מה הן עסקאות ריפו ובשביל מה אנו צריכים אותן?
אחד הדברים היפים בהתפתחותו של שוק ההון הוא היווצרותם של פתרונות יצירתיים למימון עסקאות, ניהול תזרימי מזומנים, הקטנת מרווחי ריבית, גידור סיכונים, ייעול ושיפור הסחירות בשוק. עסקאות ריפו (Repurchase agreement), הן עסקאות המערבות פעילות בשוק הכסף (SPOT) ובשוק העתידי.
איך זה עובד?
ישנן דרכים רבות ליצור עסקאות ריפו ההולכות ומתפתחות בעולם בצורה יצירתית. עסקת ריפו בבסיסה היא עסקה בה הקונה רוכש ני"ע (בד"כ אג"ח או תיק אג"חים) ומתחייב למכור אותו בחזרה למוכר במועד כלשהו בעתיד במחיר קבוע וידוע מראש כבר במועד הקניה. אפשר כמובן לבצע את אותה עסקה גם בכיוון ההפוך, למכור ני"ע לגוף שלישי ולהתחייב לקנות אותו חזרה במועד קבוע וידוע. מבחינה מימונית זו עסקה שמורכבת משני חלקים מוכרים יותר, עסקת מזומן תמורת העברה של ני"ע כלשהו בזמן אפס ועסקת FUTURE הפוכה בנקודה מסוימת בעתיד.
היתרון הבולט והמיידי בעסקאות מסוג זה, הוא שיפור מרווח ה-REDIT/DEBIT בשוק. כלומר, שיפור תמחור הריבית חסרת הסיכון במשק כמעט עד למחיר התיאורטי בו ריבית הלווים שווה לריבית המלווים (מבוא לכלכלה א).
הרעיון המרכזי, הוא לספק לגופים גדולים נזילות גבוהה ולאפשר להם לנהל תזרימי מזומנים עתידיים, לפזר ולגדר סיכוני ריבית, באופן כללי לייעל ולשכלל את השווקים הסחירים בעולם וכאמור, להצר את מרווחי הריבית.
השימוש במכשיר נמצא בעלייה מתמדת בכל שוקי ההון המערביים בעיקר בקרב בנקים, עושי שוק חברות נוסטרו, מוסדות פיננסים ספקולנטים ומנהלי כספים של חברות גדולות.
הרעיון פשוט - גוף גדול, בעל יתרות מזומן גדולות, ימסור אותן לגוף דביטורי שצריך כסף. כך למעשה, חותכים הגופים המעורבים בעסקה את המרווח הבנקאי הגדול שקיים היום תוך הגנת האינטרסים של הצדדים ע"י מסלקה יציבה. את אותה תופעה אנו רואים גם בשוק המעו"ף בעסקאות רבות שמנצלות את יציבותה של מסלקת הבורסה כדי להחליף את ה-C001 המגודר בין הגופים הרוונטיים.
עסקה פשוטה והרבה אפשרויות
הרעיון מאחורי עסקאות הריפו פשוט ואפשרויות השימוש בהן ממשיכות להתפתח, שהרי אין סיבה להחליף רק תזרימי מזומנים בסיסיים לטווח קצר. אם גוף מחזיק אג"ח לטווח בינוני (או ארוך) ומוסר אותו או אפילו תיק שלם של אג"חים לצד שלישי, תוך קביעת המחיר שיקבל אותו בחזרה שיהיה גבוה מההיוון של התשואה, הוא נהנה מצד אחד מתשואת החזקה גבוהה מזו של תיק האג"ח עצמו, ומצד שני, מאפשר לגוף הלווה למכור ולקנות את הנייר בשוק הסחיר מספר רב של פעמים ללא צורך להשאילו קודם. בין לבין הוא מצטט ומייעל את עקום התשואות ומוסיף לו נזילות רבה. שלא לדבר על האפשרות הפשוטה ללוות בזול לטווח ארוך יותר.
עסקאות החלף
תת קבוצה של עסקאות אלה הן עסקאות SWAP של תזרימי מזומנים (שהן למעשה עסקאות ריפו כפולות והפוכות) בין שני גופים בעלי התחייבויות הפוכות. זו אחת הדרכים היעילות לגדר תזרימי מזומנים. למשל להחליף בין ריבית משתנה לקבועה, בין ריבית שקלית לריבית צמודה או בין ריבית על מטבע אחד לריבית על מטבע אחר. כל זה ללא צורך בקניה או מכירה שלמה של ההתחייבות או של הפיקדון ובמחיר הוגן.
אפשר להמשיך בדיון ולשפר את השיטה. למשל, גוף שמחזיק את התלבונד 20, מוסר אותו בעסקת ריפו לגוף אחר שמעוניין למוכרו (ולקבל פיצוי במחיר העתידי), ובכסף קונה את התלבונד 40 כי הוא חושב שהמרווח גדול מדי, ולהיפך.
גם הבנק מרכזי משתמש בעסקאות מסוג זה כדי למסור אג"ח לבנקים מסחריים או לגופים מוסדיים גדולים. הבנק המרכזי מאפשר, באמצעות מכרז, להחזיר לו את אותו אג"ח במועד מאוחר יותר או להחליף אותו באג"ח אחר (קצר בארוך, שקלי בצמוד וכו). בצורה זו הוא מגביר את הנזילות בקרב הבנקים המסחריים והגופים הגדולים ללא צורך למכור או לקנות חלקים גדולים מתיק האג"ח עצמו. כמו כן הוא מאפשר לנהל ולגדר סיכוני ריבית בתיק. כמובן שהמרוויחים הגדולים מכך הם הלווים והמפקידים הגדולים שנפגשים בשוק יעיל, אך גם הבנק המרכזי מרוויח. הוא מרוויח שליטה טובה יותר על כמות הכסף בשוק.
אם כן, היכן הבעיה?
השמרנים יאמרו כי נודף מעסקאות הריפו ריח של שורט, מה שמושך אליהן גם את הספקולנטים הממונפים והגופים שמרוויחים מירידת שער של נייר ערך. כך שלעיתים, בנקודות מסוימות, זה מאפשר ללחוץ את שער הנייר למטה.
למעשה, יכולות עסקאות הריפו לצמצם את מרווחי הריבית ואת עיוותי השוק וזה פוגע במספר מצומצם של גופים שמרוויחים מהמצב הקיים כיום (ריכוזיות?). מעבר לכך, מי שמתנגדים לעסקאות האלה אוהבים להזכיר שעיוותים חשבונאיים (אשר ברובם כבר נפתרו) עזרו לבנקים בארה"ב להחביא, באמצעות עסקאות ריפו, את בעיות הנזילות שלהם שהובילו למשבר האשראי. להם אני עונה שדווקא היכולת של גופים למכור מרווחים בין ני"ע דומים ולמכור בקלות ובזול ניירות יקרים, מקטין את היווצרותן של בועות ותורם לאיזון בין קונים למוכרים בנקודות זמן בעייתיות.
השאלה הקשה האמיתית היא למה לנו לעודד רכישות ממונפות של ני"ע לאורך זמן ואז לנפץ אותן בבת אחת ובמפולות גדולות, במקום לאזנן בריפו הגיוני?
שאלה טובה.
- 12.מנהל קרן 14/12/2011 17:45הגב לתגובה זוהנושא מורכב אך מוצג כאן נכון. כיף לקרא ולהגיב. מי יתן ונושא זה יתפתח שכן כך אפשר גם לגדר פוזיציות וגם להוזיל עלויות מימון בצורנ דרסטית. אם גוף מחזיק ניע לא סחיר ולא מוכר כשהוא עולה לפחות שישאיל או יבצע בו ריפו וגם הוא ירוויח מהמהלך. או לקוחותיו אם זה גוף מוסדי.
- בוב הבנאי 17/12/2011 19:14הגב לתגובה זוהמכשיר כ" כ פשוט שהוא מורכב למוסדיים. תישארו עם אגח סטרייט שלכם, ושאר ירקות פרימיטיביים, ואל תרחיבו אופקים. פעם אחרונה זה דווקא עבד: הפסדתם לנו " רק" 20%. זה כי אתם פ ר י מ י ט י ב י ם. יש לכם שתי אבנים להדליק אש?
- 11.ז.פ 14/12/2011 14:21הגב לתגובה זו8 - צודק, מהירות והתלהבות תמיד גוררים טעויות (איני רוצה להאשים את הדיסלקציה) ללא קשר - ככה זה שאתה מגיב תוך כדי מסחר.... 9 - הכוונה הנה שבעסקת ריפו מתבצעת הן העסקה הופותחת והן העסקה הסוגרת בשוק ומתבצעת סליקה כספית בין הצדדים, בעוד בהשאלות אין עסקה בין הצדדים והצד שקיבל השאלה צריך ללכת ולמכור את הנכס בשוק לצד שלישי כדי לקבל את המזומנים ולהתכסות בעתיד במחיר שאינו ידוע לו... תודה.
- 10.מדד 14/12/2011 14:17הגב לתגובה זוהאם cds נגיש גם למשקיע פרטי קטן?
- 9.זיפו 3 14/12/2011 12:59הגב לתגובה זוענית ב-6 שאין סליקה בהשאלות. למה לא?
- 8.זיפו 2 14/12/2011 12:48הגב לתגובה זותקליד יותר לאט- תטעה פחות.
- 7.ז. פ 14/12/2011 12:33הגב לתגובה זו1- אכן נכון..אגב כמו בכל דבר בחיים תבקש לפחות 3 דברים תסתפק באחד ותשמח אם תקבל 2... 2- יש בזה משהו...(זמני??) 3- אכן נכון והם האיטנטרסנטים השליליים בכתבה, 4- נתתי כמה: כעיקרון אתה יכול למכור למשהוא תיק אג" ח קונצרני או מדינה, לתת לו את האפשרות לסחור מתוך התיק ללא שורט, להתממן מול פעיליויות אחרות ולהחזיר במחיר העמלה רווח לספק התיק 5 - תודה, 6- כן עסקאות ריפו אכן נסלקות מול הגופים עכסקה ובעתיד הם ייסלקו חזרה... בהשאלות אין עסקה ואין סליקה אלה רק הזכות למכור בשורט כנגד עמלת האשאלה, תודה למגיבים.
- 6.פניני שאלה 14/12/2011 12:04הגב לתגובה זוהאם עסקאות אלו כוללים השאלות? או במקומם?
- 5.מאיר כ 14/12/2011 11:19הגב לתגובה זובמיוחד כשהריבית ככ נמוכה וצריך לחפש איך לשפר אותה
- 4.איש אגח 14/12/2011 11:05הגב לתגובה זוכתבה טובה, קצת יותר בשר בכתבה בבקשה.יש אפשרות לקבל דוגמא מספרית ?. מי אחראי לסלוק את העסקאות מי אחראי לעסקאות, מהם טווחי הזמנים לעסקאות כאלו. תודה
- 3.ריפו יגביר את התחרות מול הבנקים (ל"ת)יובל 14/12/2011 10:54הגב לתגובה זו
- 2.זיפו 14/12/2011 10:42הגב לתגובה זומה אתה מבין באגחים? לא הולך באופציות?
- 1.סוחר שורט 14/12/2011 10:39הגב לתגובה זואת מה שאתה כותב כאן יקח הרבה זמן לבורסה להעביר והשוק כאן לא יצליח להבין זאת, בכלל הגופים המקצוענים עושים דברים דומים כבר כעת בצורה סינטטית מול הבנקים. אבל כעקרון מסכים לחלוטין.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
