איירון סורס
צילום: Youtube/NYSE

השלדים יצאו מהארון: כיצד התרסקו מיזוגי ה-SPAC ונעלמו מהשווקים?

מה יכול משקיע ללמוד מהמשבר הנוכחי ולמה מה שנראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי הוא לא אמיתי?
איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה הנפקה ספאק

משבר הקורונה, העלה לכותרות מושגים ומילים רבות, החל מזום וכלה בחסינות עדר, שעד אז היו שייכות לקבוצה קטנה של מומחים או יודעי סוד והפכו בחסות המשבר לשגורים בפיהם של רבים. אחד מאותם מושגים, הוא חברות הרכישה למטרה מיוחדת, או בשמם היותר מוכר SPAC, שפרצו לסערה לחיינו במהלך שנת 2021, בחסות גל הנפקות ששטף את וול סטריט.

אלא שעתה עם דעיכתה של המגפה (גם אם באופן זמני), כל אותם מושגים מתחילים להתפוגג להם לאיטם מחיינו. וכך נדמה שגם קרנן של ה-SPAC ירד, ויש מי שממהרים לקבוע שהן סיימו את תפקידן ההיסטורי. מה שהותיר חלק מהחברות עם קושי למצוא יעדים, כמו גם משקיעים מתוסכלים רבים.

את סימני המשבר בתחום ניתן היה לזהות כבר בשנה שעברה, אך עם תחילת שנת 2022 הבינו גם התומכים הנלהבים ביותר, שהתחום בצרות. הירידות בשוק המניות מתחילת השנה, ההתקררות של שוק ההנפקות והרגולציה המוגברת מעבר לפינה, הביא לכך שמספר חברות מטרה בעלות פרופיל גבוה ויתרו לאחרונה על תוכניות המיזוג שלהן. כך, מתחילת שנת 2022 ביטלו 19 חברות את המיזוגים שלהם עם חברות מטרה, כשרק בשבועיים האחרונים בוטלו עסקאות בשווי של כמעט 18 מיליארד דולר.

כך למשל, ה-SPAC REDBALL ACQUISITION CORP המנוהל על ידי בילי בין, בן דמותו של בראד פיט בסרט מאניבול, הודיעה החודש כי היא מפסיקה את ההסכם שלה לרכישת אפליקציית הכרטיסים SeatGeek, תוך שהיא מציינת "תנאי שוק נוכחיים לא נוחים". חברת ה-SPAC PERSHING SQUARE TONTINE HOLDINGS של אחד המשקיעים הבולטים בוול סטריט, ביל אקמן, עדיין לא מצאה חברה לרכישה לאחר שעסקה לרכישת 10% ממניות יוניברסל מיוזיק גרופ נפלה זמן קצר לאחר הודעתה בשנה שעברה. בתחום התקשורת, המגזין פורבס הודיע גם הוא כי אין בכוונתו לסחור במניותיו באמצעות SPAC, וכי החליט לסיים את שיחות המיזוג שלו עם חברת המטרה Magnum Opus.

רוח הבלהות לא פסחה גם על החברות הישראליות כשרק השבוע דווח, כי המיזוג של רשת האירוח סלינה עם ה-SPAC BOA Acquisition מתעכב. המיזוג שהיה אמור להיות משולם עד סוף המחצית הראשונה של 2022, נדחה לרבעון השלישי של השנה, כשעל בסיס ההיסטוריה ייתכן מאד שתתבצע דחייה נוספת, או אפילו שיבוטל לגמרי.

מי שחוותה על בשרה דחיות רבות עד שהחליטה לגנוז את חלום המיזוג עם חברת מטרה, היא פלטפורמת המסחר בניירות ערך וקריפטו איטורו (eToro) שניסתה להתמזג עם ספאק בוול סטריט לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר. אלא שכפי שניתן היה להעריך השווי של החברה התכווץ בתחילת השנה ל-8.8 מיליארד, מה שהביא לדחייה בהנפקה, ולבסוף להודעה של החברה, בחודש שעבר, כי המיזוג עם חברת המטרה בוטל. ואלו רק שתי דוגמאות קטנות, מתוך מעל לעשר חברות ישראליות שהודיעו על עיכוב או ביטול הכניסה שלהן לשוק המניות האמריקאי באמצעות SPAC.

האינפלציה הגואה והעיכובים בשרשרת האספקה כמו גם שאר הגורמים שהשפיעו על שוק המניות מתחילת  השנה הם רק חלק מההסבר מאחורי הקריסה המוחלטת של התחום. מי שאחראים לכך לא פחות, מכל גורמי המאקרו, הם אלו שהעלו את קרנן של חברות המטרה ונהנו מההייפ העצום סביבן. על פי נתוני PitchBook, מניות של חברות שהוצעו לציבור בשנתיים האחרונות באמצעות מיזוג עם SPAC  ירדו מתחילת השנה בממוצע ב-45%.

קיראו עוד ב"גלובל"

בלטו לרעה כמה חברות בעלות פרופיל גבוה, שנכנסו לשוק בקול תרועה רמה ומאז איבדו גובה והציגו ביצועים חלשים מאד. אחת הדוגמאות הבולטות היא מניית חברת המדיה הדיגיטלית BuzzFeed שצנחה מתחילת ביותר מ-55% לאחר שהשלימה בדצמבר מיזוג עם SPAC. דוגמא נוספת היא מניית חברת הטכנולוגיה הענקית Grab מדרום מזרח אסיה שצנחה בכמעט 65% מתחילת השנה.

בין החברות הישראליות ניתן למנות את מניית איירון סורס שמנייתה צנחה בכ-63.5% מתחילת השנה ונסחרת בשווי נמוך בהרבה מזה בו היא הונפקה. תשואה דומה רשמה חברת טאבולה שמנייתה ירדה בכ-61% מאז תחילת השנה. אליהן מצטרפות החברות פיוניר ואינוויז עם תשואה שלילית של 30.5% ו-32% בהתאמה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    H 12/06/2022 10:14
    הגב לתגובה זו
    הפסדנו תתחתונים .ושוב אף אחד לא ידע לצאת בזמן . במילים פשוטות .א כ ל נ ו א ו ת ה
  • 1.
    לרון 11/06/2022 18:33
    הגב לתגובה זו
    ש SPAC הוא טרנד של כסף זול,הפעם הטרנד היה בולט לעין,בפעם הבאה הטרנד ילבש צורה שונה ובלי תנאי ריבית אפסיים הטרנד יהיה קשה יותר לגילוי
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צארלי מאנגר
צילום: יוטיוב
דבר הגורו

צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי

מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"

אדיר בן עמי |

צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.

אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.

הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.

המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.

מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.