סוף לפקקים? כך תראה מפת התחבורה של ישראל
המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה פה אחד את תכנית המתאר המשולבת לתחבורה יבשתית, המכונה תמ"א 42, שתחליף תכניות קיימות. אמנם, התכנית טעונה את אישור הממשלה
סוף לפקקים? המועצה הארצית לתכנון ובניה, בראשות זאב בילסקי, אישרה פה אחד את תכנית המתאר המשולבת לתחבורה יבשתית, תמ"א 42, המחליפה את תכניות המתאר הארציות הקיימות - תמ"א 3 לדרכים ותמ"א 23 למסילות. התכנית טעונה את אישור הממשלה.
"התכנית מניחה לראשונה תמונה שלמה של תשתיות התחבורה הארציות בישראל, ומתאימה לא רק לאתגרי השעה אלא כוללת גם ראייה תכנונית ואסטרטגית לטווח הארוך עד לשנת 2040", מסר בילסקי. "בתכנית נקבעים לראשונה נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית, מרכזי תחבורה משולבים, ומורחבת רשת מסילות הברזל. תכנית שכזו מהווה בשורה אמיתית לתושבי המדינה שצמאים לפתרונות תחבורה וצמצום זמן הנסיעה בכבישי ישראל".
מכוח התכנית ניתן לקדם תכנון מפורט של פרויקטים תחבורתיים ארציים בישראל, אך היא אינה פוגעת בתוקפן של תכניות מפורטות שאושרו קודם תחילתה. מטרתה לתת מענה להמשך הגידול באוכלוסייה וכפועל יוצא לעומסים בדרכים.
בתכנית תוספת מזערית של דרכים ומסילות חדשות והיא מתבססת בעיקר על שימוש בתוואים קיימים, תוך ייעול של השימוש בהם, בין אם באמצעות התאמתם להסעת המונים ובין אם בשילוב תשתיות בצמידות לתחבורה.
- תלמידים בתחב"צ - 'חופשי חודשי' לא תמיד הכי זול
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך תראה מפת התחבורה של ישראל
התכנית כוללת מספר מרכיבים שלא נדרשו עד היום. כך למשל, היא כוללת דרכים ארציות שהוגדרו כדרכים לתחבורה ציבורית ושיתופית. אלו הוגדרו כדרכים רבות קיבולת, בהן יישמר שטח לנתיבים ייעודיים לצורך כך. בנוסף, נקבעו מספר צירים כבלעדיים לתחבורה ציבורית, שישמשו גם כתשתית מאפשרת לתנועה אוטונומית בנסיעות שיתופיות, אך גם לתחבורה ציבורית, כגון רכבת קלה או רכבת כבדה.
התכנית מגדירה תכנון מוטה תחבורה ציבורית ותחבורה מקיימת בתכניות מתאר כוללניות מפורטות, וקובעת הוראות לשילוב התחבורה הציבורית בכל תכנית מתאר. לצד זאת, היא כוללת הוראות לאזורים מיוחדים לרכיבה על אופניים ומכילה אותן על כלל המרקמים העירוניים. אזורים אלה מכוונים לשילוב תכנון שבילי אופניים במסגרת הכנת תכנית לתשתית תחבורה ארצית בתחומם.
מרכזי תחבורה ציבורית משולבים - התכנון המוצע מארגן את מערכת הדרכים, בדגש על הדרכים רבות הקיבולת, מסילות הברזל והחיבורים למערכות התנועה המטרופוליניות כרשת רציפה. זאת, בין היתר, באמצעות קביעת מרכזי תחבורה ציבורית משולבים למעבר בין אמצעי תחבורה, ושמירת שטח לצורך הקמתם.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
כמו כן, התכנית מחזקת את הגישה התחבורתית אל מעבר לגבולות התכנית. לצורך כך, נשמרו שטחים ל'מנשקים בין רשתיים' (שטח המיועד למעבר בין דרך ארצית או מסילה לבין דרך או מסילה שמחוץ לתכנית), ועובו החיבורים אליהם.
עוד נקבעו שטחים עבור מסופי מטענים כדי לחזק את האפשרויות לתכנון הובלת מטענים באמצעות הרכבת, ונקבעו לצורך זה מרכזים לשינוע מטענים.
במסגרת הדיונים בוועדת המשנה של המועצה הארצית נקבע גם כי במסגרת התכנון המפורט, יבחנו מעברים אקולוגיים באזורים הנדרשים וכן הצורך לבחון את השימוש בשטחים הכלואים במחלפים.
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, ציינה כי "ההיבט התחבורתי בא לידי ביטוי בכל תוכנית שמאושרת ע"י מוסדות התכנון. עם אישור תכנית מתאר חשובה זו, נוכל לקדם תכניות תחבורתיות מפורטות שישפרו את איכות חיי התושבים. שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה ובין מינהל התכנון, הוביל לגיבוש תוכנית חשובה והכרחית לעתיד מדינת ישראל שנותנת מענה לאתגרי התחבורה העכשוויים והעתידיים".
מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, הוסיפה כי "התכנית מממשת את שינוי התפיסה שמוביל משרד התחבורה בשנים האחרונות. לצד קידום התכנון התחבורתי ארוך הטווח, התכנית פורצת דרך בכל הקשור לקידום התחבורה הציבורית בישראל".
- 4.כדאי אולי לחשוב גם על תחבורה ימית (ל"ת)מחוץ לקופסה 04/03/2020 11:10הגב לתגובה זו
- 3.כביש 2 מוזנח 04/03/2020 08:32הגב לתגובה זומפתחים את כל הארץ ומשרד התחבורה מפקיר את החלק הצפוני של כביש 2.
- 2.זה הכל? (ל"ת)תמצית הבבלת 03/03/2020 23:09הגב לתגובה זו
- 1.זאב 03/03/2020 16:46הגב לתגובה זוהאם נלקחו בחשבון בתוכניות עיכובים "קלים" של 10-15 שנה כפי שקורה בכל ביצוע תוכניות תחבורתית עד היום בישראל?

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.