, באופן יחסי תגובה מתונה. המעו"ף בכלל עולה 0.25%. 

המהלך של ורופאקיס מגיע לאחר אתמול נרשם ניצחון סוחף למחנה ה"לא" במשאל העם. העם היווני אמר אתמול את קולו בצורה חד משמעית, כאשר מעל 61% מהאזרחים סרבו להצעה האירופית לקיצוצים נוספים במדינה, בתמורה לתכנית חילוץ כלכלית למדינה פושטת הרגל. לכתבה המלאה

ורופאקיס כתב עוד כי הוא מתכוון לעמוד לעזרתו של ציפראס בכל אשר זה יצטרך - "אני רואה זאת כחובה שלי".

ואחרי משאל העם, כבר יש 'דד-ליין' ברור לקריסה יוונית - לכתבה המלאה לחץ כאן

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    עשה רוח וצלצולים 06/07/2015 13:53
    הגב לתגובה זו
    וגם יתחיל לפרסם אופנועים, מה רע ? צחק על כולם מחק את כולם בקיצור, אין כולם, יש רק הוא, חחחחח
  • 17.
    בא 06/07/2015 12:11
    הגב לתגובה זו
    אפשר לתקן את הכלכלה היוונית והמצב גרוע מאוד .
  • 16.
    בא 06/07/2015 11:58
    הגב לתגובה זו
    איזה חלום נחמד , תנועת צק עכשיו . גרמני טוב זה גרמני עם צק גדול , גרמני רע זה גרמני שאומר שזאת רק הלוואה . העם היווני רוצה רק גרמנים טובים .
  • נכון לא זה לא לגושהיורו . (ל"ת)
    פפפ 06/07/2015 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    שמואל 06/07/2015 11:14
    הגב לתגובה זו
    כחלון,קח אותו כיועץ .אתה תלמד ממנו הרבה דברים שאתה לא מבין בכלכלה
  • 14.
    אנונימי 06/07/2015 10:53
    הגב לתגובה זו
    איזה כותרת מפוצצת! וואווו!!! כמה שאתם נואשים לגרום לאנשים להקליק על הכתבות שלכם
  • קליק קליק (ל"ת)
    קליק קליק 06/07/2015 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    המהירות מהשטן - תעשו הגהה לפני שאתם מפרסמים, לא מכובד. (ל"ת)
    יעקב נוה 06/07/2015 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מוטי דר 06/07/2015 10:06
    הגב לתגובה זו
    מאותם סיבות בדיוק גם ביבי היה צריך להסיק מסקנות.
  • 11.
    מתי הופך מלווה שהוציא אותך מן התהום לנושה? (ל"ת)
    בר 06/07/2015 10:05
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 06/07/2015 10:26
    הגב לתגובה זו
    יוון אינה מסוגלת להשתמש במלווה לצורך ייצור. היא לא מסוגלת להתחרות ביבוא מגרמניה וצרפת. דווקא ייציאה תאפשר למשק שלה להחזיק מעמד ולהגן על עצמה על ידי הגבלת יבוא.
  • בא 06/07/2015 11:46
    עובדימדינה בטלנים בחלקם ,מליונים מהם ,מאיפה יבוא הכסף , ושאר הציבור העובד לא מסכים לשלם מיסים כדי לא לממן בטלנים .
  • 10.
    עכשיו הגרמנים ינסו לבודד את יוון ,הם יהוו דוגמה לאירופה (ל"ת)
    בא 06/07/2015 10:02
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שר אידיוט יחד קודמיו. תנו את הדין לעם מנובלים! (ל"ת)
    עושהשכל 06/07/2015 09:53
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 06/07/2015 10:27
    הגב לתגובה זו
    תפסיק לאכול פרופגנדה בזכות הקפיטליזם.
  • 8.
    כל הכבוד ! ללימוד ע"י השרים בארץ (ל"ת)
    בנצי 84 06/07/2015 09:47
    הגב לתגובה זו
  • אין ספק 06/07/2015 10:23
    הגב לתגובה זו
    תביא את המדינה לעברי פי פחת; אל תחזיר הלוואות; תמשיך לעשוק כקומוניסט פרזיט - והכל נפלא.
  • 7.
    משה דימונה 06/07/2015 09:25
    הגב לתגובה זו
    וככה נקבל הנחות מפליגות בקרב לוטרקי יוון.
  • 6.
    שכחתם: פרופ' לכלכלה והכלכלן היחיד בממשלה היונית (ל"ת)
    ארנון 06/07/2015 09:21
    הגב לתגובה זו
  • בא 06/07/2015 11:48
    הגב לתגובה זו
    ד ולא יעזרו .
  • ארנון 06/07/2015 20:35
    בניגוד לאחרים שסתם מדברים ולא מבינים. מצד שני אולי בפוליטיקה צריכים אנשים שיחסי אנוש הוא הצד החזק שלהם
  • 5.
    לך ההיתה פרחח 06/07/2015 09:08
    הגב לתגובה זו
    רק הפריע.אצבע משולשת.טוב עשה
  • 4.
    אזרח 06/07/2015 09:07
    הגב לתגובה זו
    זה אפשרי במקומותינו? שר בישראל יאמר למען טובת המדינה אני מתפטר? היש דבר כזה , דהיינו טובת המדינה אצל שרינו?
  • 3.
    חכם חנוכה 06/07/2015 09:04
    הגב לתגובה זו
    הולכת את יון לקריסה וברחת
  • 2.
    אפנוען ומספרים משעממים לא הולכים יחד (ל"ת)
    er 06/07/2015 08:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוני 06/07/2015 08:53
    הגב לתגובה זו
    עכשיו יש סיכוי לשלום
  • דניאל 06/07/2015 15:13
    הגב לתגובה זו
    עם ביבי הכל יסתדר גם בוזי יהיה מבסוט
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.