אישור מתווה הגז - אירוע חיובי, ועכשיו הכדור בידיים של אדם אחד
אפשר להכתיר את 2015 כשנה האבודה של סקטור הגז בישראל. עברה כמעט שנה מאז החלטת הממונה על ההגבלים לשעבר, וצד ההיצע של סקטור הגז בהקפאה מוחלטת: אפס קידוחי אקספלורציה, אפס פיתוחים של מאגרים חדשים, ובראשם לוויתן, הקפאת התכנית להרחבת תמר ואין עסקאות ו/או כניסה של שחקנים חדשים. ובצד הביקוש, מתחיל להיווצר עודף. בימים האחרונים, אפשר בזהירות לומר שרואים את האור בקצה המנהרה, ואישור המתווה צפוי להערכתנו עד סוף 2015. המתווה אמור לשים סוף לסאגה הרגולטורית שנמשכת כבר שש שנים ופוגעת פגיעה חמורה בסקטור הגז בישראל. המשמעות - חזרה לפיתוח, השקעות, ואולי אף כניסת שחקנים חדשים, ויציבות - כתלות בהטמעת המתווה, לא צפוי שינוי רגולטורי משמעותי עד 2030.
אם המתווה לא יאושר (סיכוי נמוך אבל קיים, פוליטיקה, בג"צ) ספק אם שותפויות לוויתן יוכלו להניע מחדש את פיתוח המאגר. יותר מכך, סביר שנובל תחליט לתבוע את מדינת ישראל בבית דין בינלאומי - מהלך שאם יתממש, ידחה את פיתוח לוויתן בשנים נוספות ויוביל לנזק חסר תקדים לכלכלת ישראל.
פוליטיקה ורק פוליטיקה
דרעי מסרב לחתום על סעיף 52 לחוק ההגבלים. ביבי, למרות נחישותו, לא מצליח מאז יולי האחרון לגייס רוב בכנסת להעברת סמכותו של דרעי לממשלה או לשר/ה אחר/ת. ממונה על הגבלים חדש טרם נבחר. הרחבת הקואליציה לא אפשרית בשלב זה, כי היא עלולה לפגוע באישור התקציב הצפוי בנובמבר.
הפתרון המסתמן פוליטי ומיידי
דרעי צפוי להתפטר בהסכמה מאולצת ממשרד הכלכלה אם לא יימצא רוב להעברת הסמכות לממשלה (וכרגע אין רוב) - מהלך שלא יפגע בהסכמים הקואליציונים ובאישור התקציב אם ש"ס תקבל "פיצוי הולם" בתמורה להתפטרות מרצון. שר הכלכלה הנכנס (או ביבי, שימנה את עצמו לשר הכלכלה הזמני, בנוסף להיותו ראש הממשלה, שר החוץ ושר התקשורת) צפוי לחתום על סעיף 52 ולסלול את הדרך לאישור סופי של המתווה.
- למה מצרים לא רוצה את העזתים? הסיבות האמיתיות
- הלירה המצרית נפלה מתחילת השנה ב-20%. האינפלציה: 32%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התהליך שצפוי לאחר מכן הוא פרוצדורלי בלבד - התייעצות עם ועדת הכלכלה (אינה יכולה לשנות את ההחלטה), ומיד לאחר מכן - אישור סופי של המתווה בממשלה, הצבעה בה צפוי רוב מוחלט. משילות, משילות, משילות - חמש שנים מאוחר מדי. הדבר היחידי שעלול לגרום לעיכוב השלמת המתווה - עתירה לבג"צ של מתנגדי המתווה.
תמר, לוויתן, אפרודיטה - השווי לכל פרויקט יקבע על ידי... א-סיסי לכשהמתווה יאושר, שותפויות תמר, לוויתן ואפרודיטה, תחזורנה לפיתוח ותצטרכנה לקבל במהלך 2016 החלטות השקעה (FID) בהיקף של למעלה מ-10 מיליארד דולרים(!!). זאת, בעיצומה של תקופה מאוד לא טריוויאלית בשוק האנרגיה הבינלאומי, התפתחויות פוליטיות במזרח התיכון ומגה תגלית גז שצפויה לשנות את האסטרטגיה של מצרים, ואולי של אזור אגן מזרח הים התיכון כולו.
אם נתעלם לרגע ממחיר הנפט הנמוך (כנראה שאף אחד לא באמת יודע מה יהיה מחירו בשנת 2020), ונתעלם מההתפתחויות הפוליטיות במזרח התיכון (דאע"ש, סוריה, רוסיה, טורקיה, אירן וכו'), אזי המפתח לפיתוח סקטור הגז בישראל ובקפריסין, נמצא כעת בידיו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי. שותפויות תמר, לוויתן ואפרודיטה, אמורות לחתום על הסכמי ייצוא למצרים, הן לשוק המקומי והן למתקני ההנזלה, בהיקף של 19-27 BCM/Y, החל מ-2021, כאשר הסכמים אלו מהווים עוגן למימון כל פרויקט בנפרד (נחתמו מזכרי הבנות נוספים לייצוא לירדן, קפריסין ולרשות הפלסטינית, אך יחדיו הם צפויים להסתכם בפחות מ-5 BCM/Y).
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
האם מצרים צריכה את כל הגז הזה?
מצרים מתמודדת כבר מספר שנים עם משבר אנרגיה חמור. מאז תחילת העשור, חברות אנרגיה נטשו את המדינה, הקפיאו השקעות בפיתוח מאגרים ופעילות חיפושים, ותבעו את מצרים תביעות נזיקין בהיקף של מיליארדי דולרים. הדבר הביא לעודף חמור בביקוש לגז טבעי, שעל פי ההערכות מסתכם בכ-20 BCM/Y (כולל מתקני ההנזלה). במהלך 2015, לא נותרה למצרים כל ברירה והיא הפכה לראשונה מיצואנית גז ליבואנית, למרות רזרבות לא מפותחות של למעלה מ-70 TCF.
מאז עליית א-סיסי לשלטון ב-2014, סקטור האנרגיה ממוקם בראש סדרי העדיפויות. מחיר הגז הועלה מרמה של 2.65 ל- 4-5.9 דולר / mmbtu, פורסמו מכרזים לרישיונות חיפוש חדשים, נוהל מו"מ עם חברות בינ"ל לחזור לפיתוח מאגרים מוכחים, הוקמו שני מתקני קבלת LNG צפים, פורסמו מכרזים לקניית משלוחי LNG וכו'. במקביל, מבוטלות בהדרגה הסובסידיות על מחיר הגז המקומי וניתן אור ירוק לנהל מו"מ לאספקת גז מתמר ומלוויתן להזנת מתקני ה-LNG בתמורה לביטול תביעת הנזק.
מצרים חזרה להיות יעד פופולרי עבור חברות האנרגיה הבינ"ל. עם מחיר גז נוח ביחס לעולם, רזרבות מוכחות באדמה, תשתיות שמקצרות ומוזילות באופן משמעותי את הפיתוח, עודף ביקוש לגז, ולאחרונה, שלטון יחסית יציב שמחזר אחריהן, חברות האנרגיה הגדולות בעולם מתייצבות.
אז נכון, קיים היום מחסור אדיר בשוק הגז המצרי, אך האם התחזיות לעודפי ביקוש לגז גם בעשור הבא לוקחות בחשבון את תנופת החיפושים הצפויה במצרים? רק בשנת 2015 חולקו 12 רישיונות חיפוש חדשים, ובשנת 2016 צפוי מכרז נוסף. תגלית זור היא לא רק גדולה ומשמעותית לשוק המצרי, היא גם תגלית ב-PLAY גיאולוגי חדש, ומספקת תמריץ לפעילות אקספלורציה נוספת - וזה עוד לפני כניסה מאסיבית של אנרגיה מתחדשת.
מצרים צריכה לקבל החלטה אסטרטגית
האם להפוך ל-HUB אזורי חדש? או לחילופין, האם להשאיר את מתקני ההנזלה לגז מצרי שיהיה זמין באמצע העשור הבא? גם BG (או SHELL, אם תושלם הרכישה) תצטרך לקבל החלטה - האם להשקיע בהקמת צנרת ללויתן סכום של 1.5-2 מיליארד דולרים, בידיעה שתוך מספר שנים בודדות יתכן ויהיה גז מצרי זמין?
אין תשובה חד משמעית, והתמונה צפויה להתבהר רק במהלך 2016. התקדמות המו"מ מול BG, השלמה או לא של עסקת SHELL-BG, תוצאות קידוח האימות של מאגר זור, חדשות על קידוחי אקספלורציה חדשים במצרים, וכאמור, החלטה אסטרטגית של א-סיסי. לסיכום, אישור המתווה הוא בהחלט אירוע חיובי לסקטור הגז, ומאפשר חזרה לעשייה ולפיתוח. אך אבן הדרך המשמעותית עוד לפנינו - חתימה על הסכמי הייצוא למצרים, ובראשם הסכם הייצוא מלוויתן למתקן BG.
- 6.חי 01/11/2015 13:04הגב לתגובה זוהפופוליסטים לא תמיד רואים טובת המדינה וחבל.. מתמר כבר המדינה מרוויחה המון.גם החברות. אנרגיה זולה לחברת חשמל ומפעלים לעומת הנפט המזהם.. המדינה מרוויחה בריאות אויר נקי יותר..ואם ליוויתן..המדינה תהיה מסודרת באנרגיה כולל יחסים עם שכניינו..וגם המון מיליארדים לכל תחומי החיים..
- 5.למה זה נעשה בזריזות בזמן האינתיפאדה ואי הספקת חשמל? (ל"ת)למה זה נעשה בזריזות 27/10/2015 14:40הגב לתגובה זו
- 4.זה לא עוזר לאף אחד (ל"ת)ביבי נחוש 26/10/2015 16:35הגב לתגובה זו
- 3.יהודי 26/10/2015 14:59הגב לתגובה זוסוף כל סוף כתבה רצינית המנתחת את הסוגיות באופן רציני. צריך גם להוסיף גי תסמונת בג"ץ חייבת להסתיים לאלתר. זה לא מעניינו. מדיניות אהרון ברק שחיסלה את הדמוקרטיה בישראל ושיבשה את עקרון הפרדת הרשויות והאיזונים ובלמים נמאפיינים
- 2.הכל בסדר הכוון טוב (ל"ת)יעקב 26/10/2015 13:48הגב לתגובה זו
- 1.לויתן שווה כלום והעתיד מעורפל (ל"ת)בקיצור ופשוט 26/10/2015 13:42הגב לתגובה זו
- 44 26/10/2015 14:54הגב לתגובה זואם ממילא לא יפותח שיעזבו אותו ואת המתווה בשקט

מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?
XPeng הסינית מתקדמת בפיתוח פלטפורמה של רכב שבפנים חונה מסוק=רחפן מתקבל שיכול להטיס אתכם במשך 20-30 דקות; ההשקה בסין ב-2026
המותג הסיני XPeng שואף לנער את שוק הרכב עם השקת המכונית המעופפת הראשונה שלו, שעל פי התוכניות תהיה מוכנה לצרכן, בשנת 2026. "נושאת המטוסים היבשתית״(Land Aircraft Carrier) LACשל Xpeng Aeroht בולטת כנקודת שיא, מסמנת פרק חדש בנוף התעופה של סין ומציעה פרספקטיבה סינית על פיתוח תחבורתי, מסרה החברה בהצהרה על השקת המכונית המעופפת.
בגרסה הראשונה שלה, היא לא תיראה כמו המכוניות מ"בחזרה לעתיד", אלא תהיה למעשה רחפן גדול שניתן להוביל בטנדר. רחפן הנוסעים עם עיצוב בעל שישה רוטורים וזרועות מתקפלות לאחסון. כלי הטיס מתגאה גם בתא טייס פנורמי של 270 מעלות עם מקומות ישיבה לשניים ומבנה סיבי פחמן להקלת המשקל.
כלי הטייס ערך את הופעת הבכורה שלו בטיסה ציבורית בתערוכת האוויר של סין בסוף השנה שעברה שהתקיימה בעיר ג'וחאי בנובמבר האחרון, ולאחר מכן את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו חודשים לאחר מכן, בינואר 2025, בתערוכת האלקטרוניקה CES בלאס וגאס.
הרחפן, בנוי מסיבי פחמן קלים וכולל נוף רחב מתא הטייס. נהגים, או טייסים, יכולים פשוט לחנות את רכב השישה-גלגלים באתר ההמראה, לנתק את הרחפן בלחיצת כפתור ולעלות עליו כשהרכב נשאר בחנייה. משם, הם יכולים לנווט את שאר המסע שלהם באוויר, לקצר את זמן הנסיעה ולשפר את הגישה לאזורים מרוחקים.
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- המוניות המעופפות ממריאות: ג’ובי נערכת לרכוש את בלייד;היכן אנשים טסים לעבודה במונית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פתרון המכונית המעופפת עם המודול הכפול של XPeng, ייקרא ״נושאת המטוסים היבשתית״ - LAC. התמחור בשוק הביתיבסין יהיה מתחת ל-300,000 דולר אמריקאי, כך לדברי וואנג טאן, מייסד שותף וסגן נשיא XPeng Aeroht.

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.