אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הריבית באירופה נשארה על כנה - אחרי 10 העלאות רצופות

אחרי 10 העלאות ריבית רצופות - הבנק המרכזי האירופאי החליט להשאיר את הריבית על כנה, וזאת למרות מספר סיכונים העלולים להעלות את האינפלציה כמו מחירי הנפט והמלחמה בישראל
רוי שיינמן |

הבנק האירופאי פרסם היום את החלטת הריבית שלו - הריבית תישאר על 4% אחרי 10 העלאות רצופות. זה עדיין שיעור שיא באירופה, אבל ה-ECB אמר שהוא צופה שהאינפלציה לטווח הבינוני תגיע ל-2.1%.

"האינפלציה עדיין צפויה להישאר גבוהה לאורך זמן, והלחץ על המחירים כלפי מעלה כנראה יישאר חזק, אך בו בעת האינפלציה האטה בחודש ספטמבר" מסר הבנק בהצהרה. השווקים לא הופתעו מהחלטת הריבית הזו, בעיקר אחרי שהבנק המרכזי ציין אחרי הפגישה הקודמת שלו ששיעורי הריבית הגיעו לשיאים.

ההחלטה של הבנק המרכזי האירופי מיישרת קו עם בנקים מרכזיים אחרים בעולם - הבנק המרכזי האנגלי והבנק המרכזי השוויצרי כבר השאירו את הריבית ברמתה בטענה שהיא כבר נמתאת ברמה גבוהה, והפדרל ריזרב האמריקני גם כן צפוי להשאיר את הריבית ברמתה בהחלטה שלו בשבוע הבא.

למרות העצירה של העלאות הריבית, בכירים בבנק המרכזי באירופה הדגישו מסרים שמאותתים לציבור שהריבית הגבוהה כאן כדי להישאר, ושעליות באינפלציה כנראה יגרמו להם להעלות את הריבית עוד יותר. הבנק המרכזי האירופאי יצטרך לשמור עם מדיניות מוניטרית הדוקה אם הוא רוצה לעמוד ביעד האינפלציה שלו שעומד על 5.6% השנה, 3.2% בשנה הבאה ו-2.1% בטווח הבינוני.

למרות זאת הבנק המרכזי גם צופה פעילות כלכלית חלשה עם צמיחה של 0.7% ב-2023 ושל 1% ב-2024. בנוסף, ובדומה לארה"ב, גם באירופה תשואות האג"ח עולות והופכות את העלאת הריבית לפחות או יותר מיותרת. מרקוס ברוקס, מנהל השקעות בקרן קילטר, כתב שהסיכונים העיקריים לעלייה באינפלציה הם עדיין העלייה במשכורות ועליית מחירי האנרגיה שמושפעים מהמלחמה בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.