האם הכלכלה הבריטית חוזרת לפסי צמיחה?
בחודש האחרון אנחנו יכולים לזהות שיפור משמעותי בנתונים הכלכליים שמגיעים מהאי הבריטי, כשרובם הפתיעו את התחזיות לטובה. בין השאר ראינו עלייה במדד מנהלי הרכש (ייצור ושירותים), שיפור קל בתפוקה התעשייתית ושידרוג המכירות הקמעונאיות. כשמוסיפים לנתונים אלה את העובדה שהכלכלה הבריטית צמחה ברבעון הראשון בשיעור חיובי של 0.3%, לאחר ההתכווצות שברבעון הקודם, אין לי ספק שחל שיפור בביצועי הכלכלה. במטרה להמשיך ולעודד את הצמיחה, בריטניה צריכה לשלב בין משמעת פיסקלית להקטנת החוב הלאומי, לבין תכניות תמריצים לעידוד הצמיחה.
יש לזכור כי משבר החובות השפיע לרעה על הכלכלה, לאחר צמצום הביקושים למוצרים ושירותים מצד האיחוד האירופי - דבר שבא לידי ביטוי בשנת 2012 בירידה של 5% בייצוא של בריטניה לגוש האירו. עובדה זו יחד עם ההאטה באירופה, העיבו על הצמיחה במדינה, ומלבד הרבעון השלישי אשתקד (עת אירחה בריטניה את המשחקים האולימפיים), חלה התכווצות בתוצר בכל שאר הרבעונים.
עלינו לזכור כי היתרון של בריטניה טמון בחופשיות המוניטרית שלה, המאפשרת גמישות והתערבות בשווקים, שתורמת לצמיחת הכלכלה. לאחר המשבר הכלכלי העולמי, הוריד הבנק המרכזי הבריטי בחדות את שיעור הריבית מ-5% ל-0.5% במארס 2009, ומאז הותירה יציבה ברמה זו. שיעור הריבית הנמוך אילץ את הבנק המרכזי למצוא כלים נוספים לעידוד הצמיחה. לכן הוחלט על ביצוע הקלה כמותית בסך של 200 מיליארד ליש"ט, על מנת לספק את הנזילות הדרושה להתאוששות הכלכלה.
יש לציין כי ההקלה הכמותית בבריטניה שונה במעט מההקלה הכמותית בארה"ב. בניגוד לארה"ב, הבנק המרכזי הבריטי אינו מזרים כספים על ידי הדפסת שטרות, אלא על ידי הנפקתם באופן אלקטרוני. בנוסף, הבנק המרכזי הבריטי אינו רוכש אגרות חוב מהבנקים המסחריים, אלא עוקף אותם ומבצע רכישות באופן ישיר מהגורמים המוסדיים, כגון חברות ביטוח ופנסיה.
- ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופי נראית לי אפשרית בעוד מספר שנים. המצב הכלכלי הירוד באירופה ודעת הקהל של האזרחים הבריטיים תומכים בצעד זה, אך מנגד לחץ אמריקני והתאוששות הכלכלה האירופית בעתיד צפויים להוביל את בריטניה לחשיבה מחודשת באותה הסוגיה.
אי הצטרפותה של בריטניה לגוש האירו איפשר לה לשמור על עצמאותה המוניטרית ועל ייחודיותו של המטבע המקומי, שנחשב לאחד המטבעות החשובים בעולם. החלטה זו נראית היום כנכונה, נותנת לכלכלה הבריטית יתרון משמעותי על יתר כלכלות גוש האירו וזכות חופש לבנק המרכזי לפעול באמצעים מוניטריים לעידוד הכלכלה, ללא ניגודי אינטרסים וסירבול בקבלת החלטות המאפיינים את מדיניות גוש האירו.
יחסה של בריטניה לאיחוד האירופי התקרר בשנים האחרונות, והיא אף שוקלת כאמור להתנתק ממנו, לאור החולשה של הכלכלה האירופית והיתרונות הכלכליים המועטים שנותרו כתוצאה מחברות בארגון. זאת בניגוד לשגשוג הכלכלי ששרר בגוש האירו בזמן הצטרפותה של בריטניה לאיחוד לפני כ-40 שנה. ההתרחקות של בריטניה מאירופה איננה גחמה של ההנהגה הבריטית בלבד - בסקר שנערך בפברואר השנה, נמצא כי רק 33% מכלל תושבי בריטניה תומכים בהישארותה באיחוד האירופי, וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, התבטא בעבר כי במידה ויבחר בשנית יערוך משאל עם בנוגע לאותה שאלה.
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
כצפוי, האפשרות להתנתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופי אינה מתקבלת בחיוב על ידי דעת הקהל העולמי, כשמלבד ההתנגדות הברורה של האיחוד האירופי, גם ארה"ב מתנגדת למהלך זה. במהלך ביקורו של ראש ממשלת בריטניה בארה"ב בחודש שעבר, הודיע הנשיא האמריקני כי על בריטניה להישאר מחויבת לאיחוד האירופי. הוא אף הוסיף, כי במידה ותחליט בריטניה על התנתקות, היא לא תהיה חלק בהסכם הסחר החופשי המתוכנן בין האיחוד האירופי לארה"ב, שתרומתו לבריטניה לבדה מוערכת בכ-10 מיליארד ליש"ט בשנה.
- 1.דלטוט-לא הספיק לך לטעות בפורומים? מעניין במה את בשיא (ל"ת)אה? זו דעתי על ז_ל 23/06/2013 19:15הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
