דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

אחד הכלים של הפד' נמצא בנקודה החזקה ביותר שלו מזה שנים, מה הוא הכלי ומה המשמעות עבור השווקים?

המטרה העיקרית כעת של הפד' היא להגיע למצב בו השוק יצא מכלל סכנת האינפלציה, בשביל להגיע למצב זה יש לבנק המרכזי כלים רבים, העיקרי שבהם הוא הריבית. ישנו כלי נוסף שהגיע לנקודה טובה מאוד עבור הפד', כלי אשר יעזור לפד' להמשיך להעלות את הריבית מבלי לחשוש לקריסה של הכלכלה
מתן קובי | (6)

שוק הריפו בארה"ב הוא השוק אליו פונים הבנקים המסחריים בכדי לקבל הלוואה מבנקים אחרים, במקרה בו לבנק הראשון חסרים מזומנים לאחר יום הפעילות שלו, למשל בגלל עודף של מתן הלוואות או יותר מדי משיכות שבוצעו. בכדי לבצע את ההלוואה (אשר לרוב היא קצרת מועד), הבנק הלווה יציב בפני הבנק המלווה נכסים בתור ביטחונות אשר יאפשרו למלווה להנזיל אותם במקרה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, אותם הנכסים הם לרוב אגרות חוב או מניות. העניין הוא שחלק מהמזומנים שבנק מחזיק הם בעצם התחייבויות, למשל פיקדונות הציבור וכאשר יש לבנק יותר מדי התחייבויות במאזן, הוא חייב לאזן זאת עם נכסים וכאן בא לידי ביטוי שוק נוסף - שוק הריברס ריפו.

מהו שוק הריברס ריפו 

בשוק זה יכולים הבנקים ללוות או להלוות נכסים ואחד השחקנים הגדולים בשוק זה הוא הפד'. הבנק המרכזי יכול להלוות לבנקים המסחריים נכסים בתמורה לביטחונות, שבמקרה זה יהיו מזומנים. כאשר לבנק מסויים יש עודף גדול מדי של התחייבויות, הוא כאמור צריך לאזן זאת עם נכסים וכאשר הבנק משתמש בנכסים שהפד' מציע לו, הבעיה בעצם נפתרה. בדומה לריבית שכולנו מכירים, גם בשוק הריברס ריפו יש ריבית עלייה מחליט הפד' וכאשר בנקים "מחנים" כסף בשוק זה, הם מקבלים ריבית על אותם המזומנים. כאשר הריבית בשוק זה עולה וכאשר לבנקים יש יותר ויותר התחייבויות, התמריץ להכנס לשוק תהיה יותר גדולה.

מה המצב בשוק ואיך הגענו למצב זה? 

שוק הריברס ריפו הגיע לנקודת שיא כאשר היקף הנכסים בו עבר את נקודת ה-2.367 טריליון דולר, השיא הקודם עמד על 2.359 טריליון דולר. השוק הגיע לשיאים הללו בעקבות הקורונה - כמות הכסף בארה"ב גדלה בצורה גדולה מאוד בעקבות מדיניות הממשל, אשר חילק כספים רבים בכדי לעזור לתמרץ את הכלכלה, מבלי הבחנה רבה בנוגע למי מקבל את הכספים הללו. המדיניות הפיסקאלית של הממשלה התאפשרה בזכות המדיניות המוניטרית של הפד', אשר רכש עוד ועוד אג"ח של ממשלת ארה"ב והזרים כספים אל הכלכלה בכדי לממן את כל העניין של תמריצי הקורונה ולהוריד את הריבית, מה שיתמרץ את הכלכלה עוד יותר.

ככל שההקלה הכמותית של הפד' המשיכה, כך המאזן שלו גדל יותר ויותר והמשמעות היא שיש לו כמות נכסים אדירה שהגיעה עד לרמה של כ-9 טריליון דולר. אותם הכנסים של הפד' ואותם הכספים שהוזרמו לכלכלה היו אלה שעזרו לשוק הריברס ריפו להגיע לאיפה שהוא היום - לפד' היום נכסים רבים כתוצאה מרכישות האג"ח ולבנקים המסחריים היו התחייבויות רבות, הודות לכך שכספים בהיקף רחב מימדים הוזרמו אל תוך פקדונות וחשבונות האזרחים. 

למה כמות הכסף בשוק זה צריכה להדאיג את השווקים? 

כאשר כמות הכסף בשוק עולה יותר ויותר המשמעות היא שהפד' יכול לשחרר בחזרה לשוק מזומנים רבים בכדי לעזור לבנקים המסחריים במקרה ויגיעו למצב מסוכן בו חסר להם מזומנים בכדי לעמוד בדרישות הלקוחות שלהם - מתן הלוואות או משיכה של כספים. ככל שכמות הכסף בשוק זה יותר גדולה המשמעות היא שיש יותר כסף שיכול להיות מוזרם אל הבנקים בעת צרה, לפד' יש יותר ביטחון בהעלאות הריבית שלו והוא פחות צריך לחשוש ממצב בו אחד הבנקים יפשוט את הרגל כתוצאה מכך - יש יותר ממספיק כסף בכדי לחלץ אותו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 15/10/2022 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נ.ש. 08/10/2022 20:44
    הגב לתגובה זו
    לא מודבר בכסף שבנקים עסקיים מזרימים לחשבון הפד אלא בדיוק הפוך. הפד נהפך לגוף שנותן אשראי לבנקים ומזרים להם נזילות. והכמות הזאת 2.3 היא כמות שהפד מספק לבנקים. בעצם הפד מזרים נזילות לבנקים כדי שלא יקרסו. כי אם הוא לא היה עושה את זה הריביות בשוק הריפו היו 30%
  • 3.
    ברק 07/10/2022 04:28
    הגב לתגובה זו
    להלוות לעסקים ולתמוך בכלכלה הפד נותן להם כסף בעד הערבונות שהיו יכולים להיות בשימוש בשוק הריפו הגלובלי, להיט. הרברס ריפו הוא אחת הסיבות שמאז 2008 אנחנו בשפל שקט ואפשר לראות את זה במגמת העלייה של התוצר הגולמי, הבנקים לא לוקחים סיכון להשקיע בעסקים חדשים ולהרוויח כסף וזה פוגע בכלכלה בעולמית. אין יותר קומוניזם מזה… אגב, בניגוד להגיון התשואה על האג״חים הקצרים נמוכה יותר ממה שהפד נותן על הרזרבות ברברס ריפו וזה בגלל שעדיין יש שחקנים משתמשים בהם בבנקאות הבינלאומית ובמערכת היורודולר כערבונות…
  • 2.
    ג'רום פאואל 06/10/2022 20:49
    הגב לתגובה זו
    לא ברור למה לבנקים יש זכות להחנות הכספים שלא שלהם..
  • ירבעם השלישי 07/10/2022 07:32
    הגב לתגובה זו
    המערכת מהונדסת כך כדי שהכלכלה המשוכללת תוכל לשרת את כולנו. Its the economy אחי
  • 1.
    יש לך עוד כמה רעיונות איך לקבור אנשים ? (ל"ת)
    יוסף 06/10/2022 20:30
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   


הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 


1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.