הדולר התקדם לעבר ה-4 שקלים: זינק 1.25% לרמתו הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2007

משקיעים בינלאומיים רכשו בספטמבר נכסים בארה"ב בסך של 30.9 מיליארד דולר
אריאל אטיאס |

הדולר התחזק היום מול רוב המטבעות המובילים וכמו כן אל מול השקל הישראלי ועלה לרמת שיא בה לא היה כבר יותר משנה. ברקע, ספקולציות שמשקיעים בינלאומיים ממשיכים לקנות נכסים בטוחים בארה"ב בעוד הכלכלה הגלובלית נכנסת למיתון.

משרד האוצר פרסם לפני דקות אחדות נתונים על מצביעים על זרימת הכספים לארה"ב. משקיעים בינלאומיים רכשו בספטמבר נכסים בארה"ב בסך של 30.9 מיליארד דולר, עלייה חדה ממינוס 1.6 מליארד דולר באוגוסט. משרד האוצר האמריקני צפוי לפרסם את הנתונים בשעה 15:00 (שעון ישראל).

הדולר היציג סגר בעלייה של 1.25% מול השקל לרמה של 3.964 שקלים בה לא היה מאז ה-1 בנובמבר. המטבע האמריקני רשם מהלך של 22.5% מאז השפל שנרשם ב-9 ביולי האחרון. מול האירו נסחר הדולר בהתחזקות כאשר האירו יורד ב-0.13% לרמה של 1.2635 דולר לאירו.

בארה"ב, עיקר תשומת הלב הייתה אל עבר מדד המחירים ליצרן בשעה 15:30. המחירים אצל הסיטונאים נפלו ב-2.8% באוקטובר, שיעור הירידה הגבוהה ביותר מאז 1947, בעוד מחירי הבנזין התרסקו 24.9%, ע"פ משרד העבודה האמריקני. הנתונים תמכו בצעדי הפדרל ריזרב המעידים על כך שהצמיחה החליפה את האינפלציה כסכנה העיקרית.

ועדותו של נגיד ה'פד', בן ברננקי ביחד עם שר האוצר, הנרי פולסון בשעה 16:30. מאוחר יותר בשעה 20:30, נשיא ה-ECB, ז'אן קלוד טרישה יישא דבריו בלונדון.

"מה שהתחיל בלילה בשבירה של רמה נוספת במחירי הנפט ויצירת תחתית חדשה בכיוון ה-50 דולר לחבית נתן חיזוק ראשוני לדולר האמריקני", אומר היום יועד דרוז מנהל חדר המסחר במט"ח ב-Real Stream Trading. "חיזוק משני זה מגיע מהמסחר באג"ח של ממשלת ארה"ב שם עברו הסוחרים למסחר בו הם מוכרים לטווח קצר וקונים לטווח ארוך".

"השוק היום מונע על ידי זהירות, חששות ושוב ספקולציות. המדדים העיקרים ממשיכים ליפול ושוברים תחתיות חדשות ואנשים ממשיכים להנזיל כספים למטבע הדולרי. אנשים כבר לא מחפשים רווח הם פשוט בודקים איך הם לא יפסידו עוד כסף וההנזלה של נכסים למטבע דולרי בהחלט תומכת במגמה הפרו-דולרית שאנו רואים", אומר דרוז.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.