הדולר התקדם לעבר ה-4 שקלים: זינק 1.25% לרמתו הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2007

משקיעים בינלאומיים רכשו בספטמבר נכסים בארה"ב בסך של 30.9 מיליארד דולר
אריאל אטיאס |

הדולר התחזק היום מול רוב המטבעות המובילים וכמו כן אל מול השקל הישראלי ועלה לרמת שיא בה לא היה כבר יותר משנה. ברקע, ספקולציות שמשקיעים בינלאומיים ממשיכים לקנות נכסים בטוחים בארה"ב בעוד הכלכלה הגלובלית נכנסת למיתון.

משרד האוצר פרסם לפני דקות אחדות נתונים על מצביעים על זרימת הכספים לארה"ב. משקיעים בינלאומיים רכשו בספטמבר נכסים בארה"ב בסך של 30.9 מיליארד דולר, עלייה חדה ממינוס 1.6 מליארד דולר באוגוסט. משרד האוצר האמריקני צפוי לפרסם את הנתונים בשעה 15:00 (שעון ישראל).

הדולר היציג סגר בעלייה של 1.25% מול השקל לרמה של 3.964 שקלים בה לא היה מאז ה-1 בנובמבר. המטבע האמריקני רשם מהלך של 22.5% מאז השפל שנרשם ב-9 ביולי האחרון. מול האירו נסחר הדולר בהתחזקות כאשר האירו יורד ב-0.13% לרמה של 1.2635 דולר לאירו.

בארה"ב, עיקר תשומת הלב הייתה אל עבר מדד המחירים ליצרן בשעה 15:30. המחירים אצל הסיטונאים נפלו ב-2.8% באוקטובר, שיעור הירידה הגבוהה ביותר מאז 1947, בעוד מחירי הבנזין התרסקו 24.9%, ע"פ משרד העבודה האמריקני. הנתונים תמכו בצעדי הפדרל ריזרב המעידים על כך שהצמיחה החליפה את האינפלציה כסכנה העיקרית.

ועדותו של נגיד ה'פד', בן ברננקי ביחד עם שר האוצר, הנרי פולסון בשעה 16:30. מאוחר יותר בשעה 20:30, נשיא ה-ECB, ז'אן קלוד טרישה יישא דבריו בלונדון.

"מה שהתחיל בלילה בשבירה של רמה נוספת במחירי הנפט ויצירת תחתית חדשה בכיוון ה-50 דולר לחבית נתן חיזוק ראשוני לדולר האמריקני", אומר היום יועד דרוז מנהל חדר המסחר במט"ח ב-Real Stream Trading. "חיזוק משני זה מגיע מהמסחר באג"ח של ממשלת ארה"ב שם עברו הסוחרים למסחר בו הם מוכרים לטווח קצר וקונים לטווח ארוך".

"השוק היום מונע על ידי זהירות, חששות ושוב ספקולציות. המדדים העיקרים ממשיכים ליפול ושוברים תחתיות חדשות ואנשים ממשיכים להנזיל כספים למטבע הדולרי. אנשים כבר לא מחפשים רווח הם פשוט בודקים איך הם לא יפסידו עוד כסף וההנזלה של נכסים למטבע דולרי בהחלט תומכת במגמה הפרו-דולרית שאנו רואים", אומר דרוז.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.