שלומי בן חיים גייפרוג Jfrog
צילום: Jfrog

ג'ייפרוג רוכשת את Qwak הישראלית ב-230 מיליון דולר

רוי שיינמן |

חברת התוכנה הישראלית ג'ייפרוג  JFROG תרכוש את חברת קוואק (Qwak) הישראלית מפתחת פלטפורמה לניהול תהליכי AI וMLOps, בכ-230 מיליון דולר .

הפתרון המשותף שיציעו החברות יציע פלטפורמה לניהול פיתוח אפליקציות מבוססות AI ואפליקציות אחרות. ג'ייפרוג מספקת פתרון אחסון עבור כל חבילות התוכנה (binaries) כולל מודלים המאוחסנים בארטיפקטורי.

"ארגונים אשר לא ישכילו לשלב פיתוח יעיל ומאובטח באמצעות מכונות ומודלים בתחום הבינה המלאכותית יעלמו מהעולם." אמר שלומי בן חיים, מייסד משותף ומנכ"ל JFrog "ג'ייפרוג מספקת פלטפורמה המאפשרת ללקוחותיה לחצות את המהפכה הדיגיטלית באמצעות פתרונות למפתחים או למכונות - שילוב מחוייב במציאות בשנים הבאות. אנו נרגשים לשלב את הפתרון של Qwak כחלק מהפלטפורמה על מנת לאפשר ללקוחות חוויית פיתוח אחידה ואופטימלית בעולמות הבינה המלאכותית. הצוות של Qwak כמו הצוות של JFrog 'נולד' בישראל והתרחב לארה"ב תוך שימת דגש על חדשנות טכנולוגית ותרבות ארגונית מנצחת מה שהופך את החיבור ביננו למרגש וטבעי".

הרכישה מגיעה אחרי שכבר בוצעה אינטגרציה בין המוצרים של ג'ייפרוג וקוואק שהתבססה על הגישה של ג'ייפרוג לניהול מודלים.

"אנחנו נרגשים להצטרף למשפחת ג'ייפרוג ולסייע יחד ללקוחות לייעל ולהאיץ יוזמות בעולמות הבינה המלאכותית", אמר אלון לב, מייסד משותף ומנכ"ל Qwak. "החזון שלנו מתחילת הדרך היה לשנות את האופן שבו צוותי פיתוח תוכנה וחוקרי נתונים עובדים יחד כדי להביא תוצרי בינה מלאכותית כבר משלב הפיתוח. איחוד היכולות שלנו עם הפלטפורמה של ג'ייפרוג לניהול שרשרת אספקת התוכנה ואבטחתה, יוצרים חווית משתמש שתסלול את הדרך לצוותי הפיתוח לייצר תהליכים יעילים ובטוחים יותר, תוך הפשטה וניהול אוטומטי"

כחלק מהרכישה ומתהליך האינטגרציה ג'ייפרוג מתכננת לקלוט את עובדי חברת קוואק בישראל ובארה"ב ולשלבם במחלקת המוצר והפיתוח כצוות מומחה הממוקד בתהליכי MLOps. הצוותים יעבדו בשיתוף פעולה עם לקוחות שתי החברות על מנת להבטיח רציפות עסקית מלאה ומיגרציה מיטבית טכנולוגית ומסחרית לפתרונות משותפים.

בתחילת החודש בנק אוף אמריקה פרסם המלצת קנייה על ג'ייפרוג. לפי בנק אוף אמריקה, הגישה של ג'ייפרוג ופורטפוליו המוצרים שלה, צברו בסיס לקוחות כולל חברות Fortune 500 רבות. בבנק ציינו כי החברה משקיעה בהרחבת היכולות שלה, במיוחד בתחומים כמו אבטחה ואנלטיקה, על מנת לספק פתרון לצוותי DevOps. מעורבות החברה בפרויקטי קוד פתוח, בנוסף למעורבות הקהילתית, מחזקים עוד יותר את מעמדה באקוסיסטם הטכנולוגי. בבנק נתנו למניית ג'ייפרוג מחיר יעד של 54 דולר, אפסייד של 63% על מחיר המנייה הנוכחי בוול סטריט.

מניית ג'ייפרוג נסחרת במחיר של 33 דולר לפי שווי של 3.58 מיליארד דולר. מתחילת השנה ירדה המנייה ב-4.5% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-24.5%.

מניית ג'ייפרוג ב-12 החודשים האחרונים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.