גיא פודחרני פיטר מקאי חברת סניק
צילום: Snyk

סניק תדחה את ההנפקה בוול סטריט ל-2026

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה סניק פיטר מקיי

הכנסות סניק עולות ל-300 מיליון דולר, אבל ההנפקה תמתין - חברת אבטחת המידע סניק הודיעה על תחזית הכנסות שנתית של 300 מיליון דולר לשנה הקרובה, אך מנכ"ל החברה, פיטר מקיי, מדגיש כי הנפקה לא עומדת על הפרק לפני שנת 2026.

 

לפי מקיי, לסניק מזומן של 435 מיליון דולר והיא צפויה להגיע לאיזון תזרימי במהלך 2025. אבל זה לא מסביר את הדחייה של ההנפקה. בראיונות בתקשורת האמריקאית אמר מקיי "אנחנו מעדיפים לחכות לשוק רגוע יותר. 2025 צפויה להיות שנה טובה, אבל 2026 תהיה טובה יותר מבחינה רגולטורית וכלכלית.", אלא שדווקא מבחינת וול סטריט השוק נראה כעת מאוד חם. השאלה אם הצמיחה , ההכנסות והרווחים של סניק בקצב מספק כי בעבר החברה נערכה להנפקה ב-2025.

לדברי מקיי, תחזית ההכנסות הנוכחית משקפת את הצמיחה המהירה שהחברה חוותה בשנים האחרונות, במיוחד על רקע עלייה בביקוש למערכות אבטחת קוד.

 

סניק: "שומר סף" לעולם המפתחים

סניק הוקמה בשנת 2015 על ידי שלושה יזמים ישראלים – גיא פודחרני, אסף חפץ ודני גרנדר. החברה פיתחה מערכת תוכנה חדשנית שמסייעת למפתחים לזהות ולתקן בעיות אבטחה בקוד. הטכנולוגיה משתלבת בעבודת המפתחים, חוסכת זמן ומאפשרת תיקון מהיר של בעיות אבטחה.

מאז הקמתה, סניק חוותה צמיחה מרשימה, משווי של מיליארד דולר ב-2020 לשיא של 8.5 מיליארד דולר ב-2021. עם זאת, בשנת 2022 התמודדה החברה עם ביקורת על שוויה הגבוה ביחס להכנסותיה - בערך פי 100. בנוסף, נאלצה לבצע שני סבבי פיטורים – הראשון ביוני 2022 והשני באוקטובר באותה שנה, במסגרתם פוטרו 230 עובדים.

 

העתיד: בינה מלאכותית ורכישות אסטרטגיות

בשנתיים האחרונות סניק מתמקדת בהתאמת פתרונותיה לעולם הבינה המלאכותית. לפי מקיי, "קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית מכיל 30-40 אחוז יותר בעיות אבטחה, בעיקר כשמשתמשים לא מנוסים כותבים אותו." כיום, כשליש מהכנסות סניק מגיעות מפתרונות אבטחה ייעודיים לקוד שנכתב בעזרת בינה מלאכותית.

בנוסף, סניק מבצעת רכישות אסטרטגיות כדי להרחיב את פעילותה. בשנת 2023 רכשה החברה את אנזו סקיוריטי, המתמחה באבטחת קוד פתוח, וב-2024 רכשה את הליוס, חברה לפיתוח כלים למפתחים ואבטחת אפליקציות בענן.

 

שאלות ותשובות

למה סניק בוחרת להמתין עם ההנפקה?

החברה מחזיקה במזומן רב וצופה איזון תזרימי ב-2025. על פי מנכ"ל החברה, שנת 2026 תספק תנאים רגולטוריים וכלכליים טובים יותר להנפקה.

איך סניק מתמודדת עם ביקורת על שוויה?

סניק מתמקדת בהרחבת פתרונותיה ובבניית בסיס לקוחות יציב, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. הביקורת נלקחת ברצינות, אך החברה מדגישה את פוטנציאל הצמיחה שלה.

מהו היתרון המרכזי של פתרונות סניק?

המערכת של סניק מאפשרת למפתחים לזהות ולתקן בעיות אבטחה מבלי להפריע לעבודה השוטפת שלהם, מה שהופך אותה לאטרקטיבית במיוחד.

איך התחום של בינה מלאכותית תורם לצמיחת סניק?

בינה מלאכותית מייצרת קוד בקצב גבוה, אך לעיתים עם בעיות אבטחה רבות יותר. פתרונות סניק מותאמים לניהול אתגרים אלו, ולכן הביקוש למערכות החברה גדל.

מהם היעדים העתידיים של סניק?

סניק שואפת להרחיב את פעילותה בעולם הבינה המלאכותית ולהתמקד בשוקי אבטחת הקוד. בנוסף, החברה מתכננת להנפיק בשוק הציבורי בשנת 2026.

אילו אתגרים ניצבים בפני החברה?

השוק הטכנולוגי התנודתי והצורך להתמודד עם ביקורת על שוויה הגבוה יחסית מהווים אתגרים מרכזיים. בנוסף, תחרות מצד חברות סייבר אחרות דורשת חדשנות מתמדת.

איך הרכישות האחרונות השפיעו על סניק?

הרכישות סייעו לסניק להרחיב את הפתרונות שהיא מציעה ולהעמיק את אחיזתה בשוק אבטחת הקוד.

מהם תחומי הצמיחה המרכזיים של סניק?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,

וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי.  אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 15.28%  ואיון-קיו IonQ 5.39%    זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.

השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.

ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד

נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.

החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.

המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.

החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.


איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל


ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.