האם הכלכלה הבריטית חוזרת לפסי צמיחה?

יוסי ישראל, מנהל מחלקת המחקר בתכלית, מתייחס לסוגיה הקריטית באשר להישארותה של בריטניה באיחוד האירופי וההשלכות אותה החלטה על כלכלות המדינה, האיחוד והעולם כולו
יוסי ישראל | (1)

בחודש האחרון אנחנו יכולים לזהות שיפור משמעותי בנתונים הכלכליים שמגיעים מהאי הבריטי, כשרובם הפתיעו את התחזיות לטובה. בין השאר ראינו עלייה במדד מנהלי הרכש (ייצור ושירותים), שיפור קל בתפוקה התעשייתית ושידרוג המכירות הקמעונאיות. כשמוסיפים לנתונים אלה את העובדה שהכלכלה הבריטית צמחה ברבעון הראשון בשיעור חיובי של 0.3%, לאחר ההתכווצות שברבעון הקודם, אין לי ספק שחל שיפור בביצועי הכלכלה. במטרה להמשיך ולעודד את הצמיחה, בריטניה צריכה לשלב בין משמעת פיסקלית להקטנת החוב הלאומי, לבין תכניות תמריצים לעידוד הצמיחה.

יש לזכור כי משבר החובות השפיע לרעה על הכלכלה, לאחר צמצום הביקושים למוצרים ושירותים מצד האיחוד האירופי - דבר שבא לידי ביטוי בשנת 2012 בירידה של 5% בייצוא של בריטניה לגוש האירו. עובדה זו יחד עם ההאטה באירופה, העיבו על הצמיחה במדינה, ומלבד הרבעון השלישי אשתקד (עת אירחה בריטניה את המשחקים האולימפיים), חלה התכווצות בתוצר בכל שאר הרבעונים.

עלינו לזכור כי היתרון של בריטניה טמון בחופשיות המוניטרית שלה, המאפשרת גמישות והתערבות בשווקים, שתורמת לצמיחת הכלכלה. לאחר המשבר הכלכלי העולמי, הוריד הבנק המרכזי הבריטי בחדות את שיעור הריבית מ-5% ל-0.5% במארס 2009, ומאז הותירה יציבה ברמה זו. שיעור הריבית הנמוך אילץ את הבנק המרכזי למצוא כלים נוספים לעידוד הצמיחה. לכן הוחלט על ביצוע הקלה כמותית בסך של 200 מיליארד ליש"ט, על מנת לספק את הנזילות הדרושה להתאוששות הכלכלה.

יש לציין כי ההקלה הכמותית בבריטניה שונה במעט מההקלה הכמותית בארה"ב. בניגוד לארה"ב, הבנק המרכזי הבריטי אינו מזרים כספים על ידי הדפסת שטרות, אלא על ידי הנפקתם באופן אלקטרוני. בנוסף, הבנק המרכזי הבריטי אינו רוכש אגרות חוב מהבנקים המסחריים, אלא עוקף אותם ומבצע רכישות באופן ישיר מהגורמים המוסדיים, כגון חברות ביטוח ופנסיה.

התנתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופי נראית לי אפשרית בעוד מספר שנים. המצב הכלכלי הירוד באירופה ודעת הקהל של האזרחים הבריטיים תומכים בצעד זה, אך מנגד לחץ אמריקני והתאוששות הכלכלה האירופית בעתיד צפויים להוביל את בריטניה לחשיבה מחודשת באותה הסוגיה.

אי הצטרפותה של בריטניה לגוש האירו איפשר לה לשמור על עצמאותה המוניטרית ועל ייחודיותו של המטבע המקומי, שנחשב לאחד המטבעות החשובים בעולם. החלטה זו נראית היום כנכונה, נותנת לכלכלה הבריטית יתרון משמעותי על יתר כלכלות גוש האירו וזכות חופש לבנק המרכזי לפעול באמצעים מוניטריים לעידוד הכלכלה, ללא ניגודי אינטרסים וסירבול בקבלת החלטות המאפיינים את מדיניות גוש האירו.

יחסה של בריטניה לאיחוד האירופי התקרר בשנים האחרונות, והיא אף שוקלת כאמור להתנתק ממנו, לאור החולשה של הכלכלה האירופית והיתרונות הכלכליים המועטים שנותרו כתוצאה מחברות בארגון. זאת בניגוד לשגשוג הכלכלי ששרר בגוש האירו בזמן הצטרפותה של בריטניה לאיחוד לפני כ-40 שנה. ההתרחקות של בריטניה מאירופה איננה גחמה של ההנהגה הבריטית בלבד - בסקר שנערך בפברואר השנה, נמצא כי רק 33% מכלל תושבי בריטניה תומכים בהישארותה באיחוד האירופי, וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, התבטא בעבר כי במידה ויבחר בשנית יערוך משאל עם בנוגע לאותה שאלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כצפוי, האפשרות להתנתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופי אינה מתקבלת בחיוב על ידי דעת הקהל העולמי, כשמלבד ההתנגדות הברורה של האיחוד האירופי, גם ארה"ב מתנגדת למהלך זה. במהלך ביקורו של ראש ממשלת בריטניה בארה"ב בחודש שעבר, הודיע הנשיא האמריקני כי על בריטניה להישאר מחויבת לאיחוד האירופי. הוא אף הוסיף, כי במידה ותחליט בריטניה על התנתקות, היא לא תהיה חלק בהסכם הסחר החופשי המתוכנן בין האיחוד האירופי לארה"ב, שתרומתו לבריטניה לבדה מוערכת בכ-10 מיליארד ליש"ט בשנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דלטוט-לא הספיק לך לטעות בפורומים? מעניין במה את בשיא (ל"ת)
    אה? זו דעתי על ז_ל 23/06/2013 19:15
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.