בואינג 787 אל על מטוס תעופה תיירות טיסה חופשה
צילום: יח"צ

בואינג משכה את בקשתה לפטור מבדיקת בטיחות לדגם ה-737 MAX7

מטוס ה-737 MAX7, ביחד עם MAX 10, הוא האחרון מסדרת ה-MAX המחכה לאישור תעופה; בואינג הגישה בקשה לפטור מבדיקה של מנוע המטוס, בדיקה הנחוצה למתן האישור שלוקחת בערך שנה, בטענה שהיא מאמינה שהמנוע תקין, אך לאור האירועים האחרונים משכה את בקשתה; מה אפשר ללמוד מהמהלך?
רוי שיינמן | (3)

בואינג  BOEING נמצאת בתקופה לא קלה. התקרית במטוס מסוג 737 MAX9 של חברת אלסקה אייר בה דלת המטוס ניתקה בעוד המטוס באוויר הביאה לקרקוע של הדגם כמעט בכל העולם ולפגיעה רצינית בתוצאות, ובעיקר במוניטין של החברה. כל יום בו המטוסים של החברה לא נמצאים באוויר הוא יום בו החברה מפסידה כסף, ולכן נעשים מאמצים גדולים לזירוז ההליכים, גם אם זה לפעמים בא על חשבון הנוסעים.

בסדרת ה-737 MAX יש עוד שני דגמים שעדיין לא עלו לאוויר - MAX 7 ו-MAX 10. בשביל לקבל אישור טיסה מסחרי המטוסים צריכים לעבור שורה של בדיקות על ידי ה-FAA, רשות התעופה האמריקנית, כאשר חלק מהבדיקות יכולות לקחת זמן רב. הבדיקה המדוברת כאן היא בדיקה הנוגעת לזרימת אוויר לתוך המנוע של המטוס, בדיקה שיכולה לקחת גם שנה ויותר, ולאור העובדה ש-171 מטוסים שלה כבר מקורקעים, בואינג ביקשה פטור מאותה בדיקה בכדי שתוכל לזרז את תהליך האישורים.

האם טובת הנוסעים עומדת לעיניה של בואינג?

בואינג נמצאת כבר תקופה ארוכה במגמה של הגדלת מיקור חוץ על מנת לחסוך בעלויות ולשפר את התוצאות הכספיות. היא מנסה לחסוך כסף, וכפי שזה נראה היא חותרת לעשות זאת גם אם זה בא על חשבון בטיחות הנוסעים. "בואינג לא סיפקה תשתיות נאותות ליצרנים איתם היא עבודת בכדי להבטיח את טיב הייצור ברמה הגבוהה הדרושה בעולם התעופה על פי הנחיות ה-FAA, ומדיניות זו גם הקשתה על בקרת טיב איכות הייצור במפעלי הספקים ברחבי העולם", כתב אצלינו מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר.

דוגמא אחת להורדת עלויות שעושה בואינג קשורה למקרה האחרון ממש - בואינג מציגה אפשרות של התקנת דלת פלאג במקום הדלת האחורית. דלת קלה וזולה יותר שמיוצרת על ידי חברת SPIRIT AIRLINES .

החוקרים שבדקו את המטוס אחרי התקרית כבר מצאו ממצאים קשים שם. היעדר ברגים מחברים בין הדלת למשקוף, ציר תלוש וברגי אבטחת צירים חסרים ויותר מכך, גם במטוסים אחרים נמצאו ברגים רופפים. 

הדו פרצופיות של המנכ"ל

המאבק שמתנהל כרגע בנוגע למקרה הזה או האם התקלה תאופיין כתקלת איכות או תקלת תכן. תקלת איכות ניתן לפתור בזמן יחסית קצר, בעוד תקלת תכן תגרור תהליך ארוך של תכנון מחדש, ניסויי מעבדה וניסויי טיסה, תהליך היכול לקחת בין שנה לשנתיים, ולכן לא מפתיע שהמנכ"ל, דייב קלהון, נאבק לאפיין את התקלה כתקלת איכות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    YL 30/01/2024 21:43
    הגב לתגובה זו
    לכל כיוון אפשרי כולנו יודעים לאן זה מוביל לא לחינם כולם מעדיפים מטוס מ אייר בוס רק לחץ מדיני גורם לקניית בואיינג
  • 1.
    מחריד לגלות כאלה ליקויי בטיחות (ל"ת)
    ילדי ישראל 30/01/2024 18:06
    הגב לתגובה זו
  • מחריד ??? (ל"ת)
    ת 31/01/2024 17:12
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.