openai
צילום: טוויטר

הדבר הבא בבינה המלאכותית - OpenAI השיקה מודל ליצירת וידאו מטקסט

הכירו את SORA, המודל החדש מבית OpenAI שממשיך לטשטש את הגבול בין הדמיון למציאות בנוגע לבינה המלאכותית; למי הוא זמין, מה הוא יכול לעשות ומה עשויות להיות ההשפעות על שוק העבודה? 
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה OpenAI SORA סם אלטמן
הבינה המלאכותית ממשיכה להתקדם בצעדי ענק - בעוד מודלי הבינה המלאכותית מבוססי טקסט, כמו ChatGPT של OpenAI, בארד-ג'מיני של גוגל, או קלוד של אנתרופיק, ממשיכים להעסיק מיליונים של אנשים ברחבי העולם שרק מתחילים להבין את היקף השימושים שיש לאותם מודלים, מסתבר שהחברות לא זנחו את המודלים הג'נרטיביים הויזואליים, ואמש OpenAI הציגו את המודל שלהם. המודל נקרא SORA, והוא פועל באופן דומה לבוטים יוצרי תמונות כמו DALL-E או Midjourney, אלא שכאן המודל לא יוצר תמונת סטילס מהטקסט שאתם נותנים לו, הוא יוצר סרטון, וחלק מהסרטונים נראים כל כך מציאותיים, שאם לא היינו אומרים לכם שהם לא אמיתיים כנראה לא הייתם יודעים. בדומה לצ'אט GPT בתחילת דרכו, המודל עדיין לא זמין לקהל הרחב, כשאתמול המנכ"ל סם אלטמן חשף את המודל לציבור ברשת X, הוא גם קרא למשתמשי הרשת לכתוב לו בתגובות פרומטים שונים, והוא הלך ובחר כמה נבחרים והזין אותם למודל, הנה כמה מהתוצאות.  הפרומפט: מדריך לבישול ניוקי ביתי על ידי סבתא בבית בטוסקנה  הפרומפט: שני גולדן ריטריברים מקליטים פודקאסט על פסגת הר  הפרומפט: מירוץ אופניים ימי עם חיות ים כמשתתפות אז כאמור, המודל עדיין לא זמין לקהל הרחב, כנראה שבעיקר מסיבות ששרתי החברה לא יוכלו לעמוד בעומס רב עדיין. בניגוד לטקסט, מודל המייצר מידע ויזואלי ברמה שכזו זקוק להרבה יותר כוח מחשוב וזיכרון, לכן יכול להיות אפילו שגם בהמשך הגישה אליו תהיה מוגבלת או בתשלום. ועדיין, ביממה מאז שהמודל נחשף לעולם, הקהילה המומה בו בעת שהיא מפחדת - מצד אחד ההתקדמות שהטכנולוגיה הזו עשתה רק בשנה אחת היא אדירה, אך מצד שני יש הרבה אנשים שמודאגים מההתקדמות הזו. להזכירכם אנו נמצאים בשנת בחירות בארה"ב ובהרבה מדינות גדולות אחרות בעולם. ראיתם בעצמכם כמה הסרטונים הללו נראים מציאותיים וזה מעלה את החשש לשימוש לרעה בטכנולוגיה הזו. בנוסף, בעוד אין ספק שחברות פרסום למשל יאמצו את הטכנולוגיה הזו במהרה - הן יכולות ליצור סרטונים מאוד ספציפיים בלי לשלם זכויות יוצרים - הרבה אנשים בתעשייה כמו שחקנים, כותבים ואפילו צלמים כנראה יישארו בלי עבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.