המשק במצב טוב כמו לפני הקורונה חוץ מהאינפלציה, שנמצאת בקצב של 7% בשנה ובדרך להדביק את העולם
פרופ' נסים בן דוד, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, משוחח עם סגן עורך אתר ביזפורטל, נתנאל אריאל, על המצב המאקרו כלכלי בישראל, כשנראה שהתוצר גבוה, האבטלה נמוכה, ההכנסות ממיסים גבוהות והחוב קטן. אבל יש רק דבר אחד קטן שמפריע - האינפלציה הגבוהה, אבל אולי זה
לא כל כך קטן? לדברי בן דויד, "יש להסתכל על הוצאות הממשלה בפרספקטיבה של תקופת הקורונה בה גדל החוב הממשלתי ב-230 מיליארד והגיע ל-1,070 מיליארד שקלים. מאז חל שינוי מהותי והממשלה החלה להקטין את ההוצאות שחזרו ל-415 מיליארד שקל לעומת 465 מיליארד, כך שאם נמשיך בפעילות
ברמה הזו יהיה השנה עודף של 50 מיליארד שקלים בתקציב. המשמעות של זה שאם יחס החוב לתוצר עלה ל-73% בשיא הקורונה אז הוא עשוי לרדת ל-63% תוצר בסוף 2022".
הידעת? מה קרה לחוב הממשלתי ולהוצאות מאז שיא הקורונה
הידעת? האם הצמיחה השלילית ברבעון האחרון אומרת שמיתון בדרך
כולם מדברים על נתון הצמיחה השלילי ברבעון האחרון. האם אנחנו בדרך למיתון? פרופ' בן דויד שולל זאת לחלוטין: "את התוצר מודדים לעומת רבעון מקביל ולא לעומת הרבעון הקודם, ולכן יש צמיחה של 8%. זה אומר שיש פעילות כלכלית חזקה שמתלווה באבטלה נמוכה, גידול יתרות מט"ח גבוהות
עודף בחשבון השוטף - כל המדדים חזרו לרמת טרום קורונה. אז נכון, יש ירידה קלה לעומת הרבעון הקודם. אז מה?"
שנפגגעים מעליית מחירי הנדל"ן, מחירי המזון וכו'. האינפלציה מעמיקה את הפערים בין עניים ועשירים ולכן חייבים להילחם בה.
- לגארד מזהירה: האינפלציה בגוש האירו תישאר גבוהה ברבעונים הקרובים
- לידר מהמרת נגד בנק ישראל: הריבית תישאר 3.25% גם בעוד שנה
עלייה של מוצרים מיובאים וגם זה משליך על האינפלציה, ונקבל גלגול של האינפלציה מבחוץ אלינו. לכן הבנק המרכזי כפי הנראה יעלה את הריבית בעקבות מה שקורה בארצות אחרות, הוא לא יוכל להישאר עם אותה ריבית שיש כעת. עדכון הריבית הקרוב של בנק ישראל יתקיים ביום שני הקרוב,
ה-4 ביולי. אני מקווה שהמצב לא יחייב את הבנק להעלות את הריבית יותר מדי, כי העלאת הריבית תפגע בלוקחי המשכנתאות"