ראיוןTV

המשק במצב טוב כמו לפני הקורונה חוץ מהאינפלציה, שנמצאת בקצב של 7% בשנה ובדרך להדביק את העולם

"האם ישראל בדרך למיתון? ממש לא" כך לדברי פרופ' נסים בן דויד, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי. בנק ישראל יהיה חייב להמשיך להעלות את הריבית ביום שני הקרוב
נתנאל אריאל | (3)

פרופ' נסים בן דוד, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, משוחח עם סגן עורך אתר ביזפורטל, נתנאל אריאל, על המצב המאקרו כלכלי בישראל, כשנראה שהתוצר גבוה, האבטלה נמוכה, ההכנסות ממיסים גבוהות והחוב קטן. אבל יש רק דבר אחד קטן שמפריע - האינפלציה הגבוהה, אבל אולי זה לא כל כך קטן?

לדברי בן דויד, "יש להסתכל על הוצאות הממשלה בפרספקטיבה של תקופת הקורונה בה גדל החוב הממשלתי ב-230 מיליארד והגיע ל-1,070 מיליארד שקלים. מאז חל שינוי מהותי והממשלה החלה להקטין את ההוצאות שחזרו ל-415 מיליארד שקל לעומת 465 מיליארד, כך שאם נמשיך בפעילות ברמה הזו יהיה השנה עודף של 50 מיליארד שקלים בתקציב. המשמעות של זה שאם יחס החוב לתוצר עלה ל-73% בשיא הקורונה אז הוא עשוי לרדת ל-63% תוצר בסוף 2022". 

כולם מדברים על נתון הצמיחה השלילי ברבעון האחרון. האם אנחנו בדרך למיתון?

פרופ' בן דויד שולל זאת לחלוטין: "את התוצר מודדים לעומת רבעון מקביל ולא לעומת הרבעון הקודם, ולכן יש צמיחה של 8%. זה אומר שיש פעילות כלכלית חזקה שמתלווה באבטלה נמוכה, גידול יתרות מט"ח גבוהות עודף בחשבון השוטף - כל המדדים חזרו לרמת טרום קורונה. אז נכון, יש ירידה קלה לעומת הרבעון הקודם. אז מה?"

"הדבר היחידי שלא חזר הוא האינפלציה שהיא גבוהה מדי. אינפלציה גבוהה פוגעת בעיקר בחלשים, אלה שהשכר שלהם לא עולה בעקבות עליית המחירים. מדובר באנשים עניים שנפגגעים מעליית מחירי הנדל"ן, מחירי המזון וכו'. האינפלציה מעמיקה את הפערים בין עניים ועשירים ולכן חייבים להילחם בה. 

"ישנם שלושה מדדים שאחראים ל-63% מהאינפלציה: מדד שרותי דיור, מדד תחבורה ותקשורת ומדד המזון ובהם צריך לטפל. עליית שער הדולר משמעותה עלייה של מוצרים מיובאים וגם זה משליך על האינפלציה, ונקבל גלגול של האינפלציה מבחוץ אלינו. לכן הבנק המרכזי כפי הנראה יעלה את הריבית בעקבות מה שקורה בארצות אחרות, הוא לא יוכל להישאר עם אותה ריבית שיש כעת. עדכון הריבית הקרוב של בנק ישראל יתקיים ביום שני הקרוב, ה-4 ביולי. אני מקווה שהמצב לא יחייב את הבנק להעלות את הריבית יותר מדי, כי העלאת הריבית תפגע בלוקחי המשכנתאות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ג'ק 29/06/2022 04:19
    הגב לתגובה זו
    חוק המטרו הוזנח , הוא צריך היה לעבור לפני 10 שנים ויותר תחת הנהגתו של ביבי הגאון , מצב התחבורה יכול היה להיות הרבה יותר טוב . היום אנחנו בקטסטרופה ולמרות זאת הפוליטיקאים מעדיפים להכניס מקלות לגלגלים ולא להעביר אותו . מה זה אם לא לתקוע סכין בבטן המדינה ? היום אנחנו בקטסטרופה
  • 1.
    החלשים לא משלמים ריביות. תעלו, תעלו (ל"ת)
    אני 28/06/2022 16:39
    הגב לתגובה זו
  • משה 28/06/2022 17:47
    הגב לתגובה זו
    הפוך הפוך גוטה החזקים לא משלמים לא ריביות ולא לאף אחד
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.