האם הכלכלה הבריטית חוזרת לפסי צמיחה?

יוסי ישראל, מנהל מחלקת המחקר בתכלית, מתייחס לסוגיה הקריטית באשר להישארותה של בריטניה באיחוד האירופי וההשלכות אותה החלטה על כלכלות המדינה, האיחוד והעולם כולו
יוסי ישראל | (1)

בחודש האחרון אנחנו יכולים לזהות שיפור משמעותי בנתונים הכלכליים שמגיעים מהאי הבריטי, כשרובם הפתיעו את התחזיות לטובה. בין השאר ראינו עלייה במדד מנהלי הרכש (ייצור ושירותים), שיפור קל בתפוקה התעשייתית ושידרוג המכירות הקמעונאיות. כשמוסיפים לנתונים אלה את העובדה שהכלכלה הבריטית צמחה ברבעון הראשון בשיעור חיובי של 0.3%, לאחר ההתכווצות שברבעון הקודם, אין לי ספק שחל שיפור בביצועי הכלכלה. במטרה להמשיך ולעודד את הצמיחה, בריטניה צריכה לשלב בין משמעת פיסקלית להקטנת החוב הלאומי, לבין תכניות תמריצים לעידוד הצמיחה.

יש לזכור כי משבר החובות השפיע לרעה על הכלכלה, לאחר צמצום הביקושים למוצרים ושירותים מצד האיחוד האירופי - דבר שבא לידי ביטוי בשנת 2012 בירידה של 5% בייצוא של בריטניה לגוש האירו. עובדה זו יחד עם ההאטה באירופה, העיבו על הצמיחה במדינה, ומלבד הרבעון השלישי אשתקד (עת אירחה בריטניה את המשחקים האולימפיים), חלה התכווצות בתוצר בכל שאר הרבעונים.

עלינו לזכור כי היתרון של בריטניה טמון בחופשיות המוניטרית שלה, המאפשרת גמישות והתערבות בשווקים, שתורמת לצמיחת הכלכלה. לאחר המשבר הכלכלי העולמי, הוריד הבנק המרכזי הבריטי בחדות את שיעור הריבית מ-5% ל-0.5% במארס 2009, ומאז הותירה יציבה ברמה זו. שיעור הריבית הנמוך אילץ את הבנק המרכזי למצוא כלים נוספים לעידוד הצמיחה. לכן הוחלט על ביצוע הקלה כמותית בסך של 200 מיליארד ליש"ט, על מנת לספק את הנזילות הדרושה להתאוששות הכלכלה.

יש לציין כי ההקלה הכמותית בבריטניה שונה במעט מההקלה הכמותית בארה"ב. בניגוד לארה"ב, הבנק המרכזי הבריטי אינו מזרים כספים על ידי הדפסת שטרות, אלא על ידי הנפקתם באופן אלקטרוני. בנוסף, הבנק המרכזי הבריטי אינו רוכש אגרות חוב מהבנקים המסחריים, אלא עוקף אותם ומבצע רכישות באופן ישיר מהגורמים המוסדיים, כגון חברות ביטוח ופנסיה.

התנתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופי נראית לי אפשרית בעוד מספר שנים. המצב הכלכלי הירוד באירופה ודעת הקהל של האזרחים הבריטיים תומכים בצעד זה, אך מנגד לחץ אמריקני והתאוששות הכלכלה האירופית בעתיד צפויים להוביל את בריטניה לחשיבה מחודשת באותה הסוגיה.

אי הצטרפותה של בריטניה לגוש האירו איפשר לה לשמור על עצמאותה המוניטרית ועל ייחודיותו של המטבע המקומי, שנחשב לאחד המטבעות החשובים בעולם. החלטה זו נראית היום כנכונה, נותנת לכלכלה הבריטית יתרון משמעותי על יתר כלכלות גוש האירו וזכות חופש לבנק המרכזי לפעול באמצעים מוניטריים לעידוד הכלכלה, ללא ניגודי אינטרסים וסירבול בקבלת החלטות המאפיינים את מדיניות גוש האירו.

יחסה של בריטניה לאיחוד האירופי התקרר בשנים האחרונות, והיא אף שוקלת כאמור להתנתק ממנו, לאור החולשה של הכלכלה האירופית והיתרונות הכלכליים המועטים שנותרו כתוצאה מחברות בארגון. זאת בניגוד לשגשוג הכלכלי ששרר בגוש האירו בזמן הצטרפותה של בריטניה לאיחוד לפני כ-40 שנה. ההתרחקות של בריטניה מאירופה איננה גחמה של ההנהגה הבריטית בלבד - בסקר שנערך בפברואר השנה, נמצא כי רק 33% מכלל תושבי בריטניה תומכים בהישארותה באיחוד האירופי, וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, התבטא בעבר כי במידה ויבחר בשנית יערוך משאל עם בנוגע לאותה שאלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כצפוי, האפשרות להתנתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופי אינה מתקבלת בחיוב על ידי דעת הקהל העולמי, כשמלבד ההתנגדות הברורה של האיחוד האירופי, גם ארה"ב מתנגדת למהלך זה. במהלך ביקורו של ראש ממשלת בריטניה בארה"ב בחודש שעבר, הודיע הנשיא האמריקני כי על בריטניה להישאר מחויבת לאיחוד האירופי. הוא אף הוסיף, כי במידה ותחליט בריטניה על התנתקות, היא לא תהיה חלק בהסכם הסחר החופשי המתוכנן בין האיחוד האירופי לארה"ב, שתרומתו לבריטניה לבדה מוערכת בכ-10 מיליארד ליש"ט בשנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דלטוט-לא הספיק לך לטעות בפורומים? מעניין במה את בשיא (ל"ת)
    אה? זו דעתי על ז_ל 23/06/2013 19:15
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.