בדיקה: למרות רכש במיליונים, הקבוצות הגדולות הרוויחו בשל מכירת שחקנים
חלון ההעברות בישראל הסתיים אתמול ולמרות העניין סביבו, נראה כי הקבוצות יצאו נשכרות ממנו. בדיקה פשוטה מעלה כי רוב הקבוצות הגדולות הכניסו סכומים לא מבוטלים מרכישת שחקנים וקבוצות אחרות, כמו מכבי נתניה למשל, יצאה נשכרת מהקיץ האחרון עם מכירת שחקנים במיליוני שקלים ורכש מועט יחסית. בסך הכל, קבוצות ליגת העל הוציאו מעל 16.5 מיליון יורו בחלון הנוכחי.
אגב, למרות טענת הקבוצות כי הן לא מצליחות להביא זרים במצב הנוכחי, לא פחות מ-32 זרים חדשים נרשמו כאן, כשמכבי חיפה החתימה ארבעה זרים ושני שחקנים ממוצא יהודי.
כמה שילמו הגדולות?
נתחיל עם מכבי תל אביב. המועדון השקיע בחלון ההעברות הנוכחי 5.5 מיליון אירו ברכש, כולל ווסלי פטאצ'י שהגיע לקראת סיומו ועליו שילמו כ-1.5 מיליון אירו. מנגד, ההכנסה ממכירת פליסיו מילסון הכניסה לקבוצה 5 מיליון אירו. בסך הכל, יוצא כי הקבוצה הרוויחה כ-750 אלף אירו בחלון הזה.
מכבי חיפה, לעומת זאת, השקיעה כ-7.5 מיליון אירו בחלון הזה, כולל מתיאס נהואל שנרכש ביום האחרון של ההעברות ב-5 מיליון אירו. זה הרבה יותר ממכבי תל אביב, אבל אסור לשכוח כי רשימת השחקנים שעזבו אותה, חלקם ללא פיצוי, גדולה מאוד. חיפה הכניסה כ-12 מיליון אירו ממכירת שחקנים והרוויחה כ-5 מיליון אירו.
- נחשף: כמה מרוויחים הזרים החדשים במכבי ת"א, חיפה, בית"ר ובאר שבע?
- שלוש נקודות חשובות לאוהדי בית"ר ירושלים והפועל באר שבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת שיא לחיפה. מתיאס נהואל (שלאסק ורוצלאב טוויטר)
לפני שנתקדם עם המספרים, כמה מילים על שתי הקבוצות הגדולות בישראל: בין שחקני הרכש החדשים של מכבי תל אביב נמצאים אניס פורת עיאש (נקנה והושאל חזרה לסכנין), סתיו למקין משחטאר דונייצק, ווסלי פטאצ'י מסנטוס, נמניה סטואיץ' מהכוכב האדום בלגרד, איסוף סיסוקו מבורדו, אלעד מדמון מחדרה, אופק מליקה ממכבי פתח תקוה הישאם לאיוס מהפועל תל אביב, שגיב יחזקאל מאנטליאספור, טייריס אסנטה מדן האח. יחד עם זאת, עזבו אותה דן ביטון, מילסון, אנריק סבוריט, דרק לוקאסן, עדן קארצב, שרן ייני, יונתן כהן, מתן בלטקסה, נדב נידם, אייל גולסה, אוקלנדו מוסקרה ועוד. את מכבי חיפה עזבו, כאמור, פרנזי פיירו, דניאל סונדגרן, פייר קורנו ולורנצו שימיץ' - כך ששחר נאלץ להכניס את היד עמוק לכיס כדי להביא תחליפים ראויים. מה ש"הציל" את מכבי חיפה בחלון הזה היה מכירת ענאן חלאיילי תמורת 6.5 מיליון אירו. החלוץ עבר לבלגיה ובכך סייע למכבי חיפה לממן את רוב שחקני הרכש שלה.
הפועל באר שבע הוציאה פחות ממיליון אירו בחלון הזה. לא ברור איך אלונה ברקת מכוונת לאליפות עם תקציב רכש כל כך נמוך, שעיקרו הסתכם ברכישת קינגס קנגאווה תמורת 800 אלף יורו. זה אולי משקף את התפיסה של קבוצות רבות בישראל – אם לא מוכרים (ובאר שבע לא מכרה), לא קונים.
מה קרה בקבוצות הקטנות?
בין העסקאות הגדולות בקרב הקבוצות הבינוניות-קטנות ניתן למנות את ההעברה של סאהר תאג'י מסכנין לנתניה תמורת חצי מיליון אירו, מכירת כארם זועבי על ידי הפועל ירושלים לפורטוגל תמורת 900 אלף יורו. גם מכבי פתח תקוה הרוויחה בחלון הזה, הפעם ממכירת עידן טוקלומטי שעבר לשארלוט תמורת 3.5 מיליון אירו.
קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל, קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני
הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים" למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת.
מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים.
קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח'
ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר.
מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים.
- היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה
- סיכום האולימפיאדה בפריז - מי המובילות ואיפה ישראל נמצאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.
