זהו יום הבוחר, אבל מה יעשה הנגיד?

הבחירות מייצרות הרבה רעש ותנודתיות, אבל ההשפעה שלהן בטווח הקצר, ואפילו הבינוני לא אמורה להיות מהותית. לוקח זמן לייצר מדיניות ולגרום לשינוי מהותי בכלכלה, אבל השווקים מגיבים עוד לפני ההתרחשויות עצמם על פי הערכות וציפיות, שלא תמיד מצדיקות את עצמן. מדובר בבחירות צמודות מאד, לפחות לפי הסקרים והערכות ערב הבחירות, והסיכויים נעים מצד לצד מדי כמה שעות. כך יוצא שבימים האחרונים הכיוון בשוק המניות לא ברו ברור. לפעמים למעלה ולפעמים למטה. הרבה מאד משקיעים מחכים על הקווים ורוצים לראות לאן זה הולך לפני שהם תופסים צד. חלק מהמניות ה"מזוהות" עם אחד מהצדדים סובלות מתנודתיות יוצאת דופן, ובראשם –  Trump Media & Technology (DJT) מניה של הרשת החברתית Truth. המניות "של טראמפ" כוללות את מניות הבנקים, האנרגיה המסורתית, הבטחוניות, מניות קריפטו ותעשייה וייצור (מקומי) ועוד. המניות "של האריס" הן מניות של אנרגיה נקייה, תשתיות, ובנייה בין השאר. ניסיון לבחון את ביצועי המניות הללו לא נותן תשובה ברורה ביחס למנצח. מדד התנודתיות, ה-VIX עומד על מעל 20, שמשקף רמת תנודתיות גבוהה מהרגיל.    מעבר לבחירות, מחכה לנו השבוע אירוע נוסף, לא פחות חשוב מבחינה כלכלית, לפחות ביחס לטווח הקצר - בינוני: החלטת הריבית בארצות הברית. בשנים האחרונות אירוע כזה הוא המרכזי ביותר בשבוע בו הוא מתרחש, ואולי אפילו כמה שבועות סביב ההכרזה עצמה, אבל הפעם התחושה היא שהאירוע נבלע ברעש הבחירות ונראה כמעט שולי, אולם מדובר באשליה, והשפעה אירוע הריבית לא פחות חשובה מהבחירות.  ההחלטה עצמה כנראה כבר התקבלה. נתוני שוק התעסוקה בשבוע שעבר היו "בדיוק במקום הנכון" מבחינת הפד'. חלשים מספיק כדי להצדיק הורדת ריבית נוספת של רבע אחוז, אך לא חלשים מספיק כדי להעיד על גלישה למיתון. לכן, די ברור מה תהיה ההחלטה: הפחתה של רבע אחוז. אבל שוב, כמו תמיד, השאלה הפתוחה העיקרית היא מה צפוי בהמשך – כמה עוד הורדות ריבית צפויות בפגישות הבאות ובאיזה קצב? הפד לא צפוי לשנות מגישתו "תלויית הנתונים" (למרות הביקורת שהזכרנו לפני כמה שבועות על הגישה הזו), ולכן ביחס לפגישה האחרונה השנה של ועידת השוק הפתוח בחודש הבא הכל על השולחן, החל מהקפאת הורדות הריבית (סביר), ועד הורדה כפולה של חצי אחוז (הרבה פחות סביר), וכמובן הורדה נוספת של רבע אחוז (הכי סביר).  מדיניות הפד' - פאוול יתן לבחירות להשפיע על החלטותיו? בימים האחרונים עלתה הטענה שבמידה וטראמפ ייבחר הפד' יעצור את הורדות הריבית באופן מיידי, אולי אפילו בפגישה השבוע. זה נראה תסריט דימיוני. לעניות דעתי אין שום סיכוי שתוצאות הבחירות שלא יוודעו בכלל עד סיום ישיבות ועדת השוק הפתוח ישפיעו על ההחלטה הנוכחית. גם ביחס לישיבה הבאה בדצמבר, ואלו שלאחריה בתחילת שנת 2025 נראה שזו טענה לא נכונה, או לכל הפחות רתימת העגלה לפני הסוסים. היא מבוססת על ההנחה שהמדיניות הפיסקלית יחס עם מדיניות ההגירה והמכסים של טראמפ תקפיץ את האינפלציה ותחייב את הפד' לשנות את המדיניות בטווח הזמן המיידי. אבל לפחות לפי טענות הפד' עצמו הוא "תלוי נתונים" וההשפעה של צעדים כאלו של טראמפ תשפיע בפועל על האינפלציה לכל הפחות עוד שנה או יותר, ואת בהנחה שצעדים אחרים שינקוט לא ישפיעו על האינפלציה בכיוון השני, כפי שטוענים אנשי הנשיא לשעבר. נראה סביר יותר שלפחות עד שנראה השפעה בפועל על הנתונים הכלכליים הריאליים לא יהיה שינוי במדיניות הצפויה של הפד' כתוצאה מהבחירות.   אגרות חוב: התרחיש הבעייתי ביותר - "סוויפ" כפי שכתבנו בשבוע שעבר, שני המועמדים לא מציעים הצעות קונקרטיות ריאליות כיצד לטפל בבעיית החוב, אולי אפילו ההיפך. לפחות אם נתייחס ברצינות למדיניות המוצעת שלהם, שניהם עלולים להחמיר את הבעיה. טראמפ נחשב גרוע יותר מהבחינה הזו שכן צעדי המדיניות שהוא מציע יקרים יותר. יחד עם זאת טראמפ יותר מחויב, לפחות מבחינה הצהרתית, לצמצום החוב. על פי חישובים של גורמים חיצוניים, העלות של המדיניות המוצעת של טראמפ בעשר השנים הקרובות היא כ-7.75 טריליון דולר נוספים לעומת זו של האריס שמסתכמת ב-3.95 טריליון דולר. מדובר בחישוב תיאורטי שמתעלם מהשלכות עקיפות והתפתחויות כלכליות, כמו גם מהעובדה שישנו מרחק לא קטן בין הצהרות בחירות למדיניות בפועל. נראה שבמקרה זה לא פחות מזהות המנצח בבחירות לנשיאות חשובה גם התוצאה בבתי הנבחרים. האפקט המיידי של בחירת טראמפ בתוספת שליטה רפובליקאית בבית הנבחרים תהיה עליה חדה בתשואות, כלומר ירידות בשוק אגרות החוב. סוויפ הפוך, תוצאה פחות ריאלית, יגרום לאפקט דומה, אם כי פחות עוצמתי. תוצאות מעורבות, כלומר שליטה של מפלגה אחת בנשיאות ואחרת באחד או בשני בתי הנבחרים תמתן את ההשפעה המיידית של הבחירות על שוק אגרות החוב, והיא התוצאה הרצויה ביותר מבחינת החוב הממשלתי ושווקי אגרות החוב  

איך תשפענה תוצאות הבחירות?

ובכל זאת, הבחירות היום מאפילות על הכל, וכמובן, לא מדובר באירוע חסר חשיבות מבחינה כלכלית. לכן, ננסה לבדוק איך תשפענה תוצאות הבחירות על אספקטים שונים בעולם ההשקעות.  מדדים - הכי חשוב שתהיה תוצאה ברורה נראה שמה שמעיק כרגע על השוק וגורם לחוסר הכיוון הברור ולתנודתיות הגבוהה מהרגיל הוא בעיקר חוסר הוודאות ביחס לתוצאות הבחירות והחשש שחוסר הוודאות הזה יימשך זמן ארוך מהרגיל לנוכח הקרב הצמוד. לכן סביר להניח שמנצח ברור, בין אם יהיה זה המועמד הרפובליקני ובין אם תהיה זו המועמדת הדמוקרטית יגרום לעליות בטווח הקצר, ואילו תקופה ארוכה של חוסר וודאות, תביעות, ספירת קולות מתמשכת (נבדה ואריזונה החשודות המיידיות...) או ספירות חוזרות מתמשכות במקרים שנויים במחלוקת עלולים לגרום לדשדוש, או אף לירידות. בטוח הארוך יותר כל צד טוען כמובן שמדיניות תשפיע לחיוב על הכלכלה, וממילא על שוק המניות. ישנם כמה צעדי מדיניות ספציפיות משני הצדדים עם השפעה ישירה על שווקי ההון. מצד האריס בולטת ההצעה להעלאת מיסי חברות, וכן מיסים על רווחי הון, רווחים כלואים, בייבק של מניות ועוד. קשה לראות איך היא מצליחה פוליטית להוציא אל הפועל מדיניות אגרסיבית כזו, אלא אם כן יתגשם התרחיש הלא ריאלי של "סוויפ דמוקרטי" (נצחון דמוקרטי במרוץ לנשיאות ובשני בתי הנבחרים). נראה גם שזה אחד ההבדלים הבולטים יותר בין המועמדים, שכן טראמפ לעומת זאת מציע להוריד את מיסי החברות ליצרנים מקומיים. נקודת החולשה לשוק המניות מצד המדיניות המוצעת של טראמפ היא העלאת המכסים שעלולה לפגוע בשוק האמריקאי במגוון דרכים, אם כי עשויה לסייע ליצרניות המקומיות. מצד שני העלאת מכסים תייקר את מחיר חומרי הגלם, ועלולה גם לגרום לתגובות של המדיניות הנפגעות עם העלאות מכסים משלהן, מה שעלול לגרום לעלייה באינפלציה ולפגיעה ביצרניות.  מלבד שני הגורמים הישירים האלו, זהות הנשיא והנבחרים בבתי הנבחרים משפיעה באין סוף דרכים על שוק המניות, החל מרגולציה ועד מדיניות הגירה, וקשה לכמת את כל ההשפעות האלו. שוק המניות יודע לעלות ולרדת תחת נשיאים רפובליקאים ודמוקרטים, וקשה להעריך כעת האם המועמדים יצליחו להגשים את כל ההבטחות, ומה תהיה ההשפעה בפועל של צעדי המדיניות שינקטו.  

השפעה סקטוריאלית - המניות של טראמפ והמניות של האריס  המדיניות המוצהרת של שני המועמדים ביחס לסקטורים שונים בשוק האמריקני והגלובלי שונות זו מזו, ובהנחה שאכן יצליחו לממש את מדיניותם המוצהרת תתכן השפעה בטווח הבינוני והארוך. סוחרים בשוק המניות לא מחכים שההשפעה תתרחש בפועל, ומגיבים להתפתחויות עתידיות כבר בהווה. במגזין בארונ'ס הצביעו על ששה סקטורים שאמורים להיות מושפעים מהתוצאות, נציג שלוש מהם:   תעשיית הרכב: לא מעט ממניות חברות ייצור הרכבים נמצאות בקשיים בחודשים האחרונים, והן מפגרות בהרבה אחרי השוק, חלקן עם ירידות דו ספרתיות מתחילת השנה., או לכל הפחות מפגרים בהרבה מאחורי השוק. המשקיעים מודאגים ממחירים יורדים, האטה בצמיחה בייצור, עלייה במלאים אצל הסוחרים ועוד. לא נראה שמישהו מהמועמדים יפתור את הבעיות הללו עבור תעשיית הרכב, ובכל זאת ישנן כמה השפעות אפשריות. בחירה בהאריס, במקרה זה, תשדר עסקים כרגיל, ללא שינויים משמעותיים. טראמפ לעומת זאת צפוי לפגוע בתמריצים ה"ירוקים" – מדיניות הפליטות וקרדיט על רכב חשמלי (האם אלון מאסק שיהיה ככל הנראה חלק מהממשל יפגע מכך? לא ממש, טסלה גם כך לא עומדת בקריטריונים של התמריצים). מי שעשוי דווקא להרוויח משינוי מדיניות כזה הן חברות הרכב האמריקאיות המסורתיות כמו פורד או ג'נרל מוטורס שמוכרות בעיקר מכוניות המונעות במנוע בערה פנימית ופחות מצליחות בשוק הרכב החשמלי. מדיניות המכסים של טראמפ עלולה גם לפגוע במכוניות המיובאות. חשוב לציין שמכוניות רבות שנמכרות בארצות הברית, גם של חברות אמריקאיות, מיוצרות בפועל במקסיקו, כך שגם חברות אמריקאיות צפויות להיפגע משינוי מדיניות כזה. גם במקרה זה פורד דווקא עשויה להרוויח, שכן יש לה פחות חשיפה לייצור מקסיקני. גם טסלה בצד המרוויח, שכן אין לה כלל ייצור בשכנה מדרום. תעשיית האנרגיה: אם יש סקטור שבוודאות יפתח שמפניות אם טראמפ ייבחר הרי זה סקטור האנרגיה המסורתי. ממשל ביידן היה עוין למדי לתעשיית האנרגיה במסגרת האג'נדה הירוקה. בקמפיין הבחירות הצביעו בממשל על כך שייצור הנפט בארצות הברית הגיע לשיא כל הזמנים, רק שכחו לציין שייצור נפט הוא תוצאה של השקעה שנעשית שנים קודם לכן, ו"בום" הייצור האמריקאי הוא הודות למדיניות ממשל טראמפ. ממשל ביידן עצמו לא הספיק ליצור מספיק נזק כדי לעצור את הצמיחה בייצור. טראמפ ללא ספק יסיר את הבלמים שהוסיף ממשל ביידן-האריס על יצרניות הנפט והגז הטבעי ויעודד השקעות בתחום. המשמעות היא אולי יותר הוצאות בטווח הקצר לחברות הנפט, אבל עלייה ברווחים בהמשך. בבארונ'ס חיפשו בנרות למה גם פה בחירה בטראמפ תפגע בחברות הנפט, והצביעו על כך שמדיניות התעריפים של טראמפ תגרום להטלת מכסים מקבילים על ייצוא נפט אמריקאי שצמח בחדות בשנים האחרונות, וטוענו שכך קרה בממשל הקודם של טראמפ, כשסין הטילה מכסים על נפט אמריקאי. נראה שמדובר בחשש רחוק עם השפעה מוגבלת בלבד. בתעשיית האנרגיה הנקייה לעומת זאת צפויה תגובה הפוכה. בחירה באריס קרוב לוודאי תתמוך במניות החברות הללו ואילו בחירה בטראמפ עלולה לפגוע בהן לאור האידיאולוגיה המנוגדת ביחס לשינויי האקלים. תעשייית הבריאות: למרות שבבחירות הנוכחיות תעשיית הבריאות הייתה פחות בכותרות ממערכות קודמות, נראה שגם פה ישנו הבדל אידיאולוגי שעלול או עשוי להשפיע על פעילות החברות בתחום, בין השאר חברות ייצור התרופות וחברות הביטוח הרפואי. חברות הביטוח הרפואי סבלו בשנה האחרונה מביקוש יתר לטיפולים, מעבר למה שצפו בהנהלות החברות, וכן מגישה קשוחה יותר של ממשל ביידן ביחס לתעריפים שהן יכולות לגבות מהלקוחות בתוכניות הביטוח הרפואי הממשלתי. בחירה בטראמפ עשויה להקל מהלחץ הרגולטורי הזה. מצד שני האריס תתמוך ביותר סובסידיות לשכבות התחתונות וחברות בתי החולים יכולות להנות ממגמה כזו. ביחס ליצרניות התרופות נראה שבאופן כללי הדמוקרטים נוקטים בגישה קשוחה יותר לקביעת מחירי התרופות, ותחת ממשל ביידן ננקטו כמה צעדים לשינוי המצב. גם במקרה זה נראה ששינוי בפועל הוא קשה הרבה יותר מהצהרות בחירות, והרבה תלוי בקומביניציה הפוליטית שתווצר ובדינאמיקה שבין בתי הנבחרים לנשיא הנבחר. גם פה למרות רעש בטווח הקצר נראה שההשפעה בפועל בטווח הארוך תהיה מתונה מאד אם בכלל.