מבט על הנוף לירקון ולים צילום הדמיה סנאפשוט כהןמבט על הנוף לירקון ולים צילום הדמיה סנאפשוט כהן

18.8 מיליון שקל לשתי דירות - האם זה משקף את השוק או מסתיר את המשבר?

פרויקט יוקרה בצפון תל אביב ממשיך למכור במחירים מופרזים על הנייר, בזמן שרוב השוק תקוע, ההנחות כבר כאן, והפערים בין שכבות הרוכשים מעולם לא היו חדים יותר


הרצי אהרון | (6)


חברת פרשקובסקי פרשקובסקי -3.12%  דיווחה השבוע על שתי עסקאות חדשות בפרויקט HaGaDa שבצפון הישן של תל אביב: שני מיני פנטהאוזים בקו ראשון לפארק הירקון שנמכרו יחד בסכום כולל של 18.8 מיליון שקל.

האחד בגודל 123 מ"ר עם מרפסת של 32 מ"ר, נמכרה ב-9.5 מיליון שקל והשני, 115 מ"ר עם מרפסת של 53 מ"ר, נמכרה ב-9.3 מיליון שקל. עסקאות אלו באות כהמשך לעסקה שבוצעה לפני כחודש, פנטהאוז בפרויקט שנמכר ב-24.3 מיליון שקל, סכום שהפך אותה לעסקת הנדל"ן היקרה ביותר ברובע 4 בתל אביב  עד כה לשנת 2025.

נתונים אלה בהחלט מושכים תשומת לב, אבל הם גם מעלים שאלה מהותית: האם עסקאות כאלה מעידות על החוסן שמביא איתושוק היוקרה, או שמדובר בחריג, בועה או שוק מנופח שבו מי שרוכש הם בעצם הקונים שמוכנים לשלם 80 אלף שקל למ"ר עבור דירה שעדיין לא נבנתה, בפרויקט שאכלוסו מתוכנן רק  לעוד שנה וחצי, לסוף 2026?

אין פירוט פומבי של זהות הרוכשים, אך לפי תיאורי החברה: מדובר ככל הנראה במשפרי דיור מהשכונה, אופציה נוספת היא שהם משקיעים שמחפשים "עוגן איכותי" בהשקעות שלהם. אבל איזה הגיון יש בלקנות דירה שכזאת להשקעה? לא ברור.


קונים - יש. מגמה - לא בטוח


האם אפשר להסיק מהעסקאות האלו על מגמה רחבה בשוק? כמעט בלתי אפשרי. מצד אחד, ברור שיש עדיין רוכשים שמוכנים לשלם מחירי מופקעים, גם לדירות שנמכרות "על הנייר".

מצד שני, כאשר אותן עסקאות מתרכזות בפרויקט נקודתי אחד, עם מיקום יוצא דופן, זה לא בהכרח אומר שהשוק כולו חי ונושם. למעשה, אלה עשויות להיות עסקאות יוצאות דופן בדיוק בגלל שהן חריגות: יש פרויקט יוקרתי, יש נוף פתוח לפארק הירקון, יש שיווק אגרסיבי. ויש אולי כמה קונים שחיכו להזדמנות כזו.

אבל כמה כאלה יש באמת? ואם יוקמו עוד שלושה פרויקטים דומים בצפון תל אביב, האם גם הם יצליחו למכור באותו קצב ובאותם מחירים? דווקא המיקוד בעסקאות היוקרה מחדד את התמונה הכללית: רוב השוק תקוע.

במרבית הפרויקטים האחרים בעיר. כולל פרויקטים חדשים באזורי ה'קצוות' של תל אביב (דרום העיר וצפון העיר), נרשמת האטה חריפה בקצב המכירות, וחלק מהיזמים כבר מדווחים על צורך בהנחות, דחיית תשלומים או שינוי בתמהיל הדירות.

חשוב לציין - הצורך בהנחות הוא ממשי. לא מדובר על מצב בו היזמים חושבים על לבצע הנחות בעתיד. ההנחות כבר כאן - אבל זה בפועל מבטא ירידת מחירים. הם יתנו לכם דירה עם מפרט עשיר יותר. מטבח חדיש ונוף פתוח - אבל רק אל תגידו לאף אחד 'ירידת מחירים'.



האם שוק היוקרה בתל אביב חסין?


יותר ויותר קשה להתייחס לשוק הדיור כישות אחת. מצד אחד, יש את השוק שבו הציבור הרחב מתקשה לרכוש דירה. גם בפריפריה, גם עם הטבות ממשלתיות. מצד שני, קיים פלח קטן ומובחן של שוק היוקרה שבו המחירים לא יורדים, והביקוש, כך לפחות נראה מהחוץ - נפגע אבל ממשיך לתפקד ברמה גבוהה יחסית.

אבל ייתכן שלא באמת מדובר בתפקוד נורמלי, אלא פער חברתי וכלכלי שהפך לשכבה נפרדת לחלוטין, עם כללים משלו. השאלה היא האם שוק היוקרה אכן חסין לחלוטין למשברים, לריבית גבוהה ולעלויות מימון. או שמה שאנחנו רואים כעת הוא פשוט פוש אחרון של רוכשים שהחליטו מזמן, וממשיכים לפעול מכוח האינרציה, בלי קשר לתנאי השוק העדכניים. שוק היוקרה והסיפור כאן אמנם נחמדים כאנקדוטה, אולי בתור סיפור מעניין - אבל לא מדובר על תחליף להבנה מערכתית ומציאותית של מה שקורה באמת בשוק הדיור בישראל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 02/07/2025 09:38
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל אתם הפכתם לאתר פרסומת שזה ממש אבל ממש רחוק מאתר כלכלי הודעות יחצ של קבלנים וחברות בורסאיות מתפרסמות כאן בלי פילטר עיתונאי בלי מידע מהותי לגולשים למעט פרסומת. מעניין למה
  • אנונימי 02/07/2025 13:38
    הגב לתגובה זו
    Publicity and not news
  • 4.
    רענן. 02/07/2025 05:08
    הגב לתגובה זו
    בשנה האחרונה מחירי הדירות בגוש דן ירדו 15 אחוז ריאלית ובשנתיים הבאות ימשיכו לרדת בעוד 30 אחוז.אל תיקחו משכנתאות כי הריבית מטורפת.
  • 3.
    התרסקות מחירים 01/07/2025 06:27
    הגב לתגובה זו
    לקנות דירה לשלם מיליוני שקלים ריבית לבנק כדי שמישהו אחר יגור בה זו פעולה ממש טיפשית.ומי ששוקל לקנות משתלם לחכות שנתיים כי מחירי הדירות מתרסקים.
  • 2.
    לרכוש פנטהאוז זה התאבדות צריך לבנות מקלטים דחוף להפסיק את ניסיון הממד המטופש ולא מוכיח את עצמו . (ל"ת)
    אא 30/06/2025 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעלי 30/06/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    הריבית על משכנתאות מטורפת. התשואה 2 אחוז. עדיף לשכור דירה.מי שיחכה שנתיים ימצא שהמחיר למטר הוא 30 אלף שקל.
מרכז חדרה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

חדרה: דירות ליד הים ב-2 מיליון שקל - ואולי לא לעוד הרבה זמן

על מחירי הדירות בעיר, על הירידה במחירים בכל הארץ בזמן שבחדרה הן מתונות יותר ונאמדות בכ-4%. לעומת כ- 5-10% בשאר האזורים בממוצע; וגם - למה המחירים הנוכחיים עלוליים להוות הזדמנות?

צלי אהרון |

החשש הגדול מעליית מחירי הדירות חוזר והפעם בעיר חדרה. כתבנו על מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה? באם לא ישתנה דברים דרמטיים ושרי הממשלה סמוטריץ׳ וחיים כץ יחזרו לקדם את תכניות ׳מחיר למשתכן׳ והנגזרות שלה, המחירים אכן ישובו לעלות. בשנה האחרונה מחירי הדירות ירדו בכ- 5-10%. כאשר בחדרה המחירים ירדו במעט פחות - בממוצע בכ-4% בכל העיר.

להרחבה בנושא אתם מוזמנים לקרוא על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?

מחירי השכירות בעיר עלו בשנה האחרונה בכ- 4-6% כשבאזור המרכז שיעור העלייה הוא ברף גבוה יותר. חשוב לציין - חדרה עוברת בשנים האחרונות מהפך משמעותי - משדרת מעבר על כביש החוף לעיר חוף מבוקשת עם שכונות חדשות, פיתוח תשתיות וקרבה לים שמושכת זוגות צעירים ומשקיעים. המחיר הממוצע למ״ר בעיר עומד על כ- 20-21 אלף שקל. לעומת השכנה נתניה אלה רמות מחיר שנמוכות בכ-25%.

בעיר עדיין ניתן למצוא דירות חדשות סביב שני מיליון שקל בלבד, מרחק קצר מהים - נתון חריג ברצועת המרכז-צפון. שכונות כמו עין הים, גבעת אולגה והפארק מסמלות את תנופת הפיתוח העירונית, בעוד שמרכז העיר הוותיק שומר על ביקוש קבוע מצד משפרי דיור ומשקיעים בזכות מחירים נוחים ותשואות יציבות שעומדות על סביב 3%.

סיפורה של דירה

זוג משקיעים רכשו דירה לאחרונה בחדרה, בשכונת נאות שקד - ברחוב חיים כהן מגורי 1 בסכום של 2.4 מיליון שקל. כל אחד בחלקים שווים השקיע 1.2 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה הרביעית מתוך 14 קומות. בבניין שנבנה לפני 20 שנים. את הצלחת או כשלון העסקה נגלה בדיעבד כמובן בהמשך הדרך. אבל מעניין לראות את מי שמכר להם והאם ההשקעה שלו הייתה משתלמת. המחיר בעסקה מבטא מחיר למ״ר של כ-26 אלף שקל.

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.