איירון סורס
צילום: Youtube/NYSE

השלדים יצאו מהארון: כיצד התרסקו מיזוגי ה-SPAC ונעלמו מהשווקים?

מה יכול משקיע ללמוד מהמשבר הנוכחי ולמה מה שנראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי הוא לא אמיתי?
איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה הנפקה ספאק

משבר הקורונה, העלה לכותרות מושגים ומילים רבות, החל מזום וכלה בחסינות עדר, שעד אז היו שייכות לקבוצה קטנה של מומחים או יודעי סוד והפכו בחסות המשבר לשגורים בפיהם של רבים. אחד מאותם מושגים, הוא חברות הרכישה למטרה מיוחדת, או בשמם היותר מוכר SPAC, שפרצו לסערה לחיינו במהלך שנת 2021, בחסות גל הנפקות ששטף את וול סטריט.

אלא שעתה עם דעיכתה של המגפה (גם אם באופן זמני), כל אותם מושגים מתחילים להתפוגג להם לאיטם מחיינו. וכך נדמה שגם קרנן של ה-SPAC ירד, ויש מי שממהרים לקבוע שהן סיימו את תפקידן ההיסטורי. מה שהותיר חלק מהחברות עם קושי למצוא יעדים, כמו גם משקיעים מתוסכלים רבים.

את סימני המשבר בתחום ניתן היה לזהות כבר בשנה שעברה, אך עם תחילת שנת 2022 הבינו גם התומכים הנלהבים ביותר, שהתחום בצרות. הירידות בשוק המניות מתחילת השנה, ההתקררות של שוק ההנפקות והרגולציה המוגברת מעבר לפינה, הביא לכך שמספר חברות מטרה בעלות פרופיל גבוה ויתרו לאחרונה על תוכניות המיזוג שלהן. כך, מתחילת שנת 2022 ביטלו 19 חברות את המיזוגים שלהם עם חברות מטרה, כשרק בשבועיים האחרונים בוטלו עסקאות בשווי של כמעט 18 מיליארד דולר.

כך למשל, ה-SPAC REDBALL ACQUISITION CORP המנוהל על ידי בילי בין, בן דמותו של בראד פיט בסרט מאניבול, הודיעה החודש כי היא מפסיקה את ההסכם שלה לרכישת אפליקציית הכרטיסים SeatGeek, תוך שהיא מציינת "תנאי שוק נוכחיים לא נוחים". חברת ה-SPAC PERSHING SQUARE TONTINE HOLDINGS של אחד המשקיעים הבולטים בוול סטריט, ביל אקמן, עדיין לא מצאה חברה לרכישה לאחר שעסקה לרכישת 10% ממניות יוניברסל מיוזיק גרופ נפלה זמן קצר לאחר הודעתה בשנה שעברה. בתחום התקשורת, המגזין פורבס הודיע גם הוא כי אין בכוונתו לסחור במניותיו באמצעות SPAC, וכי החליט לסיים את שיחות המיזוג שלו עם חברת המטרה Magnum Opus.

רוח הבלהות לא פסחה גם על החברות הישראליות כשרק השבוע דווח, כי המיזוג של רשת האירוח סלינה עם ה-SPAC BOA Acquisition מתעכב. המיזוג שהיה אמור להיות משולם עד סוף המחצית הראשונה של 2022, נדחה לרבעון השלישי של השנה, כשעל בסיס ההיסטוריה ייתכן מאד שתתבצע דחייה נוספת, או אפילו שיבוטל לגמרי.

מי שחוותה על בשרה דחיות רבות עד שהחליטה לגנוז את חלום המיזוג עם חברת מטרה, היא פלטפורמת המסחר בניירות ערך וקריפטו איטורו (eToro) שניסתה להתמזג עם ספאק בוול סטריט לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר. אלא שכפי שניתן היה להעריך השווי של החברה התכווץ בתחילת השנה ל-8.8 מיליארד, מה שהביא לדחייה בהנפקה, ולבסוף להודעה של החברה, בחודש שעבר, כי המיזוג עם חברת המטרה בוטל. ואלו רק שתי דוגמאות קטנות, מתוך מעל לעשר חברות ישראליות שהודיעו על עיכוב או ביטול הכניסה שלהן לשוק המניות האמריקאי באמצעות SPAC.

האינפלציה הגואה והעיכובים בשרשרת האספקה כמו גם שאר הגורמים שהשפיעו על שוק המניות מתחילת  השנה הם רק חלק מההסבר מאחורי הקריסה המוחלטת של התחום. מי שאחראים לכך לא פחות, מכל גורמי המאקרו, הם אלו שהעלו את קרנן של חברות המטרה ונהנו מההייפ העצום סביבן. על פי נתוני PitchBook, מניות של חברות שהוצעו לציבור בשנתיים האחרונות באמצעות מיזוג עם SPAC  ירדו מתחילת השנה בממוצע ב-45%.

קיראו עוד ב"גלובל"

בלטו לרעה כמה חברות בעלות פרופיל גבוה, שנכנסו לשוק בקול תרועה רמה ומאז איבדו גובה והציגו ביצועים חלשים מאד. אחת הדוגמאות הבולטות היא מניית חברת המדיה הדיגיטלית BuzzFeed שצנחה מתחילת ביותר מ-55% לאחר שהשלימה בדצמבר מיזוג עם SPAC. דוגמא נוספת היא מניית חברת הטכנולוגיה הענקית Grab מדרום מזרח אסיה שצנחה בכמעט 65% מתחילת השנה.

בין החברות הישראליות ניתן למנות את מניית איירון סורס שמנייתה צנחה בכ-63.5% מתחילת השנה ונסחרת בשווי נמוך בהרבה מזה בו היא הונפקה. תשואה דומה רשמה חברת טאבולה שמנייתה ירדה בכ-61% מאז תחילת השנה. אליהן מצטרפות החברות פיוניר ואינוויז עם תשואה שלילית של 30.5% ו-32% בהתאמה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    H 12/06/2022 10:14
    הגב לתגובה זו
    הפסדנו תתחתונים .ושוב אף אחד לא ידע לצאת בזמן . במילים פשוטות .א כ ל נ ו א ו ת ה
  • 1.
    לרון 11/06/2022 18:33
    הגב לתגובה זו
    ש SPAC הוא טרנד של כסף זול,הפעם הטרנד היה בולט לעין,בפעם הבאה הטרנד ילבש צורה שונה ובלי תנאי ריבית אפסיים הטרנד יהיה קשה יותר לגילוי
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.