ביל אקמן
צילום: טוויטר

המשקיעים לא מתלהבים: ההנפקה של הקרן של ביל אקמן מתעכבת

ההנפקה של הקרן הסגורה נדחתה למועד לא ברור. בנוסף, פורסם מכתב בו נחשף שאקמן מתכנן לקצץ את היקף העסקה לטווח של 2.5-4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביל אקמן הנפקה

ביל אקמן, המשקיע היהודי-אמריקאי, דוחה את מועד הנפקת הקרן הסגורה החדשה שלו Pershing Square USA למועד מאוחר יותר. הקרן הייתה אמורה להיות מתומחרת במחיר של 50 דולר למניה ביום שני ולהתחיל להיסחר ביום שלישי. כעת ההנפקה צפויה להתרחש מאוחר יותר השבוע או בתחילת השבוע הבא.

ביום שישי הודיעה Pershing Square USA כי היא ממשיכה בתוכניות ההנפקה וכי תאריך התמחור יפורסם בהמשך. מדובר במכה עבור אקמן, שקיווה לגייס 25 מיליארד דולר עבור הקרן הסגורה וכעת נחשף מכתב ששלח למשקיעים בחברה שלו בו אמר כי הוא מתכנן לקצץ את היקף ההנפקה לטווח של בין 2.5 ל-4 מיליארד דולר.

לפי אקמן, המשקיעים העלו חששות בנוגע לעסקה, כולל בנוגע ליכולת של החברה לקנות את הקרן הסגורה שלו Pershing Square Holdings, הנסחרת באירופה בהנחה לשווי הנכסי הנקי שלה. בנוסף, המשקיעים ציינו את העובדה שאקמן רוב הזמן נוכח בחברת ההשקעות שלו Pershing Square Capital Management ואת הנוכחות שלו ברשת החברתית X עם יותר ממיליון עוקבים. 

בנוסף לכל זה, המשקיעים ציינו שעסקה של 25 מיליארד דולר היא גדולה מדי. אקמן מצידו עדיין מביע אופטימיות לגבי העסקה.

אקמן הימר שהמשקיעים לא ייבהלו מדמי ניהול שנתיים של 2% - סכום גבוה עבור קרן מנוהלת אקטיבית, שגובה בדרך כלל 1% או פחות. חברת הניהול של אקמן הממוקמת במנהטן, Pershing Square Capital Management PERSHING SQUARE HLDS LTD  , תוותר על עמלה זו בשנה הראשונה ומתכננת להשקיע 500 מיליון דולר בקרן החדשה.

האתגר לא פשוט. קרנות המניות הפעילות לא ממש זוכות לחסדם של המשקיעים כאשר משקיעים רבים מעדיפים כלים פסיביים כמו קרנות סל העוקבות אחר מדדים. גם שוק קרנות הסגורות, שבהן כספי המשקיעים נעולים, דשדש בשנתיים האחרונות, ללא הנפקות משמעותיות. גודל הקרן אף הוא מעורר תהיות - הקרן הסגורה הגדולה ביותר כיום, של חברת ההשקעות פימקו, עומדת על 6 מיליארד דולר בלבד.

אקמן אוהב את המודל של קרן סגורה משום שהמשקיעים לא יכולים לפדות את מניותיהם. זה מעניק לו שני יתרונות עיקריים: כוח השקעה לטווח ארוך ומעמד של בעל שליטה בחברת הניהול, בזכות תזרים הכנסה שנתי צפוי. חברת הניהול של אקמן, Pershing Square Holdings הניבה תשואה שנתית של 28% בחמש השנים האחרונות, לעומת 15% שהציג מדד S&P 500. עם זאת, מאז הקמתה לפני כעשור, הקרן מפגרת אחרי מדד ה-S&P 500 בכ-4% שנתיים.

"אקמן עשה טעויות, אבל למד מהן. הוא השתפר מאוד עם הזמן", אומר ברין טורקלסון, נשיא מטיס קפיטל, שהקרן שלו מחזיקה ב-Pershing Square Holdings כאחת מהאחזקות הגדולות שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.