פאגאיה
צילום: ענבל מרמרי

כצפוי: מניית פאגאיה הישראלית מתרסקת ביום המסחר הראשון

לאחר השלמת המיזוג הצולע עם חברת הספאק EJF, מניית חברת הפינטק הישראלית מאבדת גובה במהלך יומה הראשון בוול סטריט; ברקע, ההתקררות בשוק ההנפקות ושורת צעדי אי אמון מצד המשתתפים בהנפקה 
איתן גרסטנפלד | (5)

כצפוי, מניית חברת הפינטק הישראלית פאגאיה (סימול: PGY), העוסקת במתן אשראי והערכות שווי, מתרסקת ביום המסחר הראשון שלה. זאת, על רקע נטישתו של החתם המוביל ומימוש מוקדם של מניות על ידי בעלי המניות בספאק אליו מוזגה החברה. כמו גם ההתקררות בשוק ההנפקות והנטישה ההמונית של החברות שנכנסו לבורסה באמצעות חברות הספאק.

מייסדי פאגאיה, אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר

מניות החברה המאוחדת, החלו להיסחר היום במחיר של 7 דולר למניה, אך מאז הפתיחה הן איבדו גובה ונסחרות כעת לפי מחיר של 5.8 דולר למניה. זאת, לאחר שבמהלך סוף השבוע האחרון (ו') אושר המיזוג של חברת הפינטק הישראלית עם הספאק EJF, לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר. אלא שעל אף אישור העסקה על ידי בעל מניות של חברת הספאק, חלק מהמשקיעים בחרו שלא להמתין לתחילת המסחר במניה, ומכרו את החזקותיהם, מה שהביא לנפילה של כ-40% במחיר המניה. המהלך נתפס על כצעד משמעותי של הבעת אי אמון מצד המשקיעים, אשר סברו ככל הנראה ששווי החברה האמיתי רחוק מאד מהשווי לפיו בוצע העסקה, והעדיפו למכור את המניות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אחד העם 25/06/2022 17:42
    הגב לתגובה זו
    וצהובות והתעלמות מהמצב בשוק . רק לבקר יודעים. כל הכבוד לחברות הזאת ואחרות עם אלפי העובדים והקטר האמיתי של כל המדינה. אפילו מפרנסים את הקנאים במערכת העיתון הזה .
  • 4.
    חיה 25/06/2022 10:19
    הגב לתגובה זו
    מקרים כאלו יובילו לכך שמשקיעים ימנעו מלהתעסק עם חברות הייטק ישרליות בעתיד. ברגע שיידבק בהייטק הישראלי שם של חוסר יושרה אמינות והגינות השלב הבא יהיה בריחה של משקיעין ממנו. בסופו של דבר כדי להשקיע במיזם בתחילת דרכו צריך אמון ביזמים ומקרים כאלו פוגעים דרמטית באמון עתידי כזה. חבל שכמה תאבי בצע דופקים את העסק לכולם אבל לצערי זה מה שקורה
  • 3.
    שישקו 23/06/2022 21:33
    הגב לתגובה זו
    כמה טיפש אפשר להיות כדי להצביע בעד איחוד הספאק במחיר של סופר בועה ..בקרוב תגיע לדולר וקצת.
  • 2.
    יובל 23/06/2022 19:53
    הגב לתגובה זו
    והמטמטמים הם אילו שנתנו להם כסף בהנפקה.
  • 1.
    dw 23/06/2022 19:15
    הגב לתגובה זו
    לקנות בתקציב 8-9 מיליארד דולר: לקנות 1 סטארט אפ או לקנות את... טבע הזעטוטה. בינינו? מה זה כבר 15 מיליארד דולר מכירות. יותר טוב סטארט אפ :-)
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


כרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיותכרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיות

1.8 מיליארד דולר: כשהלוטו וחג המולד נפגשים

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בסיפור אמריקאי לחג: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי

רן קידר |
נושאים בכתבה לוטו

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בזכייה חריגה במיוחד: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי. מדובר בזכייה השנייה בגודלה בתולדות הלוטו בארה"ב, והפעם השנייה בלבד שכרטיס שנמכר במדינת ארקנסו זוכה בג'קפוט הפאוורבול. המספרים שעלו בהגרלה היו 4, 25, 31, 52 ו־59, ולצדם מספר הפאוורבול 19. הסיכוי לפגוע בכל ששת המספרים עמד על אחד ל־292.2 מיליון.

בתזמון מושלם, כאילו היה אגדה של חג המולד, הפרס תפח לאחר רצף ארוך של הגרלות ללא זוכה, מה שהוביל לעלייה חדה ברכישת כרטיסים בימים שקדמו לחג. הזוכה המאושר שילם שני דולרים בלבד עבור הכרטיס, ויעמוד בפני דילמה, האם לבחור בין קבלת הפרס בפריסה של 29 תשלומים שנתיים, או לקבל תשלום חד-פעמי של כ-835 מיליון דולר לפני מסים. ניכויי המס הפדרליים והמדינתיים צפויים להפחית סכום משמעותי מהזכייה בפועל.

שוק הלוטו האמריקאי ממשיך לשבור שיאים

זכיות בהיקפים של יותר ממיליארד דולר הפכו בשנים האחרונות לתופעה שכיחה יותר בלוטו האמריקאי, בין היתר בשל שינויי מבנה המשחק והעלאת הסיכויים לג'קפוטים מצטברים. השיא ההיסטורי נרשם בשנת 2022, אז זכה כרטיס בקליפורניה בפרס של יותר מ־2 מיליארד דולר.

מעבר להשפעה הדרמטית על חייו של הזוכה עצמו, זכיות בסדרי גודל כאלה יוצרות אפקט כלכלי רחב היקף. הצטברות ג'קפוטים גבוהים לאורך זמן מובילה לגלי רכישה מוגברים של כרטיסי הגרלה, במיוחד בימים הסמוכים למועד ההגרלה, ומזניקה את היקפי ההכנסות של מפעילי הלוטו ברחבי ארה"ב. ההכנסות הללו מוזרמות לקרנות הלוטו המדינתיות, המשמשות מקור מימון משמעותי למערכות חינוך, לפיתוח תשתיות ולפרויקטים ציבוריים שונים, ולעיתים אף לתקצוב מלגות ותוכניות רווחה. 

במובן הזה, סכומי עתק חריגים אינם רק אירוע צרכני או תרבותי, אלא גם מנגנון שמגדיל זמנית את הכנסות המדינות ומשפיע בפועל על התקציבים הציבוריים שלהן.