אישור מתווה הגז - אירוע חיובי, ועכשיו הכדור בידיים של אדם אחד

גל רייטר, אנליסטת בבנק ירושלים ברוקראז', על ההתפתחות האחרונה בזירה מתווה הגז
 | 
(7)

אפשר להכתיר את 2015 כשנה האבודה של סקטור הגז בישראל. עברה כמעט שנה מאז החלטת הממונה על ההגבלים לשעבר, וצד ההיצע של סקטור הגז בהקפאה מוחלטת: אפס קידוחי אקספלורציה, אפס פיתוחים של מאגרים חדשים, ובראשם לוויתן, הקפאת התכנית להרחבת תמר ואין עסקאות ו/או כניסה של שחקנים חדשים. ובצד הביקוש, מתחיל להיווצר עודף.

בימים האחרונים, אפשר בזהירות לומר שרואים את האור בקצה המנהרה, ואישור המתווה צפוי להערכתנו עד סוף 2015. המתווה אמור לשים סוף לסאגה הרגולטורית שנמשכת כבר שש שנים ופוגעת פגיעה חמורה בסקטור הגז בישראל. המשמעות - חזרה לפיתוח, השקעות, ואולי אף כניסת שחקנים חדשים, ויציבות - כתלות בהטמעת המתווה, לא צפוי שינוי רגולטורי משמעותי עד 2030.


אם המתווה לא יאושר (סיכוי נמוך אבל קיים, פוליטיקה, בג"צ) ספק אם שותפויות לוויתן יוכלו להניע מחדש את פיתוח המאגר. יותר מכך, סביר שנובל תחליט לתבוע את מדינת ישראל בבית דין בינלאומי - מהלך שאם יתממש, ידחה את פיתוח לוויתן בשנים נוספות ויוביל לנזק חסר תקדים לכלכלת ישראל.


פוליטיקה ורק פוליטיקה

דרעי מסרב לחתום על סעיף 52 לחוק ההגבלים. ביבי, למרות נחישותו, לא מצליח מאז יולי האחרון לגייס רוב בכנסת להעברת סמכותו של דרעי לממשלה או לשר/ה אחר/ת. ממונה על הגבלים חדש טרם נבחר. הרחבת הקואליציה לא אפשרית בשלב זה, כי היא עלולה לפגוע באישור התקציב הצפוי בנובמבר.


הפתרון המסתמן פוליטי ומיידי

דרעי צפוי להתפטר בהסכמה מאולצת ממשרד הכלכלה אם לא יימצא רוב להעברת הסמכות לממשלה (וכרגע אין רוב) - מהלך שלא יפגע בהסכמים הקואליציונים ובאישור התקציב אם ש"ס תקבל "פיצוי הולם" בתמורה להתפטרות מרצון. שר הכלכלה הנכנס (או ביבי, שימנה את עצמו לשר הכלכלה הזמני, בנוסף להיותו ראש הממשלה, שר החוץ ושר התקשורת) צפוי לחתום על סעיף 52 ולסלול את הדרך לאישור סופי של המתווה.


התהליך שצפוי לאחר מכן הוא פרוצדורלי בלבד - התייעצות עם ועדת הכלכלה (אינה יכולה לשנות את ההחלטה), ומיד לאחר מכן - אישור סופי של המתווה בממשלה, הצבעה בה צפוי רוב מוחלט. משילות, משילות, משילות - חמש שנים מאוחר מדי. הדבר היחידי שעלול לגרום לעיכוב השלמת המתווה - עתירה לבג"צ של מתנגדי המתווה.


תמר, לוויתן, אפרודיטה - השווי לכל פרויקט יקבע על ידי... א-סיסי
לכשהמתווה יאושר, שותפויות תמר, לוויתן ואפרודיטה, תחזורנה לפיתוח ותצטרכנה לקבל במהלך 2016 החלטות השקעה (FID) בהיקף של למעלה מ-10 מיליארד דולרים(!!). זאת, בעיצומה של תקופה מאוד לא טריוויאלית בשוק האנרגיה הבינלאומי, התפתחויות פוליטיות במזרח התיכון ומגה תגלית גז שצפויה לשנות את האסטרטגיה של מצרים, ואולי של אזור אגן מזרח הים התיכון כולו.


אם נתעלם לרגע ממחיר הנפט הנמוך (כנראה שאף אחד לא באמת יודע מה יהיה מחירו בשנת 2020), ונתעלם מההתפתחויות הפוליטיות במזרח התיכון (דאע"ש, סוריה, רוסיה, טורקיה, אירן וכו'), אזי המפתח לפיתוח סקטור הגז בישראל ובקפריסין, נמצא כעת בידיו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי.

שותפויות תמר, לוויתן ואפרודיטה, אמורות לחתום על הסכמי ייצוא למצרים, הן לשוק המקומי והן למתקני ההנזלה, בהיקף של 19-27 BCM/Y, החל מ-2021, כאשר הסכמים אלו מהווים עוגן למימון כל פרויקט בנפרד (נחתמו מזכרי הבנות נוספים לייצוא לירדן, קפריסין ולרשות הפלסטינית, אך יחדיו הם צפויים להסתכם בפחות מ-5 BCM/Y).


האם מצרים צריכה את כל הגז הזה?

מצרים מתמודדת כבר מספר שנים עם משבר אנרגיה חמור. מאז תחילת העשור, חברות אנרגיה נטשו את המדינה, הקפיאו השקעות בפיתוח מאגרים ופעילות חיפושים, ותבעו את מצרים תביעות נזיקין בהיקף של מיליארדי דולרים. הדבר הביא לעודף חמור בביקוש לגז טבעי, שעל פי ההערכות מסתכם בכ-20 BCM/Y (כולל מתקני ההנזלה). במהלך 2015, לא נותרה למצרים כל ברירה והיא הפכה לראשונה מיצואנית גז ליבואנית, למרות רזרבות לא מפותחות של למעלה מ-70 TCF.


מאז עליית א-סיסי לשלטון ב-2014, סקטור האנרגיה ממוקם בראש סדרי העדיפויות. מחיר הגז הועלה מרמה של 2.65 ל- 4-5.9 דולר / mmbtu, פורסמו מכרזים לרישיונות חיפוש חדשים, נוהל מו"מ עם חברות בינ"ל לחזור לפיתוח מאגרים מוכחים, הוקמו שני מתקני קבלת LNG צפים, פורסמו מכרזים לקניית משלוחי LNG וכו'. במקביל, מבוטלות בהדרגה הסובסידיות על מחיר הגז המקומי וניתן אור ירוק לנהל מו"מ לאספקת גז מתמר ומלוויתן להזנת מתקני ה-LNG בתמורה לביטול תביעת הנזק.


מצרים חזרה להיות יעד פופולרי עבור חברות האנרגיה הבינ"ל. עם מחיר גז נוח ביחס לעולם, רזרבות מוכחות באדמה, תשתיות שמקצרות ומוזילות באופן משמעותי את הפיתוח, עודף ביקוש לגז, ולאחרונה, שלטון יחסית יציב שמחזר אחריהן, חברות האנרגיה הגדולות בעולם מתייצבות.


אז נכון, קיים היום מחסור אדיר בשוק הגז המצרי, אך האם התחזיות לעודפי ביקוש לגז גם בעשור הבא לוקחות בחשבון את תנופת החיפושים הצפויה במצרים? רק בשנת 2015 חולקו 12 רישיונות חיפוש חדשים, ובשנת 2016 צפוי מכרז נוסף. תגלית זור היא לא רק גדולה ומשמעותית לשוק המצרי, היא גם תגלית ב-PLAY גיאולוגי חדש, ומספקת תמריץ לפעילות אקספלורציה נוספת - וזה עוד לפני כניסה מאסיבית של אנרגיה מתחדשת.


מצרים צריכה לקבל החלטה אסטרטגית

האם להפוך ל-HUB אזורי חדש? או לחילופין, האם להשאיר את מתקני ההנזלה לגז מצרי שיהיה זמין באמצע העשור הבא? גם BG (או SHELL, אם תושלם הרכישה) תצטרך לקבל החלטה - האם להשקיע בהקמת צנרת ללויתן סכום של 1.5-2 מיליארד דולרים, בידיעה שתוך מספר שנים בודדות יתכן ויהיה גז מצרי זמין?


אין תשובה חד משמעית, והתמונה צפויה להתבהר רק במהלך 2016. התקדמות המו"מ מול BG, השלמה או לא של עסקת SHELL-BG, תוצאות קידוח האימות של מאגר זור, חדשות על קידוחי אקספלורציה חדשים במצרים, וכאמור, החלטה אסטרטגית של א-סיסי. לסיכום, אישור המתווה הוא בהחלט אירוע חיובי לסקטור הגז, ומאפשר חזרה לעשייה ולפיתוח. אך אבן הדרך המשמעותית עוד לפנינו - חתימה על הסכמי הייצוא למצרים, ובראשם הסכם הייצוא מלוויתן למתקן  BG.

תגובות לכתבה(7):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    תמר ליוויתן העתיד כלכלי למדינה
    חי 01/11/2015 13:04
    הגב לתגובה זו
    1 0
    הפופוליסטים לא תמיד רואים טובת המדינה וחבל.. מתמר כבר המדינה מרוויחה המון.גם החברות. אנרגיה זולה לחברת חשמל ומפעלים לעומת הנפט המזהם.. המדינה מרוויחה בריאות אויר נקי יותר..ואם ליוויתן..המדינה תהיה מסודרת באנרגיה כולל יחסים עם שכניינו..וגם המון מיליארדים לכל תחומי החיים..
    סגור
  • 5.
    למה זה נעשה בזריזות בזמן האינתיפאדה ואי הספקת חשמל? (ל"ת)
    למה זה נעשה בזריזות 27/10/2015 14:40
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור
  • 4.
    זה לא עוזר לאף אחד (ל"ת)
    ביבי נחוש 26/10/2015 16:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 3.
    ציוני
    יהודי 26/10/2015 14:59
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סוף כל סוף כתבה רצינית המנתחת את הסוגיות באופן רציני. צריך גם להוסיף גי תסמונת בג"ץ חייבת להסתיים לאלתר. זה לא מעניינו. מדיניות אהרון ברק שחיסלה את הדמוקרטיה בישראל ושיבשה את עקרון הפרדת הרשויות והאיזונים ובלמים נמאפיינים
    סגור
  • 2.
    הכל בסדר הכוון טוב (ל"ת)
    יעקב 26/10/2015 13:48
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 1.
    לויתן שווה כלום והעתיד מעורפל (ל"ת)
    בקיצור ופשוט 26/10/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
    0 1
    סגור
  • אם הוא לא שווה כלום מה בוכים השמאלנים על מחיר הגז
    44 26/10/2015 14:54
    הגב לתגובה זו
    1 0
    אם ממילא לא יפותח שיעזבו אותו ואת המתווה בשקט
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות