מיזוג ספאק נוסף לחברה ישראלית: פאגאיה תתמזג לפי שווי של 8.5 מיליארד ד'
מיזוג SPAC ענק נוסף בהייטק ההישראלי: הסטארט-אפ פאגאיה, העוסק בתחום מתן האשראי והערכת שווי נכסים פיננסיים, חתם על עסקת מיזוג SPAC עם חברת EJFE לפי שווי חברה של 8.5 מיליארד דולר. UBS וברקליס ייעצו ל-EFJA בעסקה, ג'יי.פי מורגן ייעצו לפאגאיה. בעקבות המיזוג החברה תכניס לקופתה 488 מיליון דולר - 200 מיליון דולר שגייסה במסגרת PIPE, ו-288 מיליון דולר נוספים שגייס הספאק. לפי נתוני החברה, ב-2019 הכנסותיה עמדו על כ-100 מיליון דולר. החברה מעסיקה כיום 350 עובדים, מתוכם 250 בישראל, והשאר במשרדי החברה בניו יורק. החברה נוסדה ב-2016 על ידי גל קרובינר, מנכ"ל החברה הנוכחי, אביטל פרדו, מנהל הטכנולוגיה, ויהב יולזרי, מנהל ההכנסות הראשי של החברה. יש לה פלטפורמה שמאפשרת למנפיקי אשראי להגדיל את יכולת מתן האשראי שלהם, באמצעות מערכת הערכת סיכונים. החברה מספקת את הפלטפורמה שלה לבנקים רבים, ולחברות מתן האשראי האינטרנטיות בארה"ב. כזכור, הטרנד של מיזוג באמצעות ספאק הפך ללהיט. לאחרונה 9 חברות ישראליות נוספות נכנסו לוול סטריט, ויש עוד מספר חברות שכבר הודיעו שהן בדרך להיכנס לוול סטריט באמצעות מיזוג ספאק - אינטרקיור -1.07% הנפיקה את קנדרוק בנאסד"ק לפי שווי של 270 מיליון דולר, אאוטבריין הנפיקה באמצעות ספאק לפי שווי של 1.26 מיליארד דולר, ו טאבולה שנכנסה לוול סטריט באותה הדרך, לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר. וכן, באחרונה eTOrO הודיעה באחרונה כי היא נמצאת בדרך למיזוג ספאק לפי שווי של מעל 10 מיליארד דולר.
- 6.ביביהו 16/09/2021 07:40הגב לתגובה זועיין ערך פלוריסטם, פרוטליקס , מה עשו כעבור שנים? לקחו משכורות ורוששו משקיעים
- 5.ביביהו 16/09/2021 07:36הגב לתגובה זומזכיר אם פרוטליקס ופלוריסטם שקמו בקול תרועה רמה . מי הרוויח מהן ? המנהלים, המשקיעים התרוששו.
- 4.האם אנשים פורעים את ההלוואות על ידי לקחתי הלוואות 15/09/2021 13:45הגב לתגובה זוהאם אנשים פורעים את ההלוואות על ידי לקחתי הלוואות חדשות בסכום גבוהה יותר מהחברה?, הרי מי מלווה סכומים כאלו בכזו ריבית? כדאי לוודא המלווים לא מחזירים את הכסף רק על ידי לקיחת הלוואה חדשה, מעבר לזה כל הכבוד חוזים, עשו את שלהם והתעשרו, ברכות
- 3.שחכו למיזוג כל הכסף של הספאק יברח החוצה וכנראה שכל 15/09/2021 13:44הגב לתגובה זושחכו למיזוג כל הכסף של הספאק יברח החוצה וכנראה שכל ההנפקה הזו תיהיה במילים אחרות מתן שווי על בסיס גיוס של 200 מיל (רק הפייפ יתקע עם הכסף שלו) שזה בעצם 2 אחוז מהמניות שיחזרו ככה שיחזיקו אותה עד שהמניה תתרסק בחוק דאון, ה-200 מיל ישמשו לסקנדרי שמנת לבנקים רואי חשבו ועורכי דין, ביום שהמניות ישחררו המחיר יתרסק וכל ה״המשקיעים״ של הפייפ שזה בטח איזו קרן פנסיה תאכל אותה, בהנפקה רגילה היו צריכים להנפיק לפחות 25 אחוז ואז זה היה ישר מתרסק וגם כנראה שלא עשו את זה כי לא היה י שיאכל את הלוקש, תזכרו את זה
- 2.דוד הגנן 15/09/2021 11:19הגב לתגובה זואנשים לא הפנימו שמי שמרוויח בספאק זה לא המשקיעים??? תקראו קצת ותבינו
- 1.לא למדו שספאק זה זבל ? (ל"ת)אלון 15/09/2021 10:19הגב לתגובה זו
- ביביהו 16/09/2021 07:37הגב לתגובה זוכנראה שכל אחד לומד על בשרו ולא מנסיון של אחרים
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")