חזרה לשגרה: מועדי תכנון ובניה יחזרו לאחר שהוקפאו
המועצה הארצית לתכנון ובניה דנה היום, בתזכיר הצעת חוק בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה). במסגרתו, לאחר שמרבית המועדים בחוק התכנון והבניה הוקפאו, המועדים הקבועים ישובו לחול כרגיל. בנוסף, מוסדות התכנון יוכלו לקיים ישיבות באמצעות וידאו מרחוק, בהתאם לתנאים שנקבעו.
התזכיר, שגובש ע"י משרד האוצר ומינהל התכנון בשיתוף עם משרד המשפטים, נועד להחליף את התקנות לשעת חירום שאמורות לפקוע לקראת סוף חודש מאי (20.4). התזכיר קובע את התנאים לקיום פעילות מוסדות התכנון בתקופת ההתמודדות עם הקורונה וניהול שגרה לצד הקורונה. לאחר הדיון במועצה הארצית, יובא התזכיר לאישור הממשלה. ההסדרים שנכללים בהצעת החוק יחולו כל עוד המדינה מצויה במצב חירום בריאותי בשל מגפת הקורונה.
דיוני תכנון בוידאו והשבת מועדי התכנון והבנייה
בעוד שתקנות שעת החירום הקפיאו את מרבית המועדים הקבועים בחוק התכנון והבניה, על פי החוק החדש המועדים הקבועים בחוק יחולו כרגיל. זאת, לקראת חזרתו של המשק להתנהלות מלאה יותר וחזרתם של עובדים רבים למשרדיהם. לצד זאת, החוק יעניק סמכות לשר לקבוע בצו הוראה זמנית של הארכת מועדים מסוימים לפי חוק התכנון והבניה וחוק הותמ"ל, אם תהיה לכך הצדקה בשל מצב החירום והנחיות משרד הבריאות.
על מנת לאפשר למוסדות התכנון להמשיך בפעילותם החיונית למשק בכלל ולשוק הנדל"ן בפרט, מוצע לקבוע בחוק כי דיון באמצעים טכנולוגיים הוא דרך ראויה לקיום דיון בתקופת משבר הקורונה, ולכן מוסד תכנון יכול לקיים את ישיבותיו באמצעות וידאו מרחוק, אם לא ניתן לקיים את הדיון בישיבה רגילה, בשל מגבלות והנחיות משרד הבריאות.
- זמן ההחלטה בוועדות הערר צנח בממוצע מ-77 ל-10 ימים בלבד
- משרד הבינוי קורא לחברות זרות - ירידת מחירים בדרך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, תנאי לקיום דיון באמצעים טכנולוגים יהיה שמוסד התכנון יאפשר לכל חברי מוסד התכנון ולכל מי שצריך להזמינו לדיון על פי החוק, לראות את הדיון באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. אם מוזמן נדרש על פי חוק מסרב להשתתף בדיון באמצעים טכנולוגיים, או שאין לו אפשרות לקיים דיון בדרך זו, תינתן לו האפשרות לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתו באמצעות שיחה טלפונית.
כל עוד לא ניתן לקיים דיונים רגילים בהתנגדויות בשל הנחיות משרד הבריאות, מציעה הצעת החוק לאפשר קיום דיון באמצעים חלופיים כגון וידאו מרחוק או באמצעות שיחת טלפון. אם מתנגד סירב להשמיע את התנגדותו באמצעות וידאו מרחוק או בטלפון או שלא הייתה לו האפשרות להישמע בדרכים אלו, ניתן לדון בהתנגדות על סמך ההתנגדות הכתובה שהגיש, אלא אם כן מצא יו"ר הוועדה כי ישנה הצדקה של ממש לסירוב לקיים את הדיון בווידאו מרחוק או בטלפון. היו"ר ישקול את הנימוקים שהציג המתנגד לאי מתן הסכמתו ובכלל זה גילו, מצב בריאותו, נסיבותיו האישיות והיותו מיוצג, החשיבות בקידום הליכי התכנון או הרישוי ואי דחיית הדיון.
אי לכך, ועדות התכנון נערכו טכנולוגית לאפשרות שכל מי שיהיה מעוניין בכך, יוכל להתחבר באמצעים טכנולוגיים לדיון שיתקיים במוסדות התכנון, על מנת להאזין ולצפות בדיון.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
מכוני בקרה - הארכת התקופה להגשת בקשות
בעניין מכוני בקרה, מוצע כי התקופה הוולונטרית להגשת בקשות למכוני הבקרה תוארך עד ה-1 בספטמבר 2020. זאת על מנת להקל את הנוהל הרגולטורי במשק ולהימנע מצורך להסתגל בתקופה מורכבת זו, גם להפיכת מכוני הבקרה לחובה. עוד בהקשר זה מוצע בהצעת החוק, כי תוקפם של רישיונות להפעלת מכון בקרה יוארכו בשלושה חודשים נוספים ממועד הפקיעה.
באשר לחוק הותמ"ל, תזכיר הצעת החוק קובע כי פעילות הוועדה תוארך בכשלושה וחצי חודשים, עד ל-7 באוגוסט, תוך מתן סמכות לשר האוצר להאריך תקופה זו ב-90 ימים נוספים. זאת, על מנת לאפשר את סיום הטיפול בתכניות אשר הליך קידומן נעצר או עוכב בשל הקפאת מועדים והשלכות נוספות של תקופת החירום. כמו כן, לאפשר לממשלה החדשה שהות לערוך תיקונים והסדרים חדשים בחוק הותמ"ל, ככל שתחליט על כך. נזכיר, שפעילות הותמ"ל מתמקדת בתכניות התחדשות עירונית וביישובי החברה הערבית.
משכנתא (גרוק)מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.
משכנתא (גרוק)מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.
