האם גל הטרור הנוכחי עתיד לתת אותותיו על הכלכלה הישראלית?
ההשפעות הישירות של האירועים הבטחוניים האחרונים על המשק הישראלי צפויות להיות קטנות עד אפסיות. עם זאת, ההשפעות העקיפות עלולות להיות יותר משמעותיות, אך לא מאד גדולות. ההשפעות הישירות הן קטנות, משום שהאירועים האחרונים נוגעים בהיקף מזערי במשק הישראלי. בעיקר יש נזק מהעסקת כוחות צבא ומשטרה ושיבוש החיים במקומות מסויימים. ההשפעות תהיינה גדולות יותר אם האירועים יובילו לסבב לחימה נוסף בעזה או לאינתיפאדה נוספת. ניסיון העבר הראה שגם אז ההשפעות יותר משמעותיות, אך אינן גדולות מאד.
כך, למשל, מבצע "צוק איתן" ביולי-אוגוסט 2014 החמיר את תמונת המצב המאקרו-כלכלית. התמ"ג של ישראל עמד אז על 1.05 טריליון שקלים לשנה. בכל יום עבודה / עסקים (248 בשנה) התמ"ג נאמד בכ-4.2 מיליארד שקלים. סביר לחשוב שחל אובדן של 10%-20% מתוצר יומי זה. אם נחשב לפי 43 ימי עבודה נקבל אובדן תוצר של 18-36 מיליארד שקלים, שהם 1.7%-3.4% מהתוצר השנתי. לאחר המבצע היתה השלמה חלקית של אובדן זה. קשה להעריך במדויק את הנזק הסופי, גם כאשר אנו יודעים את גידול התוצר ב-2014 כולה, אבל אלו הם סדרי הגודל. כמו כן חשוב להדגיש כי מדובר באובדן חד-פעמי, לא באובדן קבוע, כלומר לא ירידה קבועה בקצב הצמיחה. ההשפעות העקיפות של האירועים הבטחוניים האחרונים עלולות בהמשך להיות גדולות יותר, אם יביאו לפגיעה בתיירות לישראל או לדינמיקה של חרם מסויים על מוצרים ישראליים. אך גם בנושאים אלו עדיף להימנע מדרמטיזציה והגזמה. מה שמשפיע על המשק יותר אלו הם אירועים "שגרתיים" בעולם. במהלך שנת 2015 המשק חווה סימני האטה, בעיקר בגלל האטה בפעילות הכלכלית בעולם. הייצוא הישראלי, שעלה בכמעט 5% בשנת 2014, צפוי להתכווץ השנה בכ-2.6% לפי תחזית בנק ישראל מ-24 בספטמבר. ההאטה העולמית קשורה במידה רבה להאטה במשק הסיני, שם ירדה הצמיחה השנתית מ-7.3% בשנת 2014 ל-6.8% השנה.
בהמשך לכך, כלכלני קרן המטבע הבינלאומית עידכנו את תחזית הצמיחה העולמית לשנה הנוכחית, מתחזית של 3.3% ביולי 2015 לתחזית של 3.1% כעת (תחילת אוקטובר 2015) וכלכלני הבנק האמריקני Citi אף הלכו רחוק יותר והפחיתו מתחזית של 3.1% בתום 2014 לתחזית של 2.6% כעת. בעקבות זאת צימצמו הן משרד האוצר והן בנק ישראל את תחזיותיהם לצמיחה מ-3% ל-2.6% בתחזיות שפורסמו בספטמבר. נושאים כלכליים אלו הם המשמעותיים יותר בהבנת מצבו של המשק.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתוח טכני באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
