עו"ד לילך דיין תמונה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז - אזרחי
ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד לילך דיין לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז (אזרחי). עו"ד דיין, המשמשת כיום כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין במחוז, תחליף בתפקיד את עו"ד שירלי אנגלרד, שסיימה באחרונה כהונה קצובה של 7 שנים.
חברי ועדת המכרזים כללו את נשיאת בית משפט השלום בת"א לשעבר, השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין, פרקליט המדינה, עמית איסמן, היועצת המשפטית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אפרת אביאני ויו"ר ארגון הפרקליטים, אורית קורין.
עו"ד דיין החלה את דרכה המקצועית כעורכת דין במשרד נשיץ, ברנדס ושות', שם ניהלה תיקי ליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי השונים. ב-1999 החלה את דרכה בפרקליטות, עת הצטרפה כפרקליטה למחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.
ב-2001 עברה דיין לשמש כפרקליטה בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), שם טיפלה בעיקר בתובענות אזרחיות בעלות היקף רחב בתחומי משפט מגוונים, דוגמת מאות התיקים האזרחיים בהם הגנה על זכויות קשישים רובם ניצולי השואה, שהונו בפרשת הפנסיה הגרמנית וכן בתיקים בהם התייצב היועץ המשפטי לממשלה להליכים משפטיים בין צדדים פרטיים, שהיה בהם היבטים עקרוניים או רוחביים.
- בית המשפט לצד עורכי הדין: לא יפורסמו פרטיהם
- מבקר המדינה: "להגביל את גובה שכר הטרחה של עו"ד מפצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2019, שנים ספורות לאחר שמחוז מרכז הוקם והתפצל ממחוז ת"א, נבחרה דיין לשמש כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין. במסגרת זו, היתה דיין שותפה בהקמת המחוז וסייעה לפרקליטת המחוז בהובלתו ובניהולו, בין היתר בטיפול בגיוס כוח אדם, הכנת תוכניות עבודה שנתיות ועוד. כן עסקה בניהול והובלה של פרויקטים רוחביים, כדוגמת פרויקט "מסלול בטוח" של אכיפת חוק משולבת בחברה הערבית, פרויקט הפקעת קרקעות לצרכי תחבורה ועוד.
זאת, במקביל לניהול תיקי דגל והופעה בבתי משפט, כדוגמת תביעות בגין גידולי קנאביס לצורך סחר בסמים על אדמות מדינה, תיקים שעסקו בשמירה על חופי הים והסביבה האקולוגית במחוז מרכז כחלק מפעילות פורום חופים בפרקליטות. בנוסף, דיין טיפלה בתיק אזרחי מורכב שעסק בפרשת השחיתות של דודי אפל, במסגרתו הפרקליטות הגישה תביעה יזומה לביטול מכרז גדול שהיה נגוע בפלילים ונגע לעתודות קרקע משמעותיות במחוז מרכז (פרשת "מגדל הזוהר").
עוד יזמה דיין הליכים ומבצעי אכיפה משולבת כדוגמת טיפול במטמנות פיראטיות, השבת קרקע לאחר שינוי ייעוד - סיוע בפתרון מצוקת הדיור, ועוד.
- האם ניתן לבטל צוואה הדדית של אדם שאיבד את כשירותו?
- 500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק...
עו"ד דיין (50), נשואה ואם ל-4 ילדים, היא בוגרת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א, ובוגרת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ת"א.
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) הוקמה ב-2016 לאחר שפוצלה מפרקליטות מחוז ת"א, על מנת להתאים את עבודת הפרקליטות למאפיינים הייחודיים של מחוז מרכז וליעדי משרדי הממשלה במחוז, ולשפר את השירות לאזרח. מחוז מרכז הינו המחוז המיושב ביותר במדינת ישראל, הוא משתרע מנתניה בצפון ועד רחובות בדרום, ובו למעלה מ-1.9 מיליון תושבים. המחוז מתאפיין במגוון אוכלוסיות, בעתודות הקרקע המרכזיות במדינת ישראל, ובמאפיינים סוציו-אקונומיים ודמוגרפיים ייחודיים המשפיעים על פעילות פרקליטות המחוז.
- 1.אבנר 12/07/2023 19:26הגב לתגובה זומקווה שתפעלי נגד ההנהגה החרדית המתועבת שסוחטת מנתניהו המושחת עוד ועוד קצבאות, בוזזת את הקופה הציבורית ומתנגדת ללימודי ליבה.

500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
אחים עיכבו תשלום לאחות בירושת נדל"ן של חצי מיליארד שקל - בית המשפט: תשלמו ריבית והצמדה על הכל; וגם - למה פסק הדין נחשב תקדימי?
עיכוב של קרוב לשנה בתשלום עבור חלקה של אחות בעסקת מקרקעין בין אחים הסתיים בפסק דין שנתפס כתקדימי בסכסוכי ירושה ופירוק שותפויות במקרקעין. בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דין של השופט תומר שלם, קבע כי אין הצדקה לשיערוך חלקי בלבד של התמורה לאחות, וכי האחים שרכשו את חלקה של אחותם בעשרה נכסים ששווים הכולל כ-500 מיליון שקל, ישלמו לה הפרשי הצמדה וריבית גם על התקופה שבה ניהלו ערעור משפטי שבסופו נדחה.
כלומר, בית המשפט קבע שיש לשמור על ערך הכסף גם כשיש הליך משפטי, אחרת, יש פגיעה כלכלית בצד שלא שולם לא הסכום. תחילת הפרשה החלה בהליך של פירוק שיתוף בנכסים בין ארבעה אחים. מדובר בירושה ענקית שניתנה להם והם פירקו אותה. האחות ביקשה למכור את חלקה לשלושת אחיה, ונחתמו הסכמי מכר. אלא שבדיון לאישור ההסכמים התנגדו האחים הרוכשים, בטענה שעליהם קודם לברר סוגיות של חבות מס כוללת, לרבות את חבות המע"מ והיטלי השבחה. הם סירבו להשלים את העסקה. שאלה שעלתה במשפט היתה האם הם רשאים שלא לשלם, והשאלה הקריטיתהיתה האם ביום התשלום הם צריכים לשלם את הסכום הנומינלי או עם הצמדה-ריבית?
בית המשפט אישר את ההסכמים, וקבע כי אין הצדקה לעיכוב. הרוכשים ערערו למחוזי, אך גם שם נדחתה עמדתם. התהליך הזה גרם לעיכוב משמעותי של קבלת התמורה לאחות.
מאבק על שיערוך התמורה
בשל ההליכים התארכה תקופת הביניים, והאחים ניסו להשלים את הרכישה לפי המחיר שנקבע בהסכמים המקוריים, תוך הוספה חלקית בלבד בגין הפרשי הצמדה וריבית. הם טענו כי לפי ההסכם, רק 10% מהתמורה שולמו במועד החתימה, והיתרה הייתה אמורה להישלם עם אישור בית המשפט - ולכן אין הצדקה לשיערוך מלא.
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ביהמ"ש אישר: ביטול הצוואה תקף למרות הפגמים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהצד השני, האחות המוכרת טענה כי מדובר בעיכוב מכוון תוך שימוש לרעה בהליכי ערעור, וכי על הרוכשים לשלם ריבית פיגורים על מלוא הסכום.

האם אשה יכולה לבטל צוואה הדדית של בעל שאיבד את כשירותו?
אשה שביקשה לבטל את הצוואה ההדדית שערכה עם בעלה, לאחר שהוא איבד את כשירותו המשפטית ומונו לו אפוטרופוסים, נתקלה בחומת החוק. בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי ביטול שכזה הוא חסר תוקף משפטי, משום שעל פי לשון החוק ההודעה על ביטול הצוואה חייבת להימסר
ישירות לבן הזוג עצמו, ולא לאפוטרופוס שמונה לו
הסיפור הבא מתחיל בזוג ותיק, בני זוג שחיו יחד שנים ארוכות וגידלו שלושה ילדים. ב-2014 הם ערכו צוואה הדדית - מסמך שמגלם את שיאו של אמון זוגי, שבו כל אחד מבני הזוג מצווה את רכושו לשני, מתוך ידיעה שגם לאחר לכתו, בן הזוג הנותר ידאג להמשך קיום רצונו. אבל החיים, כידוע, לא תמיד מתנהלים לפי התכנון. עם השנים חלה הבעל ואיבד את כשירותו המשפטית. ב-2020 מונו לו שני אפוטרופוסים - אשתו ואחיה - שידאגו לגופו ולרכושו. שנים אחדות לאחר מכן, כשהבעל עדיין בחיים אך מצבו לא השתפר, החליטה האשה לבטל את הצוואה ההדדית. ב-9 בנובמבר 2023 היא שלחה הודעה על ביטול הצוואה לאחיה, ששימש אפוטרופוס נוסף, וכן העבירה עותק לעורך הדין מטעם האפוטרופוס הכללי. בעיניה, בכך היא מילאה את חובת החוק. אך כשהבעל נפטר, ובנו הגיש בקשה לקיים את הצוואה ההדדית, פרץ הסכסוך.
האשה טענה שהצוואה בוטלה כדין עוד בחיי בעלה, וכי החוק דורש רק למסור הודעה על הביטול לבן הזוג, מה שעשתה באמצעות האפוטרופוס. הבן, מנגד, טען שהחוק ברור - ביטול צוואה הדדית אפשרי רק אם נמסרה הודעה לבן הזוג עצמו, ולא למישהו אחר בשמו. מכיוון שאביו כבר לא היה כשיר משפטית, לא ניתן לראות במשלוח ההודעה לאפוטרופוס תחליף למסירה לבן הזוג. השופטת נאוה גדיש מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נדרשה לשאלה המשפטית הלא פשוטה הזאת, וקבעה כי דין ביטול הצוואה להתבטל, כלומר ההודעה שמסרה האלמנה חסרת תוקף. בפסק הדין שניתן בחודש שעבר נכתב כי, "לא ניתן להורות על ביטול צוואה הדדית שנחתמה על ידי אדם שמונה לו אפוטרופוס, באמצעות מסירת ההודעה על כך לאפוטרופוס שמונה לו".
בית המשפט הזכיר כי עקרון היסוד של דיני הירושה הוא שהצוואה היא פעולה אישית מאוד. היא מבטאת את רצונו הפרטי של אדם לגבי הרכוש שלו לאחר מותו, ומכאן שהיא אינה ניתנת לביצוע על ידי אדם אחר בשמו. השופטת הדגישה בפסק הדין שפורסם כי, "צוואה הינה מסמך אישי שבו נותן אדם הוראות באשר לאופן בו יחולק עיזבונו לאחר אחרית ימיו ושנותיו". ולכן, גם כשמדובר בצוואה הדדית - שהיא חריג לכלל זה - יש לשמור בקפדנות על דרישות החוק.
הצוואות ההדדיות, הזכירה השופטת, נכנסו לדין הישראלי רק ב-2005 במסגרת תיקון מס' 12 לחוק הירושה. תיקון זה נולד מתוך הצורך להגן על אמון והסתמכות בין בני זוג, לאחר שהתברר כי היו מקרים שבהם אחד מבני הזוג שינה את צוואתו לאחר שראה את צוואת השני, מבלי ליידע אותו. החוק נועד למנוע פגיעה באותו בן זוג שהסתמך על הצוואה המשותפת. מכאן נובע הכלל החשוב שבית המשפט שב וחזר עליו: כדי לבטל צוואה הדדית בעוד שני בני הזוג בחיים, יש למסור הודעה בכתב על הביטול ישירות לבן הזוג השני. סעיף 8א(ב)(1) לחוק הירושה קובע במפורש כי, "לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף, אלא אם יתקיים אחד מאלה: בחייהם של שני בני הזוג - המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה...".
- ביהמ"ש אישר: ביטול הצוואה תקף למרות הפגמים
- היה סיעודי ועם אפוטרופוס - ונמצא כשיר לתת צוואה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל בין המלים "ימסור" ל"ישלח" הוא מהותי, ציינה השופטת. לדבריה, עצם הבחירה במונח "ימסור" מלמדת על כך שהמחוקק ביקש לוודא כי ההודעה תגיע בפועל לידיעתו של בן הזוג, ושתתקיים אינטראקציה ממשית המאפשרת לו להבין כי הצוואה בוטלה. לו היה המחוקק מתכוון רק למשלוח טכני, היה משתמש בלשון אחרת, למשל "ישלח" או "ישגר", כפי שנעשה בחוקים אחרים. "מסירת ההודעה לבן הזוג האחר על השינוי בצוואה ההדדית," כתבה השופטת גדיש בהכרעתה, "היא מהותית ונועדה ליידע את אותו בן זוג שגם צוואתו בטלה, כך שאם יבחר, יוכל לערוך צוואה חדשה מטעמו."