נדחתה תביעה לעמלה על גיוס 101 מיליון דולר לקבוצת קורטיקה

פיליפ רויטמן לא יקבל עמלה של מיליוני שקלים בעקבות השקעת קרן העושר הסינגפורית טמאסק (Temasek) בחברת הבינה המלאכותית קורטיקה (Cortica). שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יעקב שפסר, קבע, כי רויטמן לא היה "הגורם היעיל" בהשקעה בסך 101 מיליון דולר, אותה הובילה טמאסק בנובמבר 2021.

קורטיקה מפתחת טכנולוגיות AI אוטונומיות חזותיות, כולל בתחום כלי הרכב, ואומרת שב-15 השנים האחרונות השקיעה 250 מיליון דולר והניבה למעלה מ-300 פטנטים. הקבוצה נמצאת בשליטתו של יגאל רייחלגאוז. רויטמן מתואר בפסק הדין כ"איש עסקים לגיבוש אסטרטגיות עסקיות, גיוס השקעות, פיתוח ומכירות בתחום הטכנולוגיה".

תבע שכר ראוי ב-2.6 מיליון שקל

בשנת 2014 ביקשה קורטיקה מרויטמן לסייע לה בגיוס הון ובין היתר הוא יצר עבורה קשר עם טמאסק. במאי של אותה שנה נחתם הסכם בין רויטמן לבין קורטיקה, בו התחייבה החברה לשלם לו עמלה אם טמאסק תשקיע בה או בתאגידים הקשורים אליה. בספטמבר 2014 הודיעה טמאסק שאינה מעוניינת להשקיע בקורטיקה, ב-2015 ביקש ממנו רייחלגאוז שלא לשוחח עם טמאסק בנוגע לקורטיקה, וב-2016 אמר לו שהחברה אינה מחפשת הזדמנויות השקעה.

בשנת 2018 הקימה קורטיקה את חברת אוטובריינס, בניהולו של רייחלגאוז, ושלוש שנים מאוחר יותר היא ביצעה את הגיוס שעמד במוקד המחלוקת בין הצדדים. רויטמן דרש לקבל עמלה, קורטיקה סירבה והוא תבע לקבל את הסכום שנקבע בהסכם משנת 2014 או לחילופין שכר ראוי בסך 2.6 מיליון שקל.

• מטא משיקה מודל AI חדש - המניה קופצת ב-7%
• שוק השבבים בדרך ל-1.3 טריליון דולר: צפי לזינוק של 64% בהכנסות ב-2026
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שפסר דחה את טענתה של קורטיקה, לפיה ההסכם עם רויטמן משנת 2014 הוגבל לסבב ההשקעה שנדון (ולא בוצע) באותה עת, באומרו שאין בו הגבלה שכזאת. "לו היו הצדדים מתכוונים להגביל את ההסכם לסיבוב השקעה מסויים, היה מצופה כי ההסכם ינקוב במועדים מסויימים ובפרטים אודות סיבוב השקעה ספציפי, וזאת לא נעשה", הוא אומר. קורטיקה גם לא הוכיחה שההסכם הוגבל בזמן או שהיא ביטלה אותו על פי המנגנון שהיה קבוע בו, מוסיף שפסר.

עוד דחה שפסר את הטענה לפיה אוטובריינס אינה "חברה קשורה" לקורטיקה. חברה זו הוקמה לאחר שקורטיקה החליטה להתפצל לתאגידים שונים בהתאם לתחומי פעילותה, ואוטובריינס התמקדה בתחום הרכב. הפרדה זו נעשתה בהתאם לדרישת יצרניות הרכב מולם פעלה קורטיקה, אשר הציגה את אוטובריינס כחלק ממנה; הבעלים, המייסדים, נושאי המשרה והכתובות שלהן היו זהים.

התנאים להכרה ב"גורם יעיל"

אולם, כאמור, שפסר דחה את התביעה לאחר שקבע, כי רויטמן לא היה הגורם היעיל בגיוס בשנת 2021. הוא מצטט את פסיקת בית המשפט העליון, לפיה "דרישת ההלכה הפסוקה היא, כאמור, כי פעולת המתווך תהא הגורם היעיל להתקשרות החוזית. המבחן הוא מבחן של סיבתיות. אין המתווך יוצא ידי חובתו בעצם הוכחת הסיבתיות העובדתית. אין די בכך שהמתווך הוא גורם מסוים בשרשרת הסיבתית, בבחינת סיבה-בלעדיה-אין. הדרישה היא לגורם שהוא היעיל".

• עתירה לבג"ץ נגד המשך כהונתה של שטיינמץ כמ"מ מנכ"ל משרד רה"מ
• עתירה לבג"ץ נגד הסמכת בתי הדין הרבניים לנהל בוררויות אזרחיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל

באותו מקרה הציב בית המשפט העליון רשימה בלתי-סגורה של שיקולים בהכרעה האם מדובר בגורם היעיל: מידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי; מידת הקרבה בין ההצעה המקורית לבין החוזה הסופי מבחינת תנאי התשלום ושיעוריו; חלוף הזמן בין מועד ההצעה המקורית לבין מועד סיום העסקה; מידת  האינטנסיביות של פעולות המתווך; קיומו של גורם נוסף שסייע לצדדים בהשגת החוזה ומידת מעורבותו; תשלום דמי התיווך על-ידי הצד השני לעסקה ושיעורם; זהות הצדדים המנהלים את המו"מ כמצביעה על שמירת הזיקה הסיבתית; וכן הסתמכות הצדדים על ידיעה קודמת של מהלכי המו"מ.

שפסר ממשיך: "בענייננו, ממכלול הראיות עולה כי אכן נוצר בשנת 2014 קשר ראשוני בין קורטיקה לבין טמאסק באמצעות התובע, אולם, בהמשך הדרך, ובמיוחד בתקופה בה קודמה ונכרתה עסקת ההשקעה של טמאסק באוטובריינס, מעורבותו של התובע לא הייתה ניכרת כלל". רויטמן עצמו הודה שלא היה מעורב בעסקה אלא למד עליה מן התקשורת, וכי הגורמים מצד טמאסק עימם היה בקשר ב-2014 עזבו אותה לפני 2021.

רויטמן חויב בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל. את רויטמן ייצגו עוה"ד יעקב סבו, אוהד רוזן וחגי קלעי; את קורטיקה ייצג עו"ד אורי ברעם; ואת אוטובריינס ורייחלגאוז - עוה"ד דנה קאשי וגלעד וקסלמן.