מחכים לרעידת אדמה? התחדשות עירונית בפריפריה

עו"ד אבישי מלכא, תוהה מדוע תוכנית ההתחדשות העירונית, תמ"א 38, ממונפת דווקא באזורים שפחות צריכים אותה?
אבישי מלכא | (2)

תנאי שוק הנדל"ן והמדיניות של מדינת ישראל דוחפים את רוב האוכלוסיה לגור במטרופולין גוש דן. בניגוד לצעירים שנוטשים את הפריפריה לטובת מגורים באזור המרכז, שם אפשרויות התעסוקה מגוונות ומשתלמות יותר. ישנו ציבור גדול מאוד שאין באפשרותו, גם אם ירצה, לנטוש את הפריפריה.

אותו ציבור מהפריפריה סובל מתחבורה ציבורית שמשתפרת בעצלתיים. מצב הכבישים ועלות אחזקת הרכב בישראל גורמים לרבים העובדים במרכז ומתגוררים במרחק רב לשקול מעבר למגורים קרובים יותר לעבודה, וכך לייקר את הוצאות הנדל"ן שלהם על חשבון הוצאות הזמן והכסף על הגעה לעבודה, לימודים וכו'. למתגוררים במרכז יש יתרון תעסוקתי מהותי אל מול מי שגר בפריפריה, מבחינות זמינות תעסוקתית, במיוחד בשוק עבודה בו רבים מועסקים שעות נוספות.

למשוואה הזו שמקשה על הקיום הכלכלי הבסיסי נוסף בחלק גדול מהישובים הסיכון של רעידת אדמה. תושבי המרכז, שמתגוררים בבניינים ישנים, מקבלים את ההזדמנות לשיפוץ הבניין ובניית תוספת על הגג. לעומת זאת, בניינים במצב רעוע יותר או זהה לבניינים ישנים ומיושנים כלל לא זוכים להתעניינות מצד יזמים. למרות שחלק מערי הפריפריה, לדוגמת טבריה ובית שאן, נמצאות באזורים בהם ישנו סיכון גבוה להתרחשות רעידת אדמה.

מפת הישובים בסיכון גבוה נראית הפוכה למפת הפרויקטים שהושלמו ומתוכננים לקום בתחום התמ"א 38. בניגוד לצורך האמיתי לחיזוק מבנים בערים מועדות לפורענות, ציבור היזמים מוצא עצמו מחויב לרווחיות, ולכן הוא יוזם, משפץ ומחזק דווקא בניינים ברמת גן, ראשון לציון ותל אביב, בעוד ערים בהן תושבים אחרים שנמצאים, כאמור, בסיכון גבוה יותר, נותרים ללא חיזוק המבנים לצד תוספות בניה ושיפוץ המבנה.

ישנה אפליה ברורה לא רק בתחום תמ"א 38, אלא גם במקרה של עסקאות קומבינציה בהן בעל הקרקע מקבל שטחים בנויים. קרקע המיועדת לבניית 10 יחידות דיור בטבריה יקבל בעל הקרקע 2 דירות בלבד. באזור המרכז, לעומת זאת, בעל הקרקע יזכה בממוצע לכ-4 דירות ובת"א שיעור הקומבינציה הוא הגבוה ביותר ובעל הדירה יזכה למחצית מהדירות שייבנו על הקרקע שבבעלותו.

המדינה שולטת בעתודות הקרקע בישראל. בניגוד למצב כיום, בו יזמים רוכשים קרקע בזול באזור הפריפריה ובונים עליה בנייה חדשה. יש לאפשר ליזמים שרוצים בכך, לקבל זכויות נוספות מלבד גגות בתים המיועדים לתמ"א 38, על מנת שההשקעה בפיתוח נדל"ן בערים בפריפריה תהיה משתלמת יותר. מוכנות לרעידת אדמה בפריפריה תצמצם כמובן את מספר הנפגעים, אך לא מן הנמנע, שדווקא רעידת אדמה בעוצמה בינונית, היא זו שתוביל לתנופת התחדשות ופיתוח בשל השינוי שתיצור במציאות הנדל"נית בשטח בו מבנים רבים יצאו מכלל שימוש. חבל שרשויות המדינה לא פועלות באמצעים יצירתיים יותר היום, על מנת ולמנוע את האסון של מחר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אליהו 18/03/2014 14:25
    הגב לתגובה זו
    ממליץ לכם בחום על עמית יושע ממשרד שובל יושע! WWW.SYLAW.CO.IL
  • 1.
    עמוס מור 17/03/2014 19:36
    הגב לתגובה זו
    בוקר טוב ישראל, האם אתה באמת שמישהו יסבסד יזמי תמ"א 38 שגם כך תרים אחרי עסקאות כדאיות במרכז. חיזוק בניינים בפריפרייה יעשה רק!!! ב - 2 דרכים 1. סיוע ממשלתי 2. פילנטרופיה מחו"ל אין דרך אחרת לצערי
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.