דר אדם רויטר
צילום: משה בנימין

משקל מדינות ה-BRICS בכלכלה העולמית כבר כמעט ולא יגדל

ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה הגיעו למשקל של 26% מהכלכלה העולמית, אבל זה קרה בעיקר בגלל סין. למה הוספת דרום אפריקה לרביעייה הייתה טעות ובכמה עלה משקלה של ישראל בכלכלה העולמית בתקופה הזאת?

ד"ר אדם רויטר | (4)

לאחר 22 שנה מהתחזית המקורית של גולדמן זקס, מדינות ה-BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה) הגיעו למשקל של 26% מהכלכלה העולמית. לכאורה בהחלט מרשים, אך זה קרה כמעט אך ורק בגלל סין. כל היתר תרמו באופן מאד שולי, חלקן בכלל לא. הסיכוי שתהפוכנה עד 2050 להיות מעל 50% מהכלכלה העולמית, כפי שצופה התחזית - הוא אפסי. למעשה סיכוי גבוה בהרבה שהמשקל המקסימלי של ה-BRICS בכלכלה העולמית ב-2050 יהיה רק 30%. מעניין לציין שבתקופה שחלפה מאז התחזית, משקלה של ארה"ב בכלכלה העולמית ירד ב-19%, מדינות מערב אירופה בכ-30% ויפן ב-70% (מישהו היה צריך לפנות מקום ל-BRIC).

הרבה תחזיות כלכליות מתבררות במהלך השנים כשוות פחות מדפי הנייר עליהן נכתבו. זה בסדר וזה טבעי. אסור לשכוח את האמרה המשעשעת ש"קשה לחזות מדויק ובעיקר את העתיד". אך כשגופי השקעה מהמכובדים והידועים גלובלית, בונים סדרה של מחקרים ועל בסיסם נותנים תחזית כה חזקה שה-BRICS תכבוש את העולם, מזה כבר קשה להתעלם.

ב-2001 הגה מי שהיה אז הכלכלן הראשי של גולדמן סאקס - ג'ים אוניל, את הכינוי מדינות ה-BRIC לארבע המדינות המתפתחות הגדולות ביותר – ברזיל, רוסיה, הודו וסין (כלומר, ללא דרום אפריקה בתקופה ההיא), שבאותה תקופה נחשבו למועמדות המבטיחות ביותר להוביל את הצמיחה הגלובלית בעשורים שלאחר מכן. הוא חזה שישלטו ביחד בכלכלה העולמית עד 2050 ויהוו מעל 50% ממנה. בעשור הראשון של המאה בנקי השקעות מהגדולים בעולם המליצו ואף הסיטו מאות מיליארדי דולרים להשקעות במשקים אלו וההייפ הגיע לשיאו.

קרוב למחצית מזמן התחזית חלף עבר לו. בהחלט מספיק בכדי לערוך סיכום ביניים. מה קרה מאז? במאמר מוסגר כדאי לציין שהכי טוב לתת תחזית מאד ארוכת טווח, כי ככל שחולפות השנים כמעט כולם שוכחים ממנה, תהא אשר תהא. זה בעיקר מצוין כאשר טועים בגדול. תחזית ל-50 שנה היא בכלל נפלאה, בתום התקופה רוב מי שנכח בעת הכרזתה כבר שכח, יהיה סנילי או בכלל לא בחיים. אלא מה? תחזית ה-BRIC כה התפרסמה שאיש לא שכח וזה הפך למונח שגור.

עד שנת 2010 לערך, עמדו מדינות ה-BRIC בתחזיות המוקדמות, אם כי רק אצל סין נרשמה צמיחה דו-ספרתית, בעוד שאר המדינות צמחו בשיעורים יפים, אך נמוכים יותר. ב-2010 גולדמן זקס הוסיפו את דרום אפריקה לרשימה, כבעלת פוטנציאל גדול ושמה של הרשימה הפך ל-BRICS. הוספת דרום אפריקה התבררה בהמשך כטעות הקשה ביותר בתחזית, כנ"ל הכללתה במקור של ברזיל.

 

סין היא זו שהביאה לקפיצה, יתר מדינות ה-BRICS כמעט לא עזרו

נקדים ונאמר שאם נוציא את סין מהמשוואה, אזי משקלן של כל יתר מדינות ה-BRICS עלה מ-4.9% מהכלכלה העולמית ב-2001 ל-7.9%. נחמד, אבל לא בדיוק כיבוש העולם. כמעט הכל עשתה סין לבדה. ואם כך, מה הטעם בכל הקונספט של ה-BRICS?

היקף הכלכלה העולמית כיום הוא כ-105 טריליון דולר. להלן טבלה המסכמת את השינוי במשקלן של כל אחת מ-10 הכלכלות הגדולות ביותר כיום לעומת 2001 (ובנוסף דרום אפריקה):

קיראו עוד ב"גלובל"

אדם רויטר

 

הנתון שקופץ לעין הוא ירידת משקלה של ארה"ב מכמעט שליש מהתוצר העולמי לקצת מעל רבע ממנו. המפסידה הגדולה היא יפן שירדה כמעט ב-70% ביחס למשקלה ב-2001. זאת בעיקר כתוצאה מקריסת הדמוגרפיה הפנימית ששיחקה לרעתה. יתר המדינות הגדולות שאינן חלק מה-BRICS משקלן נשחק גם כן, צרפת ב-31%, בריטניה ב-36% גרמניה ב-28%. רק קנדה שמרה (בקושי) על חלקה.

ניתן לראות שבשנת 2001 משקל ה-BRICS בכלכלה העולמית היה 8.6% וכיום עומד על 26.4%. קפיצה אדירה של פי 3. אלא מה, סין אחראית על כמעט כל הקפיצה הזו, כשמשקלה עלה מ-3.9% ל-18.5%. הודו מעט יותר מהכפילה את חלקה וכנ"ל רוסיה, אך משקלן בתוצר העולמי נותר נמוך. ברזיל כמעט ולא גדלה. משקלה של דרום אפריקה בכלל ירד.

בסיכומו של דבר חלקן היחסי של ה-BRICS עלה בקרוב ל-18 נקודות אחוז והן שולטות כיום בכ-26% מהכלכלה העולמית, אך סין אחראית ל-82% מהקפיצה הזו. בהכללת מדינות כמו ברזיל ודרום אפריקה לתחזית,  גולדמן זקס התבררו כטועים. ברזיל לא צמחה כמעט מעל הצמיחה העולמית. דרום אפריקה היא מדינה כושלת. משקל התוצר שלה ב-2001 היה 0.4% מהתוצר העולמי, ב-2010 כאשר נוספה ל-BRIC, עמד משקל תוצרה על 0.6% ואילו כיום ירד חזרה ועומד שוב על 0.4%. (רק לידיעה: משקלה של ישראל בכלכלה העולמית עלה בתקופה זו מ-0.39% ל-0.52%, עלייה של 28%).

 

עתיד ה-BRICS?

מה הסיכוי שמשקלן של מדינות ה-BRICS העומד כיום על 26%, בכ"ז יעבור את ה-50% מהכלכלה העולמית? כנראה שהסיכוי אפסי. צריך לקחת בחשבון שיש מדינות עולם שלישי אחרות שצומחות בקצב מהיר ומשקלן הוא זה שעולה בהתמדה בכלכלה העולמית, החל מווייטנאם, דרך אינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים, תאילנד, ניגריה ועוד.

למעשה, כלכלות ה-BRICS כולן יחד צריכות ב-27 השנים הקרובות (עד שנת 2050) לצמוח בשיעור שנתי של כ-2.5% יותר מאשר יתר העולם, כל שנה. והעולם צפוי בממוצע לצמוח בכ-4% בשנה. ז"א, לא מספיק לצמוח בצורה נאה, אלא צריך לצמוח בשיעורים שנתיים גבוהים של 6.5% בממוצע וזאת במשך 27 השנים הקרובות.

משקלה של סין בכלכלה העולמית צמח ב-5 השנים האחרונות ב-2.5 נקודות אחוז. ע"פ התחזיות המעודכנות, בחמש השנים הקרובות משקלה בכלכלה העולמית צפוי לגדול במקסימום בעוד 1 נקודות אחוז בלבד ומעבר לכך משקלה ייוותר יציב, במקרה הטוב. מדוע? בסין פירמידה גילאית הפוכה וילודה שאינה מצליחה להתרומם וגורמת לה להיות המדינה שתזדקן הכי מהר בעולם. נוסיף לכך בועת נדל"ן מפלצתית, משבר אשראי קשה ביותר וחרם שמונע ממנה שבבים מתקדמים והגענו לקושי רב להמשיך בצמיחה הנאה שחוותה לאורך השנים. תחזיות הצמיחה הנוכחיות הן שהיא תצמח בסביבות 4% בשנה, במקסימום, משמע כמו שיתר העולם צפוי לצמוח ולכן היא תישאר במקום באופן יחסי.

קיימת הסכמה כמעט גורפת שהמשק ההודי הוא בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לצמיחה מואצת בעשרות השנים הקרובות, אך לא מדובר באחוזים דו-ספרתיים כל שנה כפי שעשתה סין אלא יותר כמו ממוצע של 6% לשנה. מכיוון ששיעור זה גבוה רק בכ-2% מהצמיחה הצפויה של יתר העולם, משקלה של הודו יעלה מ-3.5% כיום לכ-5.5% ב-2050.

רוסיה, בעקבות המלחמה והזדקנות מואצת של אוכלוסייתה, צפויה לצמוח בשיעורים נמוכים ביותר, אם בכלל ומשקלה בכלכלה העולמית צפוי לפיכך להתחיל לרדת. לברזיל אין כיום מה להציע מלבד עוד יצוא של קומודיטיס והמבנה הדמוגרפי שלה גם הוא כולל הזדקנות מואצת ולכן ביצועיה השנתיים מוערכים בכ-3%. דרום אפריקה מתבררת כמדינה כושלת עם משבר מים חמור ביותר אך נהיה אופטימיים וניתן גם לה 3% בשנה. שתי מדינות אלו ככה"נ תאבדנה ממשקלן בכלכלה העולמית עד 2050.

לאור תחזיות צמיחה אלו סביר שמשקל ה-BRICS בכלכלה העולמית, יגיע כנראה במקסימום לכדי סביבות ה-30% ב-2050 אך וודאי לא מעל 50% כפי שחזו גולדמן זקס וגופים נוספים שהצטרפו בזמנו לתחזית הזו.

 

***

ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אדם רויטר תמיד מעניין (ל"ת)
    אחד 02/10/2023 06:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בהנחה שבשאר מדינות העולם לא תהיה צמיחה שלילית (ל"ת)
    99 01/10/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 01/10/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    סקירה מעניינת. תודה. צריך יותר כתבות מאדם רויטר ופחות מהילד שמנת-בכיין נמרוד.
  • 1.
    מעניין 01/10/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    אוכלי החינם יקבלו והטובים באמת יברחו וכל ישראל תחזור לשנות החמישים המוקדמות טרם כל ההצלחות
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

אירוע נדיר: ברקשייר האת'וויי קיבלה המלצת מכירה

מניית ברקשייר האת'וויי נחלשה לאחר הורדת דירוג למכירה - מהלך נדיר כלפי אחת המניות המכובדות בוול סטריט. האנליסט מזהיר מירידה ברווחיות הביטוח, שחיקת הכנסות ההשקעה וחשש סביב פרישתו הקרובה של וורן באפט
אדיר בן עמי |

מניית ברקשייר האת'וויי Berkshire Hathaway Inc -0.82%  יורדת בכמעט 1% לאחר שאנליסט וותיק הוריד את הדירוג שלה למכירה. זה אירוע נדיר שמעורר שאלות רציניות על עתידה של האימפריה של וורן באפט. מאיר שילדס מבנק KBW, שמתמחה בחברות ביטוח, הוריד את הדירוג של ברקשייר מ"ביצועים בהתאם לשוק" ל"ביצועים נמוכים מהשוק" והוריד את מחיר היעד ל-700,000 דולר מ-740,000 דולר למניית מסוג A.


זה לא משהו שקורה בכל יום בוול סטריט. ברקשייר של באפט נחשבת לאחת המניות הכי מכובדות בשוק, וכמעט אף אנליסט לא מעז להוציא עליה המלצת מכירה. מתוך שבעה אנליסטים שמכסים את החברה לפי, רק שילדס ממליץ למכור. ארבעה ממליצים להחזיק ושניים ממליצים לקנות. שילדס מסביר שהוא רואה בעיות בכל מקום. הוא כותב שהרבה דברים מתפתחים בכיוון הלא נכון עבור ברקשייר. הבעיות כוללות את השיא הצפוי של מרווחי הביטוח ב-GEICO, ירידה בתעריפי ביטוח אסונות רכוש, ירידת הריביות לטווח הקצר, לחץ על רכבות בגלל מכסים, והסיכון שהקרדיטים המיסויים לאנרגיה מתחדשת ייעלמו.


GEICO היא חברת הביטוח הגדולה של ברקשייר, וברבעונים האחרונים היא הראתה שולי רווח יוצאי דופן של מעל 15%. זה הרבה מעל הרמה הרגילה של כ-5%. שילדס חושש שמרווחים כאלה לא יכולים להימשך לנצח, והחברה עומדת להתמודד עם תקופה שבה הרווחים יורדים לרמות נורמליות יותר. בתחום ביטוח הרכוש, שילדס מסביר שיש מצב של חדשות טובות וחדשות רעות. הפעילות הקלה של סופות הוריקן השנה משפרת את התוצאות לטווח הקרוב, אבל לוחצת על התמחור של ביטוח אסונות רכוש. כשיש פחות אסונות, חברות הביטוח מתחילות להוריד מחירים כדי למשוך לקוחות, מה שפוגע ברווחיות לטווח הארוך.


ירידת הריביות לטווח הקצר מדאיגה אותו במיוחד כי ברקשייר יושבת על יותר מ-300 מיליארד דולר במזומן ובניירות ערך שווי מזומן. רוב הכסף הזה מושקע באגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות לטווח קצר, ואם הריביות יורדות, הכנסות ההשקעה של החברה צפויות לרדת באופן משמעותי. מדיניות הממשל החדש של טראמפ גם מדאיגה את האנליסט. החוק הגדול והיפה של טראמפ מאיץ את הפסקת הקרדיטים המיסויים לפרויקטי אנרגיה נקייה. זה פוגע ב-Berkshire Hathaway Energy, שמשקיעה מיליארדים בפרויקטי אנרגיה מתחדשת. הקרדיטים המיסויים האלה היו מקור הכנסה חשוב לחטיבה הזו.


בעיית הירושה

שילדס מעלה גם את בעיית הירושה ההיסטורית הייחודית של ברקשייר. האנליסט מתכוון לעובדה שבאפט הודיע שהוא יפרוש מתפקיד המנכ"ל בסוף 2025 וישאר רק כיו"ר. זה יוצר אי וודאות לגבי מי ינהל את החברה ואיך הדבר ישפיע על הביצועים.