ארבה מזנקת בשל הערכות שטסלה תאמץ את הרדאר שלה, הנהלת החברה "אין במה לעדכן"
ארבה ארבה רובוטיקס עולה ב-48% למחיר של 6.5 דולר, המבטא שווי של 420 מיליון דולר. בוול סטריט מעריכים כי החברה שמפתחת מכ"ם לרכב חשמלי ואוטונומי בעל רזולוציה גבוהה וטווח ארוך המבוסס על ערכת שבבים שפיתחה, מועמדת להיות אחת הזוכות בשת"פ עם טסלה. הפוטנציאל כמובן גדול, אבל הודעה רשמית מטעם טסלה ומטעם ארבה, לא יצאה. המחזור במניה מבטא היקף כספי של 200 מיליון דולר - כמחצית משוויה של החברה כולה והמסחר עדיין רחוק מסיום. בעקבות פניית ביזפורטל מסרה הנהלת החברה - "כחברה ציבורית אנחנו מעדכנים על פי הדרישות כאשר יש לנו במה לעדכן"
טסלה שהיא המובילה בשוק הרכבים החשמליים הודיעה על הוספת מכ"ם כחלק מחיישני הנהיגה האוטונומית שלה. הפתרון של ארבה מתחבר לצרכים של טסלה והשוק כבר לקח הימור.
טסלה פרסמה מידע טכני וטכנולוגי על מערכת המכ"מ ובמסגרת המידע הוצג כי החברה מתכננת להשתמש ברכיב שנקרא פניקס (Phoenix) כשבמקרה או לא במקרה זה השם של מוצר הדגל של ארבה. אומנם כרגע מדובר רק בשמועה וחיבור נקודות שיכול להתברר כשגוי ואין עדיין הצהרה רשמית, אבל נראה שזה מספיק טוב בשביל לגרום למניית החברה לזנק ב-48%.
נזכיר שבראשון במרץ יתקיים יום המשקיעים של טסלה ויום לאחר מכאן ארבה תפרסם את דוחותיה. טסלה עשויה למסור מידע ביום זה וכמובן שהנהלת ארבה תתקשה להיות אדישה לשאלות האנליסטים והמשקיעים בנושא זה.
- ארבה צונחת ב-19%: הבטחות גדולות, הכנסות זעירות
- אחרי זינוק של 90% - ארבה מגייסת ומדללת את המשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארבה רובוטיקס הוקמה בנובמבר 2015, על ידי קובי מרנקו המשמש כמנכ"ל החברה ,ד"ר נועם ארקינד ועוזי פיקסמן. החברה מעסיקה כ-118 עובדים ומשרדה הראשי ממוקם בתל אביב. מרנקו התבטא לאחרונה נגד הרפורמה המשפטית ואמר שהחברה תוציא כספים לחשבונות בחו"ל.
החברה התחילה בפיתוח מכ"ם לרחפנים שנועד למנוע התנגשות ביניהם ועברה בשנת 2017 לתחום המכ"ם לרכב חשמלי ואוטונומי. המכ"מ שלה בעל רזולוציה גבוהה וטווח ארוך המבוסס על ערכת שבבים שפיתחה החברה. מאז הונפקה ארבה רובוטיקס באמצעות מיזוג ספאק והחלה להיסחר בנאסד"ק באוקטובר 2021 ירדה מניית החברה יותר 35%, אך מהשיא היא איבדה כ-60%.
- 3.גם לדעתי השחלה, תודה על התגובה מהחברה (ל"ת)מני 22/02/2023 09:11הגב לתגובה זו
- 2.חברה פח כתבה פח כמה שגיאות …. (ל"ת)הלך הכסף 21/02/2023 22:16הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 21/02/2023 21:42הגב לתגובה זומחכה לראות מה תעשה מחר

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
פאני מיי ופרדי מק. קרדיט: רשתות חברתיותמה קורה בפאני ופרדי? מאות מיליארדי דולר שמתנהגים כמו מניית מם
מניות שתי החברות שבבסיס שוק המשכנתאות האמריקאי בתנודתיות מוגברת, לאחר שמפולת הקריפטו טלטלה את המשקיעים; במקביל הממשל בוחן הנפקה וביל אקמן דורש לסיים את הבעלות הממשלתית; בו בזמן, המספרים של פאני מיי ופרדי מק מספרים סיפור שונה לחלוטין ממחיר המניה
מניות פאני מיי ופרדי מאק חוו בימים האחרונים תנודתיות חריפה במיוחד, על רקע מפולת בשוקי הקריפטו ובריחה של משקיעים קמעונאיים. אחרי זינוק מסחרר של מאות אחוזים מאז בחירתו של דונלד טראמפ, הגיע מפנה חד: ירידה של יותר מ־10% ביום אחד, שהבהירה עד כמה נדלקת וכמה
מהר דועכת ההתלהבות סביב שתי ענקיות המשכנתאות.
מי שתרם רבות להתלהבות הזו הוא ביל אקמן, יחד עם ראש רשות הדיור הפדרלית (FHFA), ביל פולטי. פולטי הפך לאחד הקולות המשפיעים ביותר על המשקיעים ברשתות החברתיות, כשפוסטים שלו מתורגמים מיידית לציפיות בשוק.
אקמן, שצבר עניין רב במניות לאורך השנים, טען לאחרונה כי הנפילות האחרונות נובעות בעיקר מהתפרקות פוזיציות ממונפות בשוק הקריפטו. לדבריו, משקיעים שנמחצו בגל הירידות הדו-ספרתיות של המטבעות הדיגיטליים נאלצו למכור נכסים אחרים, ביניהם מניות פאני ופרדי, כדי לייצר נזילות.
הוא אף הודה כי "המעיט בהערכת החשיפה של בסיס בעלי המניות של פאני ופרדי לקריפטו", בזמן שביטקוין מתקדם לעבר החודש הגרוע ביותר שלו מאז קריסות 2022.
המסחר הדליל במניות, שנעשות מחוץ לבורסה המרכזית מאז שהוסרו מבורסת ניו יורק ב־2010, רק מעצים את התנודתיות.
כשהנזילות נמוכה, כל תנועה הופכת קיצונית יותר, והנתונים מראים כי תזוזה של כ־10% ביום בפאני ובפרדי נחשבת שכיחה למדי, רמה שלא הייתה מתקבלת בחברות ענק בעלות בסיס משקיעים רחב ונזיל יותר.
השליטה הממשלתית
וכך, חוזרת למרכז הבמה סוגיית הקונסרבטורשיפ,
השליטה הממשלתית שהוטלה על פאני מיי ופרדי מאק במהלך משבר 2008. מאז חיות שתי החברות תחת מבנה רגולטורי קשיח שמגביל את עצמאותן העסקית ואת יכולתן לצבור הון, ומפנה חלק גדול מהרווחים ישירות למשרד האוצר האמריקאי. אקמן, שמקדם כבר שנים את סיום המנגנון הזה, טוען כי מדובר
במבנה מעוות שמוחק ערך ממשי מבעלי המניות ומונע מן החברות לממש את הפוטנציאל העסקי שלהן. לדבריו, יציאה מהקונסרבטורשיפ תאפשר לפאני מיי לחזור לפעילות מלאה בשוק, להגדיל הון, לצמוח באופן עצמאי ולייצר ערך אמיתי הן למשקיעים והן לשוק המשכנתאות האמריקאי.
- המאבק על פאני מיי מתחדש; הספקולנטים נושאים עיניים לטראמפ
- עדיין גדולים מכדי ליפול? פרדי ופאני בצומת דרכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל
לסערה סביב המניה, הנתונים הפיננסיים של פאני מיי מציגים תמונה שונה בתכלית מן המחיר שבו נסחרת המניה. אף שזו זינקה בכ־185% מתחילת השנה, שוויה עומד על כ-10.6 מיליארד דולר בלבד, רמה טיפוסית למניה שאינה נסחרת בבורסה, שאינה מתאימה לתאגיד פיננסי ענק. זאת בזמן שהחברה
מחזיקה הון עצמי של יותר מ-100 מיליארד דולר ותיק ערבות עצום בהיקף של 4.1 טריליון דולר, הכולל משכנתאות שהחברה מבטיחה עליהן את התשלומים למשקיעי ה-MBS. כלומר, הבנקים, קרנותה פנסיה, חברות הביטוח, קרנות הגידור והמשקיעים מוסדיים שרוכשים את ניירות הערך שמגובה במשכנתאות
שמנפיקות החברות. למעשה, זהו אחד ממנועי הרווח המרכזיים של המערכת הפיננסית בארה״ב.
