אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

האינפלציה פוגעת יותר בנשים מאשר בגברים - למה?

מפערי שכר, דרך אחריות לא פרופורציונאלית ביחס לגבר בטיפול בילדים ומשק הבית, מעליית מחירי מוצרי ההגיינה הנשיים ועד לחרדות נפשיות, למה נשים לוקחות את האינפלציה יותר ללב?
נתן טגי | (3)

האינפלציה הרימה את ראשה בשנה האחרונה ויוצרת פאניקה בשווקי העולם - עם נפילות של 28% בנאסד"ק ו-20% ב-S&P. בארצות הברית פורסם הנתון של שיעור האינפלציה האחרון שהפתיע את השוק לרעה ברמה של 8.6%, וגם בשאר העולם שיעור האינפלציה מטפס, כאשר באירופה נרשמה הפתעה שלילית בנתון של חודש מאי האחרון, וגם שם האינפלציה נמצאת כבר ב-8%. בישראל האינפלציה עד כה יחסית נמוכה, אך גם היא נמצאת מעל היעד של בנק ישראל ועמדה בחודש מאי על 4.1% כאשר הצפי הוא הגעה ל-5% עד סוף השנה (ויש מי שמדברים גם על 7%).

על מי משפיעה האינפלציה יותר - גברים או נשים?

זווית נוספת להשפעותיה של האינפלציה בעיקר בארה"ב היא על מי היא משפיעה יותר על הגברים או על הנשים. מתברר שעל נשים. אבל למה? אפשר לתלות זאת בכמה סיבות: בואו נודה בכך - גם בעולם המודרני נשים עדיין נחשבות לאלה שצריכות לדאוג לילדים ואחראיות עליהם. אולי זה לא צריך להיות כך, אבל זו עובדה. חוסר האיזון המגדרי שנוצר בתפקידי משק הבית מוביל גם לחוסר ביטחון כלכלי כאשר עלויות משק הבית עולות אבל מנגד - השכר לא. מעבר לכך, גברים עשויים לעשות שיקול קר של כמה טיפול מסוים חיוני לילד, ויש מי שיגידו שאישה לא תעשה את החשבון הזה כי 'הבריאות מעל הכל' ותטפל בילד גם אם המשמעות היא כניסה לברוך כלכלי. מי צודק? זו כמובן ממש לא שאלה כלכלית, אבל מה שבטוח הוא שכל אלו משפיעים על הרווחה הנפשית של הנשים.

נשים לוקחות אחריות על ניהול משק הבית יותר מגברים

מחקרים בעולם מראים שנשים נשואות נושאות באחריות רבה יותר מבעליהן או בני זוגן על הקניות והבישול. על פי מרכז מחקרים בעולם, יותר משלושה רבעים מהנשים לוקחות על עצמן את התפקיד הקבוע של הכנת ארוחות, ובאותו שיעור אחוז האימהות שלוקחות על עצמן את האחריות לקנות מצרכים עבור ילדיהן, וכאמור - מחירי המצרכים הבסיסיים להכנת ארוחות עלו ואיתן גם המצוקות הנפשיות של אותן הנשים. שלא יובן אחרת, לחרדה הנגרמת כתוצאה מהאינפלציה כמובן שיש פוטנציאל להשפיע על שני המינים אין ספק, אך כי הנשים הן הנוגעות בדבר מקרוב יתכן ויושפעו יותר.

עליית מחירי המצרכים היא לא המכשול היחיד שמשפיעים באופן לא פרופורציונלי על נשים. מחסור במאכלים לתינוקות הוביל הורים שנסעו למרחקים ארוכים כדי להשיג את המוצרים, כאשר אימהות חד הוריות בעלות הכנסה נמוכה נאבקות על מנת להשיג את המזון לילדיהן.

מוצרי ההגיינה של נשים התייקרו ב-10%

המחסור במוצרי ההיגיינה לנשים גם לא הטיב עימן והפך לנטל עבורן. מחירי מוצרי ההיגיינה עלו ב-10% בממוצע בשנה האחרונה. הטיפול בילדים הפך גם הוא לנושא מטריד החל מפרוץ הקורונה במרץ 2020 כאשר סגירת בתי הספר אילצו אימהות עובדות לחלק את זמנן בין מקום העבודה לטיפול בילדים. וכעת, כשבתי הספר ומוסדות החינוך פתוחים, אימהות אשר עובדות מתמודדות עם קשיים למצוא מקומות לילדים במחירים סבירים, כאשר מרבית המוסדות העלו את המחירים כתוצאה מהאינפלציה הגואה, או שרבים מהם מתמודדים עם מחסור בעובדים.

אחריות מסוגים אלו נוטים ליפול באופן לא פרופורציונלי על נשים, כך שהן עלולות לחוות בצורה חריפה את ההשפעה של אינפלציה גבוהה יותר. נשים אשר נתונות ללחץ הזה באופן ישיר עלולות לבצע גם טעויות בתיקי ההשקעות שלהן ובאפיקי החיסכון שלהן כתוצאה מפאניקה של התמודדות עם עליית המחירים.

ואיך לא - פערי ההכנסה

פערי השכר הגבוהים בין הגברים לנשים שסובלות מכך במרבית העולם עלול להוות מכשול נוסף בקרב הנשים כאשר יתכן וחזרתן לעבודה לאחר מגיפת הקורונה תקטין את שכרן כתוצאה מצמצומים בעסקים שנפגעו ובחברות שנפגעו ובכך להקשות עליהן להתמודד עם עליית הריבית מחד, והאינפלציה שמשתוללת מאידך. כחצי מפערי השכר מוסברים גם בכך שנשים נוטות לעבוד במשרות חלקיות יותר מאשר גברים, אבל יש עוד חצי - והוא לא מוסבר על ידי אחוזי משרה נמוכים יותר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 30/06/2022 19:55
    הגב לתגובה זו
    נזיריות מאופיינות במיתון יצרים ו"פיצוי"
  • 2.
    לרון 30/06/2022 19:54
    הגב לתגובה זו
    חוסכים וזה גורם פסיכולוגית מיתון,מה זה "מיתון"? "ממתן" תהליכים,דיאטה למשל להרזיה זה תהליך "ממתן" ומנקה
  • 1.
    לרון 30/06/2022 19:52
    הגב לתגובה זו
    יותר רגשיות גברים פחות,מי שריגשי נפגע תמיד יותר,לא שמעתי עוד על גבר שאישה עזבה אותו והוא "מפצה עצמו" במסע קניות,,,,
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.