המשקיעים חוששים מיו"ר הפד החדש - למה?

קווין וורש לא הוריד ריבית, לא העלה ריבית, ועדיין הצליח להפוך את ישיבת הפד הראשונה שלו לאירוע משמעותי. הבנק המרכזי האמריקאי הותיר את הריבית בטווח של 3.5%-3.75%, בהחלטה שהתקבלה פה אחד, 12 מול 0. לכאורה, זאת החלטה צפויה. בפועל, זו הייתה הצהרת פתיחה: הפד החדש רוצה לדבר פחות, לרמוז פחות, ולהחזיר את השוק להתמקד בנתונים עצמם ולא בניסיון לנחש כל ניסוח של היו"ר.

המהלך הבולט ביותר היה ההודעה הקצרה של ועדת השוק הפתוח. במקום טקסט ארוך שמנסה להסביר לשוק לאן הריבית עשויה ללכת, הפד הסתפק בארבע פסקאות בלבד. זו לא רק בחירה סגנונית. במשך שנים השווקים התרגלו לחפש בהודעות הפד רמזים קטנים על ההחלטה הבאה. וורש מאותת שהוא לא רוצה שהמשקיעים יסחרו בעיקר לפי פרשנות למילים שלו, אלא לפי אינפלציה, תעסוקה, צמיחה ותנאים פיננסיים בפועל.

טראמפ רצה יו"ר שיביא ריבית נמוכה יותר, אבל האינפלציה בארה"ב עדיין גבוהה מהיעד, שוק העבודה חזק, והעלייה במחירי האנרגיה החזירה לשולחן את האפשרות שהמהלך הבא יהיה דווקא העלאת ריבית. להרחבה: קווין וורש אושר ליו"ר הפד - הקרב הבא יהיה על הריבית.

וורש שזו היתה החלטת הריבית הראשונה שלו, לא מצמץ - הוא לא הלך אחרי קודמו, הוא שינה את הניסוחים, הטון, ועביר מסר של שינוי בגישה בהתאם לגישתו. הוא לא מצמץ מול טראמפ והוא השאיר את הכל פתוח - עלייה, ללא שינוי או ירידה בהמשך.  

וורש גם בחר שלא להגיש תחזית אישית במסגרת תחזיות הריבית הרבעוניות של הפד, מה שמתחבר לביקורת שלו על "גרף הנקודות". הגרף הכל כך אהוד הזה שנתן רמז להמשך, מציג את ההערכות של חברי הוועדה לגבי הריבית בעתיד, אבל הוא גם יוצר בעיה: המשקיעים מתייחסים אליו לפעמים כהבטחה, אף שהוא רק אוסף תחזיות שמשתנות לפי הנתונים. הפעם, התחזיות עצמן הצביעו על חשש גבוה יותר מאינפלציה עיקשת, אבל וורש ניסה להקטין את המשמעות שלהן ולשדר שהן "נכתבו בעיפרון, לא באבן".

זה שינוי גדול ביחסים בין הפד לשוק. בעשור וחצי שאחרי המשבר של 2008, הבנק המרכזי התרגל להחזיק את היד של וול סטריט: רכישות אג"ח, ריבית אפסית, מסרים מרגיעים והסברים ארוכים. וורש מגיע מגישה אחרת. הוא סבור שפד שמסביר יותר מדי עלול להפוך בעצמו למוקד המסחר, במקום לתת למחירים בשוק לשקף מידע אמיתי על הכלכלה.

החלק השני והעמוק יותר הוא הרפורמה שהוא מתכנן בתוך הפד. וורש הכריז על חמישה צוותי עבודה: תקשורת, מאזן הפד, מקורות נתונים, השפעת פריון וטכנולוגיה על תעסוקה וצמיחה, ומסגרת האינפלציה. מאחורי הרשימה היבשה מסתתרת ביקורת רחבה על הדרך שבה הפד קיבל החלטות בשנים האחרונות. להרחבה: וורש מאותת על פד חדש: פחות דיבורים, פחות הורדות ריבית.

המאזן הוא הנושא הרגיש ביותר. הפד עדיין מחזיק מאזן עצום, תוצאה של שנות רכישות נכסים מאז המשבר הפיננסי והקורונה. וורש ידוע כתומך בצמצום טביעת הרגל של הבנק המרכזי בשווקים, משמע הוא בעד צמצום המאזן, אבל הוא לא פותח את הכהונה בצעד חד. במקום זאת, הוא מקים צוות שיבחן איך אפשר לנהל מדיניות מוניטרית עם מאזן קטן יותר, בלי לפגוע ביציבות הבנקים ובשוקי המימון.

גם נושא הנתונים קריטי. וורש טוען שהפד צריך להישען יותר על מידע בזמן אמת, כפי שחברות עושות כשהן בוחנות מחירים, מלאים, מכירות ועלויות. כיום, חלק גדול מהמדיניות נשען על נתונים ממשלתיים שמגיעים באיחור ולעיתים מתעדכנים שוב ושוב. בעולם שבו AI, אוטומציה ושינויים בשרשראות אספקה משנים במהירות את הכלכלה, מודלים ישנים עלולים להטעות.

• וורש מאותת על פד חדש: פחות דיבורים, פחות הורדות ריבית
• הפד הותיר את הריבית ללא שינוי: המבחן הראשון של קווין וורש מתחיל עכשיו

הפד של וורש יהיה פחות צפוי מבחינת ניסוחים, אבל אולי קשוח יותר מבחינת יעד המחירים. מי שחיכה להפחתות ריבית מהירות קיבל איתות הפוך. אם האינפלציה לא תרד בצורה ברורה, השוק יצטרך לתמחר ריבית גבוהה לזמן ממושך יותר, ואולי גם אפשרות להעלאה נוספת.

וורש פתח בזהירות, אבל לא בעמימות. הוא השאיר את הריבית במקום, שמר על אחדות בתוך הוועדה, ופתח תהליך שינוי שמכוון ללב המערכת. אם פאוול ניסה להרגיע את השווקים, וורש מנסה לחנך אותם מחדש: פחות להקשיב לנימת הדיבור של הפד, יותר להסתכל על המחירים בכלכלה.