לילך דיין
צילום: דוברות משרד המשפטים

עו"ד לילך דיין תמונה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז - אזרחי

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד לילך דיין לתפקיד. דיין, המשמשת כיום כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין במחוז, תחליף בתפקיד את עו"ד שירלי אנגלרד, שסיימה באחרונה כהונה קצובה של 7 שנים
נחמן שפירא | (1)

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד לילך דיין לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז (אזרחי). עו"ד דיין, המשמשת כיום כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין במחוז, תחליף בתפקיד את עו"ד שירלי אנגלרד, שסיימה באחרונה כהונה קצובה של 7 שנים.

  

חברי ועדת המכרזים כללו את נשיאת בית משפט השלום בת"א לשעבר, השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין, פרקליט המדינה, עמית איסמן, היועצת המשפטית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אפרת אביאני ויו"ר ארגון הפרקליטים, אורית קורין.

עו"ד דיין החלה את דרכה המקצועית כעורכת דין במשרד נשיץ, ברנדס ושות', שם ניהלה תיקי ליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי השונים. ב-1999 החלה את דרכה בפרקליטות, עת הצטרפה כפרקליטה למחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.

  

ב-2001 עברה דיין לשמש כפרקליטה בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), שם טיפלה בעיקר בתובענות אזרחיות בעלות היקף רחב בתחומי משפט מגוונים, דוגמת מאות התיקים האזרחיים בהם הגנה על זכויות קשישים רובם ניצולי השואה, שהונו בפרשת הפנסיה הגרמנית וכן בתיקים בהם התייצב היועץ המשפטי לממשלה להליכים משפטיים בין צדדים פרטיים, שהיה בהם היבטים עקרוניים או רוחביים.

 

ב-2019, שנים ספורות לאחר שמחוז מרכז הוקם והתפצל ממחוז ת"א, נבחרה דיין לשמש כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין. במסגרת זו, היתה דיין שותפה בהקמת המחוז וסייעה לפרקליטת המחוז בהובלתו ובניהולו, בין היתר בטיפול בגיוס כוח אדם, הכנת תוכניות עבודה שנתיות ועוד. כן עסקה בניהול והובלה של פרויקטים רוחביים, כדוגמת פרויקט "מסלול בטוח" של אכיפת חוק משולבת בחברה הערבית, פרויקט הפקעת קרקעות לצרכי תחבורה ועוד.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

זאת, במקביל לניהול תיקי דגל והופעה בבתי משפט, כדוגמת תביעות בגין גידולי קנאביס לצורך סחר בסמים על אדמות מדינה, תיקים שעסקו בשמירה על חופי הים והסביבה האקולוגית במחוז מרכז כחלק מפעילות פורום חופים בפרקליטות. בנוסף, דיין טיפלה בתיק אזרחי מורכב שעסק בפרשת השחיתות של דודי אפל, במסגרתו הפרקליטות הגישה תביעה יזומה לביטול מכרז גדול שהיה נגוע בפלילים ונגע לעתודות קרקע משמעותיות במחוז מרכז (פרשת "מגדל הזוהר").

 

עוד יזמה דיין הליכים ומבצעי אכיפה משולבת כדוגמת טיפול במטמנות פיראטיות, השבת קרקע לאחר שינוי ייעוד - סיוע בפתרון מצוקת הדיור, ועוד.

קיראו עוד ב"משפט"

 

עו"ד דיין (50), נשואה ואם ל-4 ילדים, היא בוגרת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א, ובוגרת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ת"א.

 

פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) הוקמה ב-2016 לאחר שפוצלה מפרקליטות מחוז ת"א, על מנת להתאים את עבודת הפרקליטות למאפיינים הייחודיים של מחוז מרכז וליעדי משרדי הממשלה במחוז, ולשפר את השירות לאזרח. מחוז מרכז הינו המחוז המיושב ביותר במדינת ישראל, הוא משתרע מנתניה בצפון ועד רחובות בדרום, ובו למעלה מ-1.9 מיליון תושבים. המחוז מתאפיין במגוון אוכלוסיות, בעתודות הקרקע המרכזיות במדינת ישראל, ובמאפיינים סוציו-אקונומיים ודמוגרפיים ייחודיים המשפיעים על פעילות פרקליטות המחוז.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבנר 12/07/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    מקווה שתפעלי נגד ההנהגה החרדית המתועבת שסוחטת מנתניהו המושחת עוד ועוד קצבאות, בוזזת את הקופה הציבורית ומתנגדת ללימודי ליבה.
רשות המסים
צילום: רשות המסים

כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים

בפסק דין שהתקבל באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הובהר כי חוב מס בן 20 שנה אינו נעלם מעצמו ואינו מתיישן, אם רשות המסים נקטה מהלך כלשהו לאורך השנים. אף שהנישום טען שלא ידע דבר על החוב, השופט קבע כי פעולות כמו עיקול או שליחת מכתב השאירו את החוב רלוונטי - ויצרו איפוס למועד ההתיישנות שלו

עוזי גרסטמן |

במאי האחרון פורסם פסק דין יוצא דופן במחוזי חיפה, שבו נדחתה העתירה של בעל עסק בתעשיית הבשר שטען כי חוב מס בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל מ-2002-2001 התיישן. שופט המחוזי, אינאס סלאמה, קבע כי חוב מס - גם כזה שנשאר “בשקט” עשרות שנים - יכול להישאר לגבייה במידה שבמהלך השנים נעשו פעולות מצד רשות המסים.

רעיון המקרה פשוט אך מורכב: בעל עסק הוטלו עליו שומות מס משמעותיות ב-2001 (יותר מ-8 מיליון שקל) ו-2002 (כ-800 אלף שקל), בנוסף לקנסות גירעון ועיצומים שנוספו עם הזמן. סך כל החוב הגיע כאמור לכ-10 מיליון שקל. במשך השנים טען בעל העסק כי לא קיבל מכתבים או הודעות על החוב, שהליכי הגבייה הושבתו, ואף שבשלהי 2021, כשניסה לפתוח תיק עוסק מורשה, לא נמסר לו על החוב הקיים. ואולם במאי־יוני 2022, כך נטען, פתאום החל להיתקל במכתבי דרישה ובעיקול בנקאי על חשבונו בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל. לטענתו, המחאות ששלח לא כובדו, והוא הופתע לשמוע על קיומו של התחייבות כספית עצומה שלא ידע עליה במשך שנים.

הנישום טען כי מעולם לא נודע לו על החוב לאורך שנים, ומאז 2011 - אז העביר את העניין לעורך דין - לא נקטה רשות המסים יוזמה כלשהי לגבייה. על כן, לטענתו, החוב אמור היה להתיישן. מנגד, פקיד שומה טען כי נעשו פעולות לאורך השנים: הודעות, עיקולים, תביעות חוב בהליך פשיטת רגל - הקו המתמשך של פעולות אלה מונע את קיומה של התיישנות של המקרה. כמו כן, הובעה ביקורת קשה על התנהלות התובע, בטענה שהוא נמנע באופן מתמשך מלקיים את חובותיו.

הנישום קיבל פטור מריבית, הצמדה, עיצומים ופיגורים

השופט סלאמה קיבל את הטענות של רשות המסים וקבע בפסק הדין כי, “אין שבע שנים רצופות שבהן הנישום ישב בחיבוק־ידיים” בלי שננקטו פעולות כלשהן. הוא קבע כי במסגרת הזמן לאורך השנים נוצרה “חזקת איפוס” של מרוץ ההתיישנות - מושג משפטי שבעקבותיו פעולות מצד הנושה ממחזרות את מניין הזמן מחדש. גם נטען כי התובע ידע על השומות לאורך השנים - בעת קביעתן, בעת בקשת הארכת מועד ערעור ב-2011, וגם כשנפתחו הליכי פשיטת רגל ב-2016. אף שמצא השופט כי נגרם עיכוב של שנים בגביית החוב בשל תקלה טכנית במערכת המחשוב של רשות המסים, שמנעה העברת עדכונים לגורמים אנושיים במשך כארבע שנים - הוא פטר את הנישום מתשלום ריבית, הצמדה, עיצומים ותוספות פיגורים שנבעו מאותה תקופה. כלומר החוב נשאר קיים, אך לא ייתוספו עליו עמלות נוספות.

המקרה החשוב כאן הוא לא רק גובה החוב או שנותיו, אלא ההבנה שתקופת הזמן לבדה אינה מבטלת חוב מס. מרוץ ההתיישנות, כלומר הזמן שבו הנושה יכול לדרוש את החוב - ניתן לאפס (לחדש) אם לאורך השנים נעשות פעולות מנהליות או משפטיות שמביעות רצון לגבייה. ובמלים אחרות, אם פקיד השומה שולח מכתב דרישה, מטיל עיקול או מבקש צו כינוס נכסים - גם אם מבצע זאת בצורה אטית או חלקית - הפעולה הזו יכולה ללמנוע את התיישנות החוב. זהו עיקרון חשוב במיוחד בנושאי מסים, שכן לפי מקורות משפטיים, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות היא שבע שנים לתביעות רגילות. ואולם כשמדובר בחובות מס, המערכת המשפטית נוטה לאפשר מרחב פעולה רחב יותר לנושה, מתוך ראייה שפקיד השומה חייב להיות “סופר אקטיבי” בגבייה.

צוואה
צילום: canva

צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו

עוזי גרסטמן |

כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.

הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.

הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.

צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב

האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.

השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.