וול סטריט שלט
צילום: Istock

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

קריסת בנק SVB תרכז עניין השבוע ובמקביל נתוני האינפלציה ביום שלישי הקרוב מכניסים את וול סטריט לדריכות כאשר הצפי הוא לירידה מ-6.4% ל-6%; לאור מעבר לשעון קיץ יתנהל בשבועיים הקרובים המסחר בארה"ב בין 15:30-22:00 לפי שעון ישראל
דור עצמון |

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר בסימן שני אירועים מרכזיים. הראשון הוא קריסת בנק SVB וההשלכות האפשריות של הקריסה על שאר הבורסה בארה"ב. בהקשר זה יש לציין כי הבנק קרס ביום חמישי וכבר ביום שישי האחרון טרם פתיחתח המסחר השתלט הרגולטור האמריקאי על הבנק והמסחר במנייתו לא החל כך שהמדדים בשוק כבר הגיבו במדיה מסוימת לפרשה.

האירוע השני והמסורתי הוא פרסום נתוני מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) בארה"ב ביום שלישי הקרוב. השווקים במתח כבר חודשים על רקע נבואות הזעם מפני מיתון גדול שמתקרב והמשקיעים כוססים את ציפורניהם. בוול סטריט מצפים לראות שהאינפלציה תרד מקצב שנתי של 6.4% ל-6% והפד' כבר הבהיר שהוא לא מפחד ממיתון כמו שהוא מפחד מאינפלציה גבוהה. משמעות הדבר היא שאם לא נראה ירידה ל-6% לפחות ואף נמוך מכך, הפד' יחריף את קצב העלאות הריבית שלו ובשוק בינתיים כבר עברו לתמחר סיכוי של 75% להעלאת ריבית בגובה של 0.5% ולא של 0.25%.

דוחות השבוע:

שני - צים, גלמד.

שלישי - אונדס וסנטינל וואן.

רביעי - אדובי, אנלייט, בריינסוויי וקמהדע.

חמישי - פדקס, לייבפרסון.

שישי - Xpeng.

נתונים חשובים שצפויים להתפרסם השבוע:

שני - ציפיות האינפלציה של הצרכנים.

שלישי - מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר (הציפיות הן לעלייה של 0.4% ולעלייה שנתית של 6%), 

רביעי - מדד מחירי התפוקה PPI והמסחר הקמעונאי (פברואר), בסין יתפרסמו נתוני המסחר הקמעונאי, הייצור התעשייתי וההשקעות (פברואר).

חמישי -  התחלות ואישורי הבנייה בארה"ב, ה-ECB צפוי להעלות את הריבית באירופה ב-0.5% ל-3%.

שישי - מדד האמון הצרכני של מישיגן (מחצית א' של מרץ) והייצור התעשייתי (פברואר)

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "פשיטת רגל של בנק SVB האמריקאי שזעזע את השווקים בשבוע שעבר לא בהכרח סימן של בעיה כללית במערכת הבנקאית האמריקאית. לראיה, ביום שישי מדד מניות הבנקים הגדולים (Diversified Banks) עלה למרות הירידות בבנקים האזוריים ובמדד המניות הכללי. פעילות ה-SVB ייחודית. הלקוחות שלו הם בעיקר חברות הטכנולוגיה, במיוחד חברות הזנק. בעקבות פריחה של גיוסי הון בענף, המאזן של הבנק גדל כמעט ב-200% מתחילת המגפה, הרבה יותר מהבנקים האחרים, במיוחד הגדולים.

"הסיכוי שסגירת SVB תוביל למשבר רחב אינו גבוה, אך האירוע מסמן גבולות ליכולת הפד' להמשיך עליית ריבית בשיעורים גבוהים. עלייה נוספת חדה בריבית עלולה לחשוף עוד חוליות חלשות במערכת הפיננסית, במיוחד גידול בחובות הבעייתיים. כמו כן, ככל שהריבית תעלה יותר הבנקים יאלצו לשלם ריבית גבוהה יותר על פיקדונות כדי להתמודד עם מעבר הכספים לאפיקים נושאי ריבית גבוהה יותר (MM Funds), מה שיצמצם את הרווחיות. להערכתנו, ההבנה של מגבלת הפד' להעלות ריבית ולא החשש מפני משבר פיננסי רחב הובילה לירידה חדה בתשואות אג"ח. הציפיות לעליית ריבית הפד' בחוזים ירדו מ-5.75% ל-5.25%. הירידה הדו-יומית בתשואות לשנתיים (-0.48%) ול-5 שנים (-0.38%) הייתה החדה ביותר מאז ספטמבר 2008. אנו מעריכים שהריבית בארה"ב תעלה ב-0.25% בפעם הבאה".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "אחרי תוספת של 517 אלף מועסקים בינואר (בינתיים תוקן ל-503 אלף) רבים טענו שמדובר בנתון אשר לא משקף את המציאות עקב בעיית ניכוי עונתיות ומזג אוויר חם במיוחד עם ציפייה לנתון חלש בפברואר. בפברואר נוספו 311 אלף מועסקים (לעומת הציפיות ל-200 אלף) אך הגידול בתעסוקה היה הרבה פחות "רוחבי", כאשר מרבית הגידול חל בענפי השירותים: 105 אלף באירוח ופנאי, 50 אלף במסחר, 63 אלף בבריאות ל-45 אלף בשירותים מקצועיים. הובחנה חולשה בתעשייה (ירידה של 4 אלף מועסקים), בינוי (ירידה של 24 אלף), ושירותי מידע (היי טק) עם ירידה של 25 אלף.

"עדיין מוקדם להעריך את עוצמת השפעת האירועים הפוליטיים האחרונים על קצב הצמיחה. לא ברור איזה פשרה תושג בנושא המהלכים לשינוי מערכת המשפט ועד כמה היא תשפיע על תנועות ההון ועל הפעילות של סקטור ההיי טק. בכל זאת, נדמה שתחזיות הצמיחה סביב 3% השנה אופטימיות מדי, וצפויה צמיחה קרובה יותר ל-2%. סביר להניח השפעה ממתנת גם על הצריכה הפרטית עקב הפיחות בשקל, עליית ריבית חדה יותר ובכלל עלייה בחוסר הוודאות (הרעה באמון הצרכני)".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות: "קריסת SVB עשויה להיות דרמטית ונצטרך לעקוב אחר ההתפתחויות במהלך הימים הקרובים כאשר כלל לא ברור מה יהיה בהחלטת הריבית הקרובה של הפד' – באמצע השבוע שעבר השווקים תמחרו ריבית טרמינלי שכבר התקרבה ל-5.7% והשוק עבר לתמחר 0.5% בשבוע הבא. עקב האירועים, הריבית הטרמינלית הגלומה קרסה בחזרה ל-5.3% והחוזים חזרו לתמחר הסתברות של כ-33% בלבד למהלך של 0.5% בשבוע הבא. גם בנק ישראל עשוי להיות מושפע מהאירוע בשל ההשפעה על ענף ההייטק ויצטרך לקחת זאת במגוון השיקולים שיש לו היום הכוללים את האינפלציה, שוק העבודה, שוק המט"ח והאזהרות של חברות הדירוג הבינ"ל.

קיראו עוד ב"גלובל"

מבנק הפועלים נמסר: "האם הפד' ימתן את קצב העלאת הריבית בחודשים הקרובים? ראש הבנק הפדרלי הצהיר בעדותו בקונגרס, באמצע השבוע שעבר, שככל הנראה הריבית תצטרך להישאר גבוהה יחסית בתקופה ממושכת יותר מזאת שתוכננה קודם לכן על מנת להבטיח שסביבת האינפלציה מתמתנת בכיוון היעד של 2% לשנה. עם זאת, נפילת בנק SVB שהמחישה את הפגיעות של הכלכלה האמריקנית, ובפרט בענפי הבנקאות והפיננסים, להעלאות נוספות בריבית, עשויה לשנות את התמונה. מוקדם להעריך האם ובכמה יעלה הפד' את הריבית בישיבתו לקראת סוף החודש, הדבר יהיה תלוי בין היתר בתגובת השווקים בימים הקרובים ובנתוני מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר שיתפרסמו בהמשך השבוע. לקראת סוף השבוע האחרון, נרשמה ירידה ניכרת בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב, מהרמות הגבוהות אליהן הגיעו באמצע השבוע. התשואה לעשר שנים ירדה ל-3.7% מ-4% והתשואה לשנתיים ירדה ל-4.6% מ-5.07%. במקביל נרשמה ירידה חדה בריבית הפד' שהשווקים מתמחרים. שוק ההון צופה כעת שהריבית תגיע לכ-5.5% במאי ותרד לרמה של 5% בסוף השנה, לעומת ציפיות באמצע השבוע לעליית ריבית לרמה שבין 5.75%-6% והתמתנות ל-5.75% בלבד בסוף 2023.

הקונגרס האמריקני לא צפוי לתמוך בסעיפים רבים בהצעת התקציב של נשיא ארה"ב. נשיא ארה"ב הציג בשבוע שעבר הצעת תקציב בשווי 6.8 טריליון דולר, שכוללת הגדלה של תקציב הצבא ומגוון רחב של תוכניות רווחה חדשות, לצד צעדים לצמצום גירעון התקציב הפדרלי. הצעת התקציב כוללת העלאות מסים רבות: שיעור מס הכנסה המרבי יעלה מ- 37% ל-39.6%, המס על רווחי הון יעלה מ-20% ל-39.6% עבור בעלי הכנסות מעל מיליון דולר, מס החברות מ-21% ל-28%, ויקבע שיעור מס מינימלי של 25% למשקי בית עם נכסים מעל 100 מיליון דולר. סביר להניח שצעדים אלה יידחו ע"י בית הנבחרים, הנשלט ע"י נציגי הרפובליקנים, שיטענו, בין היתר, שהמדיניות המוצעת תפגע בצמיחה ובתעסוקה במגזר העסקי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

ציפס של מקדונלדס
צילום: pixbay

מקדונלד'ס חוזרת למלחמת המחירים: ההמבורגר הזול שוב במרכז

לאחר תקופה של עליות מחירים, רשת המזון המהיר משקיעה עשרות מיליוני דולרים בהנחות ובקמפיינים כדי לשקם את תדמיתה. המנכ"ל קמפצ'ינסקי מזהיר: "הצרכן האמריקני זהיר יותר מתמיד"

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מקדונלדס

כאשר מנכ"ל מקדונלד'ס McDonald's Corp 2.29%  , כריס קמפצ'ינסקי, אומר "אנחנו נמשיך להיות זהירים לגבי מצב הצרכן", הוא מתאר במדויק את מצבה של הכלכלה האמריקנית כיום. רשת ההמבורגרים חוזרת לנוסחה המוכרת של מחירים נוחים, לאחר תקופה שבה העלתה מחירים באופן חד, במה שנראה כמו תגובה למציאות כלכלית חדשה שמעצבת מחדש את ענף המזון המהיר.


בתוצאותיה לרבעון השלישי מקדונלד'ס דיווחה על המכירות בחנויות הזהות עלו ב־2.4% בארצות הברית וב־3.6% בעולם, קצב גבוה מהתחזיות. מניית החברה מטפסת ב־2%, למרות שהרווח של 3.22 דולר למניה היה מעט מתחת לציפיות (3.33 דולר). ההכנסות הסתכמו ב־7.08 מיליארד דולר, בהתאם להערכות. השינוי המשמעותי התרחש בספטמבר, כשמקדונלד'ס חידשה את קמפיין הארוחות המוזלות שלה. במסגרת המהלך, החברה קבעה מחירים הנמוכים בכ־15% מהעלות המצטברת של רכישת הפריטים בנפרד. הצעד הזה הוכיח את עצמו במהירות, כיום כ־30% מהעסקאות בארצות הברית נעשות באמצעות אותן ארוחות כלכליות.


עם זאת, מדובר במהלך יקר. החברה הוציאה כ־40 מיליון דולר ברבעון על פרסום המבצעים, ומתכננת להקצות כ־90 מיליון דולר השנה לסיוע לזכיינים במימון ההנחות. בטווח הקצר זה מצמצם את הרווחיות, אך ההנהלה רואה בכך השקעה לטווח הארוך שנועדה לשקם את תדמית הרשת כמקום שמעניק תמורה טובה למחיר.


במקביל, מקדונלד'ס לא מסתפקת בהורדת מחירים אלא מנסה לגוון את התפריט. היא השיקה סדרת משקאות חדשים: קפה קר, משקאות פירות ו"סודה מלוכלכת" עם תוספות ייחודיות. הניסויים בכ־500 סניפים בארצות הברית מציגים עד כה תוצאות טובות מהמוערך.


הכלכלה מפוצלת

המציאות הכלכלית שאיתה מתמודדת מקדונלד'ס דומה למצבם של משקי הבית בארצות הברית. לדברי קמפצ'ינסקי, הכלכלה מפוצלת: בעלי הכנסות נמוכות מצמצמים ביקורים במסעדות, בעוד בעלי הכנסה גבוהה ממשיכים לצאת. לדבריו, הלחצים על הצרכנים צפויים להימשך גם בשנה הקרובה, כל עוד לא יורגש שיפור ממשי בהכנסות. בנוסף, הנתונים הכלליים בענף מצביעים על האטה: תנועת הלקוחות ברשתות מזון מהיר ירדה ב־2.3% השנה, לעומת ירידה של 1.6% בלבד בכלל המסעדות, לפי חברת המחקר Black Box Intelligence. המשמעות היא שהתחום נפגע במיוחד מהקיטון בהוצאות על אוכל מחוץ לבית.