
ספיריט איירליינס נופלת ב-10% - בוחנת רה ארגון
מניית ספיריט איירליינס SPIRIT AIRLINES יורדת בחדות לאחר שמצבה של חברת הלואו-קוסט מחמיר. מניות החברה נפלו השבוע לאחר ששופט פדרלי חסם את המיזוג בין ספיריט לג'ט-בלו JETBLUE AIRWAYS CORP על רקע הגבלים עסקיים. בעקבות חסימת העסקה, בוול-סטריט העריכו כי לחברה יש שתי אפשרויות: מציאת קונה אחר או פשיטת רגל. החברה הודיעה כי היא מתכננת לבחון אפשרויות רה-ארגון היות והיא מתקרבת למועד פירעון של חלק מחובותיה. סוכנות דירוג האשראי פיץ' אמרה אמש (רביעי) כי ספיריט עומדת בפני "סיכון משמעותי של מימון", כאשר היא תצטרך לפרוע חובות בסך 1.1 מיליארד דולר בספטמבר 2025. "בינתיים, החברה מתמודדת עם אתגרים רבים בדרך לשיפור הרווחיות שלה, כולל בעיות במנוע, עודף קיבולת במספר שווקים ותחרות עזה", נכתב. לפי סוכנות הדירוג, חברת התעופה חייבת תכנית לטווח הקרוב על מנת לייצר נזילות, לטפל בסיכונים ולשפר את הרווחיות בכדי להימנע מדירוג שלילי. אנליסט Citi, סטיבן טרנט, מדרג כעת את מניות ספיריט ב"מכירה". בעוד שתי החברות התעופה עדיין יכולות לערער על פסק הדין, טרנט טוען כי זה לא סביר. "לא ברור למה ג'ט-בלו לא חותכת הפסדים ומכירה בכך שהיא נמנעה מעסקה מסוכנת עם חברה ממונפת בעלת הפסדים גדולים", אמר. האנליסט ציין כי לא סביר שהחברה תמצא קונה אחר עד שתארגן מחדש את החוב שלה. החוב נטו של ספיריט זינק מ-3.3 מיליארד דולר ל-5.5 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות. בינתיים הכנסות נמוכות יותר ועלויות גבוהות יותר צפויות להמשיך ולאתגר את ספיריט. החברה גייסה 419 מיליון דולר במזומן לאחרונה בעסקת מכירה-השכרה הכוללת 25 מטוסים. לפי הערכות, הגיוס יכול לתת לחברה עוד קצת זמן אבל לא יפתור לה את הבעיות הפיננסיות.

זינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?
הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.
גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.
העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה.
מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי
- האינפלציה בארצות הברית ירדה מעל הצפי - 2.4%
- הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - האבסורד של עליית מחירי הדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.

זינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?
הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.
גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.
העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה.
מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי
- האינפלציה בארצות הברית ירדה מעל הצפי - 2.4%
- הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - האבסורד של עליית מחירי הדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.