אקסון רוצה להיכנס לעסקי הליתיום - למה אולי זה לא רעיון כזה טוב?
ענקית הנפט אקסון מובייל EXXON MOBIL חושבת להיכנס לעסקי הליתיום בעקבות גדילת מספר הרכבים החשמליים והאיום כי יגרמו לירידה בביקוש לבנזין. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי יהיו בעולם כ-350 מיליון רכבים חשמליים עד לסוף העשור, פי כמעט 10 מהמצב כיום. זה יגרום לרכבים חשמליים להוות בערך 15% מהרכבים הפרטיים בעולם, עלייה משמעותית מה-2% הנוכחיים. אולי היא בכלל צריכה להיכנס לעסקי החשמל?
"ההזדמנות הזו מרגישה לנו כניצחון משולש, נוכל בעזרתה לנצל את היכולות שלנו, להשפיע לטובה על הסביבה ולעזור לאספקת רכיב הכרחי לתעשיית האלקטרוניקה וה-EV", אמר מנכ"ל אקסון דארן וודס בשיחת המשקיעים האחרונה. "זוהי נקודת המבט הנוכחית שלנו ואנחנו בוחנים באופן פעיל את ההזדמנויות הקיימות ואוהבים את מה שאנו רואים עד כה".
בבולמברג דיווחו השבוע כי אקסון נמצאת בשיחות עם כמה מיצרניות הרכבים והסוללות לרכבים חשמליים בכדי לספק להם ליתיום, רכיב עיקרי בסוללות של הרכבים. בנוסף, בתחילת השנה דווח כי החברה רכשה שטח באקרנסו שיכול בקלות להפוך למפעל לייצור ליתיום. אקסון מאמינה כי הידע שצברה בקידוחי נפט ובייצור כימיקלים יעזור לה על מנת לייצר מוצרי ליתיום, יכול להיות שהוא באמת יעזור אבל יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם.
הראשון הוא איכות. ככל שהביקוש לסחורה גדל יתכן וחברות הכרייה יצטרכו לכרות ליתיום באיכות נמוכה יותר, מה שעלול להוביל לעלויות כרייה וייצור גבוהות יותר בשל הצורך לעבד כמויות גדולות יותר של חומרים על מנת להפיק את אותה כמות המשאב. לאקסון אין כרגע את האפשרות הזו שקיימת לחברות כמו SOCIEDAD QUIMICA CHILE Albemarle ALBEMARLE CORP , SQM ו- LIVENT CORP Livent. השני, שווי השוק של שלושת יצרניות הליתיום הגדולות יחד הוא בערך עשירית מזה של אקסון. ההכנסות של כל עסקי הליתיום עומדות על כמה מיליארדים בשנה. השאלה האם זה שווה בכלל מבחינתה של אקסון את הטרחה היות וזה לא ממש פותר לה את הבעיות.
- היום שבו הוקמו ענקית נפט, ענקית ביטחון וצ'אט ששינה את החיים של כולנו
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש דיווחה אקסון כי היא צופה ירידה משמעותית ברווחיה לרבעון השני, זאת לאור מחירי הגז הטבעי הנמוכים ומרווחי הזיקוק שפוגעים ברווחיות שלה. לדבריה, היא צופה ירידה של כ-4 מיליארד דולר בהשוואה לרווחי הרבעון הקודם, מה שעשוי להעיד על תקופה מאתגרת בפתח. אנליסט RBC, בירז'ה בורקטריה, צופה שהרווח הנקי של אקסון ירד לסביבות 7.5 מיליארד דולר, הרבה מתחת לקונצנזוס של בלומברג לרווח של כ-9.43 מיליארד דולר.
שוק הנפט העולמי חווה ירידה ברווחיות בהשוואה לרמות השיא של השנה שעברה, ירידה שניתן לייחס לשילוב של גורמים, כולל ירידה במחירי הסחורות, עליית הריבית העולמית וההתאוששות האיטית של סין מהסגרים של הקורונה. כתוצאה מכך, תוצאות הרבעון השני של חברות Big Oil נמצאות בבדיקה אינטנסיבית, במיוחד בכל הנוגע ליכולתה לקיים הבטחות בנוגע להחזרת סכומים נכבדים לבעלי המניות באמצעות רכישות חוזרות וחלוקת דיבידנדים.
הביקוש לליתיום יגדל אבל כנראה שהוא לא יגיע למימדים של הנפט. רכב חשמלי סטנדרטי מכיל בתוכו ליתיום בשווי 1,000 דולר בלבד, בעוד מכונית רגילה שורפת דלק בשווי של 20 אלף דולר במהלך חייה. כלומר הליתיום לא נצרך כמו הנפט, הוא נשאר עם הרכב ומה שנצטרך שוב ושוב זה החשמל. הסוללות קצת יותר דומות לנפט, כשהן משומשות שוב ושוב לצורך אגירה ושימוש בחשמל.
- כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
יתכן ואקסון בכלל צריכה להסתכל לכיוון של כניסה לעולם החשמל. המשמעות של יותר רכבים חשמליים היא ביקוש גובר לחשמל וחשמל הוא עסק גדול. אילון מאסק צופה כי הביקוש לחשמל בארצות הברית לבדה יכפיל את עצמו. בנוסף, האמריקאים מבזבזים מאות מיליארדים של דולרים בשנה על חשמל. החברה נסחרת כעת לפי שווי של 423.6 מיליארד דולר. זאת לאחר שמניית החברה ירדה ב-3.4% מתחילת השנה ועלתה ב-14.7% בשנה האחרונה כולה.
- 1.מבין2 03/08/2023 01:55הגב לתגובה זוזו המציאות שהולכים לכיוון מכוניות חשמליות.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
המלונות בנצרת ובחיפה בתפוסת שיא ובמסדרונות ההייטק האווירה מנומנמת - המשק הישראלי, שספג פגיעה קשה, מקבל בדצמבר זריקת מרץ מרעננת; אך לצד האורות המנצנצים, ישנם גם מפסידים
מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.
למי מצלצלים פעמוני החג?
תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים.
בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל.
תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים
על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.
עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")