נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו
צילום: אבי אוחיון לע"מ

האם ענקיות השבבים האמריקאיות אכן תעבורנה דירה? הודו מחזרת

אירוע בהשתתפות חלק ממנכ"לי ענקיות המוליכים למחצה מדגיש את שאיפותיה של הודו להפוך למרכז מרכזי עבור מוליכים למחצה; אבל אילו מכשולים עומדים בפני מדינת הענק?
דור עצמון |
נושאים בכתבה הודו סין שבבים

מנכ"לים של כמה מחברות המוליכים למחצה המובילות בארה"ב הרעיפו מוקדם יותר היום שבחים על מגזר הטכנולוגיה של הודו באירוע בהשתתפות ראש הממשלה נרנדרה מודי, שכן הכלכלה החמישית בגודלה בעולם נראית ככזאת שתמצב את עצמה כמעצמת שבבים עולמית.

המנכ"לים של מיקרון MICRON TECHNOLOGY ו-Cadence CADENCE DESIGN SYSTEMS ומנהלים בכירים באפלייד מטריאלס APPLIED MATERIALS ו-AMD ADVANCED MICRO DEVICES היו על הבמה לצד מודי, ודיברו על ההשקעות שלהם בשוק השבבים של הודו. גם אג'יט מנוצ'ה, מנכ"ל SEMI נכח ואמר כי "בפעם הראשונה בהיסטוריה של הודו, הגיאופוליטיקה, המדיניות הפנימית והיכולת של המגזר הפרטי משחקים לטובתה של הודו כדי שתהפוך לשחקנית בייצור מוליכים למחצה".

האירוע עם כמה מחברות השבבים הגדולות בעולם מדגיש את שאיפותיה של הודו להפוך למרכז עבור מוליכים למחצה לצד חברות כמו ארה"ב, טייוואן ודרום קוריאה. אסטרטגיית השבבים של הודו מורכבת משני חלקים עיקריים - הראשון הוא לפתות חברות זרות להקים פעילות ולהשקיע במדינה ואילו השני הוא יצירת בריתות עם מדינות מפתח אחרות בתחום המוליכים למחצה כמו ארה"ב.

הודו הציגה מדיניות שנועדה לתמוך במגזר המוליכים למחצה כאשר בחודש דצמבר הממשלה הציגה תוכנית תמריצים של 10 מיליארד דולר לתעשיית המוליכים למחצה, תמריצים שפתוחים גם לחברות זרות. בחודש שעבר מודי אף ביקר בארה"ב, שם אמר שהודו תעבוד עם אמריקה על מוליכים למחצה ותחומים אחרים.

באירוע בהודו, שכונה "SemiconIndia", מסרה AMD כי היא מתכננת להשקיע בהודו כ-400 מיליון דולר ב-5 השנים הקרובות. ההשקעה כוללת קמפוס חדש בעיר בנגלור שיהיה מרכז העיצוב הגדול ביותר של החברה. "לצוותים בהודו תהיה אחריות מרכזית בקידום למידת מכונה של בינה מלאכותית ויכולות החומרה והתוכנה כאחד", אמר מארק פייפרמסטר, מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של AMD.

בחודש שעבר הודיעה מיקרון על תוכניות להקים מתקן בדיקה והרכבה של מוליכים למחצה במדינת גוג'אראט בהודו ההשקעה של 825 מיליון דולר. "אנו מקווים שההשקעה הזו תסייע לזרז השקעות אחרות במגזר, לחזק את יכולת הייצור המקומית, לעודד חדשנות ולתמוך ביצירת מקומות עבודה רחבים יותר", אמר סנג'אי מהרוטרה, מנכ"ל מיקרון. בהקשר זה אמר שר ה-IT של הודו, אשוויני ווישנאו, שהבנייה במפעל זה תתחיל "בקרוב".

משתתף בולט נוסף היה יאנג ליו, יו"ר Foxconn, החברה הטייוואנית שמרכיבה את מכשירי האייפון של אפל APPLE . במהלך השנים האחרונות, פוקסקון עשתה מעבר לעסוק גם במוליכים למחצה. המאמץ הגדול ביותר שלו הגיע בשנה שעברה כאשר פוקסקון סיכמה עם קונצרן המתכות לנפט ההודי Vedanta להקים מפעל לייצור מוליכים למחצה בהודו כחלק ממיזם משותף של 19.5 מיליארד דולר. עם זאת, פוקסקון פרשה החודש מהמיזם, מה שהסב מכה הן לחברה והן לשאיפותיה של הודו. ובכל זאת, נראה שזה לא מרתיע את שתי החברות. הנוכחות של ליו באירוע מסמנת את שאיפותיה של פוקסקון להשקיע בהודו. ליו טען שפוקסקון מעוניינת להשקיע 2 מיליארד דולר בהודו ב-5 השנים הקרובות.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, אירוע ה-SemiconIndia המתוקשר עם כל המנכ"לים מחפה על כמה מהאתגרים של הודו בתעשיית המוליכים למחצה. תחום אחד שהודו עשויה להיות אטרקטיבית בו הוא האריזה והבדיקה של מוליכים למחצה. מדובר בתחום שדורש כוח אדם בעל מיומנות נמוכה יחסית אך השקעת הון גבוהה, שיכולה להיות להודו. עם זאת, אין חברה טייוואנית גדולה בפלח זה של השוק שהקימה חנות בהודו.  בנוסף, חברות שמייצרות מוליכים למחצה בפועל, וניסו להקים מפעל בהודו, לא מצאו שותפים טכנולוגיים טובים. על פי הדיווחים, קשר ייצור השבבים בין Vedanta ו-Foxconn הסתמך על טכנולוגיה של חברת המוליכים למחצה האירופית STMicroelectronics.

לצד זאת, אנליסטים הצביעו על השוק המקומי העצום של הודו ועל גורמים אחרים כגון התמריצים כסיבות לאופטימיות בשוק השבבים של המדינה. "מהנדסים ומעצבים מיומנים הם הכוח שלנו. כל מי שרוצה להיות חלק מהשוק התוסס והמאוחד ביותר בעולם מאמין בהודו", אמר ראש ממשלת הודו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.