אחד הדברים היפים בהתפתחותו של שוק ההון הוא היווצרותם של פתרונות יצירתיים למימון עסקאות, ניהול תזרימי מזומנים, הקטנת מרווחי ריבית, גידור סיכונים, ייעול ושיפור הסחירות בשוק. עסקאות ריפו (Repurchase agreement), הן עסקאות המערבות פעילות בשוק הכסף (SPOT) ובשוק העתידי.

איך זה עובד?

ישנן דרכים רבות ליצור עסקאות ריפו ההולכות ומתפתחות בעולם בצורה יצירתית. עסקת ריפו בבסיסה היא עסקה בה הקונה רוכש ני"ע (בד"כ אג"ח או תיק אג"חים) ומתחייב למכור אותו בחזרה למוכר במועד כלשהו בעתיד במחיר קבוע וידוע מראש כבר במועד הקניה. אפשר כמובן לבצע את אותה עסקה גם בכיוון ההפוך, למכור ני"ע לגוף שלישי ולהתחייב לקנות אותו חזרה במועד קבוע וידוע. מבחינה מימונית זו עסקה שמורכבת משני חלקים מוכרים יותר, עסקת מזומן תמורת העברה של ני"ע כלשהו בזמן אפס ועסקת FUTURE הפוכה בנקודה מסוימת בעתיד.

היתרון הבולט והמיידי בעסקאות מסוג זה, הוא שיפור מרווח ה-REDIT/DEBIT בשוק. כלומר, שיפור תמחור הריבית חסרת הסיכון במשק כמעט עד למחיר התיאורטי בו ריבית הלווים שווה לריבית המלווים (מבוא לכלכלה א).

הרעיון המרכזי, הוא לספק לגופים גדולים נזילות גבוהה ולאפשר להם לנהל תזרימי מזומנים עתידיים, לפזר ולגדר סיכוני ריבית, באופן כללי לייעל ולשכלל את השווקים הסחירים בעולם וכאמור, להצר את מרווחי הריבית.

השימוש במכשיר נמצא בעלייה מתמדת בכל שוקי ההון המערביים בעיקר בקרב בנקים, עושי שוק חברות נוסטרו, מוסדות פיננסים ספקולנטים ומנהלי כספים של חברות גדולות.

הרעיון פשוט - גוף גדול, בעל יתרות מזומן גדולות, ימסור אותן לגוף דביטורי שצריך כסף. כך למעשה, חותכים הגופים המעורבים בעסקה את המרווח הבנקאי הגדול שקיים היום תוך הגנת האינטרסים של הצדדים ע"י מסלקה יציבה. את אותה תופעה אנו רואים גם בשוק המעו"ף בעסקאות רבות שמנצלות את יציבותה של מסלקת הבורסה כדי להחליף את ה-C001 המגודר בין הגופים הרוונטיים.

עסקה פשוטה והרבה אפשרויות

הרעיון מאחורי עסקאות הריפו פשוט ואפשרויות השימוש בהן ממשיכות להתפתח, שהרי אין סיבה להחליף רק תזרימי מזומנים בסיסיים לטווח קצר. אם גוף מחזיק אג"ח לטווח בינוני (או ארוך) ומוסר אותו או אפילו תיק שלם של אג"חים לצד שלישי, תוך קביעת המחיר שיקבל אותו בחזרה שיהיה גבוה מההיוון של התשואה, הוא נהנה מצד אחד מתשואת החזקה גבוהה מזו של תיק האג"ח עצמו, ומצד שני, מאפשר לגוף הלווה למכור ולקנות את הנייר בשוק הסחיר מספר רב של פעמים ללא צורך להשאילו קודם. בין לבין הוא מצטט ומייעל את עקום התשואות ומוסיף לו נזילות רבה. שלא לדבר על האפשרות הפשוטה ללוות בזול לטווח ארוך יותר.

עסקאות החלף

תת קבוצה של עסקאות אלה הן עסקאות SWAP של תזרימי מזומנים (שהן למעשה עסקאות ריפו כפולות והפוכות) בין שני גופים בעלי התחייבויות הפוכות. זו אחת הדרכים היעילות לגדר תזרימי מזומנים. למשל להחליף בין ריבית משתנה לקבועה, בין ריבית שקלית לריבית צמודה או בין ריבית על מטבע אחד לריבית על מטבע אחר. כל זה ללא צורך בקניה או מכירה שלמה של ההתחייבות או של הפיקדון ובמחיר הוגן.

אפשר להמשיך בדיון ולשפר את השיטה. למשל, גוף שמחזיק את התלבונד 20, מוסר אותו בעסקת ריפו לגוף אחר שמעוניין למוכרו (ולקבל פיצוי במחיר העתידי), ובכסף קונה את התלבונד 40 כי הוא חושב שהמרווח גדול מדי, ולהיפך.

גם הבנק מרכזי משתמש בעסקאות מסוג זה כדי למסור אג"ח לבנקים מסחריים או לגופים מוסדיים גדולים. הבנק המרכזי מאפשר, באמצעות מכרז, להחזיר לו את אותו אג"ח במועד מאוחר יותר או להחליף אותו באג"ח אחר (קצר בארוך, שקלי בצמוד וכו). בצורה זו הוא מגביר את הנזילות בקרב הבנקים המסחריים והגופים הגדולים ללא צורך למכור או לקנות חלקים גדולים מתיק האג"ח עצמו. כמו כן הוא מאפשר לנהל ולגדר סיכוני ריבית בתיק. כמובן שהמרוויחים הגדולים מכך הם הלווים והמפקידים הגדולים שנפגשים בשוק יעיל, אך גם הבנק המרכזי מרוויח. הוא מרוויח שליטה טובה יותר על כמות הכסף בשוק.

אם כן, היכן הבעיה?

השמרנים יאמרו כי נודף מעסקאות הריפו ריח של שורט, מה שמושך אליהן גם את הספקולנטים הממונפים והגופים שמרוויחים מירידת שער של נייר ערך. כך שלעיתים, בנקודות מסוימות, זה מאפשר ללחוץ את שער הנייר למטה.

למעשה, יכולות עסקאות הריפו לצמצם את מרווחי הריבית ואת עיוותי השוק וזה פוגע במספר מצומצם של גופים שמרוויחים מהמצב הקיים כיום (ריכוזיות?). מעבר לכך, מי שמתנגדים לעסקאות האלה אוהבים להזכיר שעיוותים חשבונאיים (אשר ברובם כבר נפתרו) עזרו לבנקים בארה"ב להחביא, באמצעות עסקאות ריפו, את בעיות הנזילות שלהם שהובילו למשבר האשראי. להם אני עונה שדווקא היכולת של גופים למכור מרווחים בין ני"ע דומים ולמכור בקלות ובזול ניירות יקרים, מקטין את היווצרותן של בועות ותורם לאיזון בין קונים למוכרים בנקודות זמן בעייתיות.

השאלה הקשה האמיתית היא למה לנו לעודד רכישות ממונפות של ני"ע לאורך זמן ואז לנפץ אותן בבת אחת ובמפולות גדולות, במקום לאזנן בריפו הגיוני?

שאלה טובה.