פועלים זרים
צילום: freepik

מענק לפועלי בניין ישראלים, הקלות ליזמים: בשורה לענף הבנייה

משרד האוצר ראה איך עשרות אלפי עובדים שרצה להביא לארץ מתעכבים, ולכן אישר שורה של הקלות שיוכלו לתדלק את הגעתם, כולל אפשרות להצטרפות פועלים ישראלים. האם זה יצליח?
איציק יצחקי |

חסרונם של לפחות 60 אלף עובדים זרים מורגש היטב בענף הבנייה. חברות מוסרות דירות באיחור, פרויקטים מתעכבים וההיצע המוגבל שלהם משנה את פני השוק וגורם לעליית מחירי בעקבות עליית רכיב עבודות הבנייה.

כעת, משרד האוצר מקדם הקלות לייבוא עובדים זרים לבנייה. לאחרונה אושר בהובלת משרד האוצר מענק לתמרוץ עובדים ישראלים בענף בהיקף של עד 21 אלף שקל לעובד. כעת, פנה היום שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשר הפנים בבקשה לעדכן את התקנות המגדירות את דרכי תשלום האגרות בגין העסקת עובדים זרים בענף הבניין, במטרה לאפשר דחייה של חלק מהתשלום עד למועד הגעת העובד הזר לישראל ובכך להקל כלכלית על התאגידים. במה זה בא לידי ביטוי? פשוט: כל יזם נדרש להפקיד ערבות של 20 אלף שקל על כל עובד שמגיע. סמוטרי' מבקש לדחות 75% מהתשלום למועד הגעת העובד, ולא ללם לפני שהוא נמצא באתר הבנייה.

לאחרונה דיווחנו כי פורסם מיזם הכשרות מקצועיות בתחום ענף הבניין, בדגש על תחום העבודות הרטובות, השיפוצים ומקצועות נוספים. המטרה היא הכנסת כוח עבודה ישראלי לענף, שיוכל להשתלב בתחום תוך פרק זמן קצר. חשוב להדגיש כי עד כה הישראלים התגייסו בכמויות קטנות. כבר חשפנו כאן בעבר כי ישנו ניסיון לגייס עובדים כאלה דרך הצעה לשכר של 11 אלף שקל ופנסיה מוקדמת. על פי אותו מתווה, דרך משרד השיכון וגם בהתאחדות הקבלנים, ניתן יהיה להכשיר עשרות אלפי עובדים בטווח של השנים הקרובות, כשנכון לאותה תקופה הביעו מאות אנשים התעניינות בהכשרה. כמו כן, משרד הבינוי והשיכון פרסם מכרז שעשוי לסייע לקבלנים לגייס עובדים זרים. המכתב הוא למתן שירותי ארגון וביצוע בחינות מקצועיות שייערכו במדינות המוצא למועמדים לעבודה בענף הבנייה בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.


נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.