הירשמו
  1. ראשי
  2. נדל"ן
אצטדיון בלומפילד
צילום: כפיר סיון

הריסת בלומפילד החלה, כך יראה האצטדיון החדש שבנייתו תושלם תוך כשנתיים - צפו בתמונות

ענת דניאלי | (10)
נושאים בכתבה אצטדיון כדורגל תל אביב

מחדשים את בלומפילד: היום (ב') החלו עבודות ההריסה של האצטדיון לקראת שדרוגו. ההריסה,צפויה להימשך כחודש, תהיה בחלקו החיצוני של האצטדיון ולאחריה יחל בהדרגה תהליך שיקום המבנה הקיים ושדרוגו.

 

מעיריית תל אביב נמסר כי במסגרת השדרוג הנחה ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי להגדיל את מספר מקומות הישיבה באצטדיון, העומד כיום על 14,000, מ-24,000 שתוכננו בתכנית הראשונית לכ-29,000. התכנון החדש, ישמר את המאפיינים הייחודיים של האצטדיון, הכוללים את היציעים הבנויים כ-BOWL שתורמים לאווירה המיוחדת, כמו גם הקרבה לכר הדשא.

רוב היציעים הקיימים ישופצו ויישארו על כנם, כאשר ייבנו שטחים חדשים מתחת ליציעים וייבנו מבנים נוספים כחלק מהיציע המערבי והיציע המזרחי. השדרוג יעמיד את האצטדיון בסטנדרטים המעודכנים של אופ"א, שיאפשר קיום משחקים בינלאומיים הן של נבחרת ישראל והן במפעלים האירופאיים. לרווחת הצופים, יותקנו מספר רב של תאי שירותים, אמצעי הנגשה לנכים, מערכות הסעדה שונות ומועדוני מנויים ל-VIP.

 

התכנון כולל שיפור זוויות הראייה, זרימה טובה ובטיחותית של הקהל, עמדות צילום, אולפנים לשידורי טלוויזיה, מערכות תאורה, חדרי בקרה ואזורים ייעודיים לרכבי שידור. באזור השחקנים, המופרד הקהל, תוכננו ארבעה מתחמי מלתחות הכוללים, בין השאר, חדרי מאמנים, חדרי שופטים, בדיקות סמים, חדר רופאים ובקרים.

 

האצטדיון, שמנוהל על-ידי חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו, הוקם בשנת 1962, בסיוע תרומתם של האחים ברנרד ולואיס בלומפילד, על מקומו של מגרש "באסה" שהיה פעיל משנת 1949. המשחק הרשמי הראשון באצטדיון נערך באוקטובר 1962, ובו שיחקה הפועל תל אביב מול שמשון תל אביב. חודשיים לאחר מכן התארחה בבלומפילד בפעם הראשונה קבוצה מחו"ל, ס.ק אנסחדה ההולנדית ששיחקה מול הפועל תל אביב במשחק ידידות.

 

במהלך השנים, זכו האוהדים באצטדיון להיות עדים לרגעים היסטוריים, אליפויות, שערים מכריעים וקבוצות ענק מרחבי העולם שהגיעו לאצטדיון במסגרת משחקי ליגת האלופות ומשחקי ידידות. ביוני 2013 אירח האצטדיון חלק מהמשחקים באליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 שנערכה בישראל. מלבד אירועי הספורט, הופיעו באצטדיון שורה ארוכה של אמנים מהמובילים בעולם, בהם ריהאנה, פיל קולינס, סיימון וגרפונקל, בלאק אייד פיז, ברברה סטרייסנד ואחרים. האצטדיון אף זכה למקום של כבוד במערכון של שלישיית הגשש החיוור – "שירים שערים וטכנאים".

 

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "אנו עדים לרגע מרגש שבו מתחילות העבודות לשדרוג אצטדיון בלומפילד. במהלכן ישנה האצטדיון את פניו ויכפיל את עצמו מ-14,000 מקומות לכ-29,000 ויעמוד בכל הסטנדרטים האירופאיים הנדרשים, תוך שמירה על מבנה הקערה המעניקה חוויית צפייה אולטימטיבית לאצטדיון הטוב במדינה. כפי שהבטחנו, אנחנו עומדים בזמנים ותוך כשנתיים יהיה לנו אצטדיון חדש. שדרוג האצטדיון הינו חלק ממימוש החזון העירוני, המתבצע בעשור האחרון, לחידוש ושדרוג מוסדות התרבות ומתקני הספורט העירוניים והתאמתם לצרכים והסטנדרטים של המאה ה-21".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מה עם חניה? (ל"ת)
    פופאי 08/08/2016 20:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    dw 08/08/2016 18:40
    הגב לתגובה זו
    כתושב תל אביבי משלם ארנונה אינני מאושר במיוחד מניצול כספי הארנונה שלי בצורה לא יעילה. בלומפילד כבר שופץ בעשור הקודם,בעשרות מלשחים,וכעת מדובר בשיפוץ גדול במיוחד,בהיקף 270 מלש"ח. בלומפילד הוא מתקן ספורט יקר להחריד,לשימוש קבוצה מקצוענית. אז שהטוטו יממן חלק משמעותי, ולא אנחנו התושבים. מבחינתנו התושבים יותר חשוב לפתח מתקני ספורט עממיים, מתנסים ובריכות, המשרתים בעיקר אותנו התושבים, ולא לשרוף כ"כ הרבה כסף על מתקן אחד, שמשרת בעיקר אורחים. כל תושב שאין לו מתנס או בריכה עממית ליד הבית שיידע שזה בין השאר בגלל שעל בלומפילד הזה שמים המון כסף. רוב אוהדי הכדורגל בכלל צופים מהבית, ורק מיעוט קטן מהגברים טורח להגיע. נשים עוד פחות. כל אלה היו מנצלים הרבה יותר את המתנס השכונתי.
  • 5.
    חניה בקניון עזריאלי (ל"ת)
    בוני 08/08/2016 15:31
    הגב לתגובה זו
  • dw 08/08/2016 18:43
    הגב לתגובה זו
    הקו האדום צפוי להיות מבצעי ב 2021. זה כבר די קרוב. ממילא השיפוץ עתיד לארוך 3 שנים.
  • 4.
    חלם איצטדיון בונים מחוץ לעיר (ל"ת)
    אבי 08/08/2016 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יכולתם ליבנות לזוגות צעירים ואיצטדיון מיחוץ לעיר. (ל"ת)
    אבי 08/08/2016 15:22
    הגב לתגובה זו
  • dw 08/08/2016 18:42
    הגב לתגובה זו
    האצטדיון בשכונת התקווה אכן מבוזבז. במקומו אפשר להרים מספר בניינים גבוהים, שיציעו דיור עממי למאות משפחות.
  • 2.
    קלי 08/08/2016 15:16
    הגב לתגובה זו
    שאגות הקהל מקפיצות את המדדים בטרוף על חושי!!! אוי בשם האלהים צפו בגרף!!!
  • 1.
    סמי עופר מחניק.פתחי איוורור לבריזה. (ל"ת)
    טיש 08/08/2016 15:01
    הגב לתגובה זו
  • חנן 08/08/2016 15:50
    הגב לתגובה זו
    מי מחניק יותר בחיפה ?
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה פינוי בינוי יהודה מורגנשטרן

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

להמשך הכתבה לחץ כאן