פאגאיה
צילום: ענבל מרמרי

תסתכלו טוב טוב על התמונה - החבר'ה הנחמדים האלו שותפים לעקיצה גדולה וזה יעלה לכולנו ביוקר

מייסדי פאגאיה, אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר ימזגו את חברת תיווך ההלוואות שלהם לתוך ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, למרות שהחתם ברח, למרות שבעלי המניות בספאק אישרו את המיזוג ומיד מכרו

במהלך סוף השבוע האחרון (ו') אושר המיזוג של חברת הפינטק הישראלית פאגאיה עם הספאק EJF, לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר. אלא שמעל האישור ותחילת המסחר הצפויה במנייה, מרחף ענן שחור. זאת, בין היתר בשל דיווחים על מכירת מניות מוקדמת של בעלי המניות, והתפטרותו של החתם המוביל בעסקה.

מייסדי פאגאיה, אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר

על אף אישור העסקה על ידי בעל מניות של חברת הספאק, המשקיעים מכרו את המניות והמניה נפלה ביומיים בכ-40% למחיר של 5.6 דולר.  מדובר בצעד משמעותי של הבעת אי אמון מצד המשקיעים, שסבורים ששווי החברה האמיתי רחוק מאד מהשווי לפיו בוצע העסקה, והעדיפו למכור את המניות.

אם כך, מדוע לא התנגדו בעלי המניות לעסקת המיזוג, וקיבלו 10 דולר (לפי תנאי הספאק)? רב הנסתר על הגלוי, אך מבדיקה שעשינו עולה התמונה הבאה: חלק מבעלי המניות לא אישרו את המיזוג והם כמובן אמורים לקבל 10 דולר למניה. בסך הכל בעלי המניות מחזיקים במניות בכ-300 מיליון דולר. חלק אחר לא אישר ולא התנגד, ומבדיקה שערכנו, עולה כי ככל הנראה במצב כזה מדובר באישור (גם בשל ההמלצה של הדירקטוריון). חלק אחר אישר במודע וזה החלק הבעייתי. היזם של הספאק הוא בעצם בעל השליטה בספאק, הוא זה שיזם את המיזוג עם פאגאיה, הוא זה שמקבל אופציות וטובות הנאה נוספות וגם הוא זה ששולט בדירקטוריון שהמליץ על המיזוג. יש לו אינטרס גדול שהמיזוג יושלם, אינטרס כלכלי.

אז בזכותו כנראה המיזוג אושר. הא כנראה ירוויח, כל האחרים יפסידו המון. מפסידים נוספים יהיו הגופים שהבטיחו להזרים 350 מיליון דולר לחברה. הם כנראה המפסידים הגדולים.

בשורה התחתונה, בזכות מנגנון עקום, מצליחה פאגאיה לעקוץ את המשקיעים ולגייס בשווי מנופח. זאת ועוד, מעיון במסמכי החברה עולה כי בעלי המניות שהצביעו היו אלה שהחזיקו מניות ב-17 במאי. ההצבעה היתה ב-17 ביוני. משקיעים שרוצים במיזוג, אבל יודעים כי הודעת המיזוג תוריד את המניה, יכלו למכור לפני ההודעה ואכן בין ה-17 במאי ועד ה-17 ביוני היו ימים עם מחזורים גדולים. 

חשוב להבהיר, אין דבר כזה שבעלי המניות מאשרים משהו כי הוא טוב לחברה והמניה קורסת ב-40%, זה נגד ההיגיון הבריא, זה לא אפשרי. זה מוכיח שהיו כאן אינטרסים מנוגדים של חלק מבעלי המניות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

לכך, כאמור מצטרפת העובדה שעוד לפני השלמת העסקה בחר אחד החתמים המובילים של העסקה בנק ההשקעות הבריטי ברקליס למשוך את ידיו מהעסקה ולוותר על כל זכויותיו. אתם מכירים חתם שמוכן לוותר על עמלה שמנה? רק אם הוא יודע שהסיכון גדול מדי, סיכון תדמיתי, אולי סיכון משפטי. 

כעת, לעסקה נותרו שני חתמים מובילים, ג'יי.פי מורגן ו-UBS, אך העובדה שחתם מוביל בוחר לוותר על השתתפותו שבוע בלבד לקראת השלמתו, ולאחר תקופה כל כך ארוכה של עבודה, עשויה ללמד על התהליך העקום, מסריח ואולי גם לא לגיטימי. 

אנחנו לא תמימים, אנחנו יודעים שמדובר בכסף גדול, אנחנו מבינים את החשיבות של הנפקות ישראליות בוול סטריט ואפילו עודדנו אותו למען החברות והכלכלה הישראלית. הבעיה שבדרך היו פלופים גדולים. ניפוח מוגזם ומטורף שחוזר לחברות האלו כבומרנג. זה גם חוזר אלינו - לישראל, אבל אנחנו בסירה גדולה עם חברות אמריקאיות, קנדיות ונוספות. 

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אזרח 29/09/2024 18:10
    הגב לתגובה זו
    לדין ולכלא!
  • 17.
    Pagaya Friend 29/06/2022 22:05
    הגב לתגובה זו
    מושג ירוק אין לכם - פאגיה תעלה לרמות שלא חלמתם - אשרי המאמין
  • 16.
    קורא 22/06/2022 12:59
    הגב לתגובה זו
    איזה שטויות, זה תוכן ממומן או שסתם הכתב טמבל?
  • 15.
    יוניק 19/06/2022 23:35
    הגב לתגובה זו
    גרוע. מהאנשים שהביאו לכם את אדם נוימן
  • 14.
    איציק הכלכן 19/06/2022 20:13
    הגב לתגובה זו
    תודה. כסף קל
  • 13.
    נוכלים צריכים לשבת בכלא (ל"ת)
    יואב 19/06/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    לרון 19/06/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    ש"מומצא" מונח חדש ו"עכשוי" הסיכון עולה עשרת מונים
  • 11.
    נאמן לא נאמן (ל"ת)
    עומר אצילי 19/06/2022 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    המשרוקית 19/06/2022 12:32
    הגב לתגובה זו
    העסקה נחתמה בספטמבר אז זה היה מחיר סביר לחברה. השוק כולו התרסק מאז. בדקתם אולי מה היה הקנס על המשקיעים לו היו נסוגים מהעסקה שנחתמה? עבודה חובבנית כמיטב המסורת של ביזפורטל והתקשורת הכלכלית הישראלית
  • אפילו קנס של 100 מיליון היה כדאי (ל"ת)
    דני 19/06/2022 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יוני 19/06/2022 12:28
    הגב לתגובה זו
    עכשיו יש לחברה $350מ!!!! לשרוף. מסכים שמשקיעי ה PIPE ב 100% אחראים לתופעה הזו אבל הם גם יפסידו הכי הרבה כסף.
  • מדייק בעובדות 19/06/2022 14:04
    הגב לתגובה זו
    600+- מ' דולר. למה רק 350?
  • 8.
    ה-SEC לא תעזוב אותם, ויהיו תביעות משפטיות, חכו חכו (ל"ת)
    עדי 19/06/2022 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דוד כהן 19/06/2022 11:39
    הגב לתגובה זו
    אולי בדולר למניה זה שווה ....וגם אולי גדול
  • 6.
    שווים 1.5 דולר, חכו עוד חודשיים (ל"ת)
    מני 19/06/2022 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צודק. נדרשת זהירות 19/06/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    זה גורם לשם רע לחברות מישראל, וחברות וציבור מחו"ל , עלול להדיר רגליו מהשקעות בחברות מישראל. מספיק עם הקומבינות והשטיקים למיניהם. מדוע לא יכולים להיות ישרים?כסף שהושג במרמה, אין בו ברכה. זה ידוע.
  • לרון 19/06/2022 13:55
    הגב לתגובה זו
    הוא שמה השני של ישראל ,שמה הראשון היה יעקב שחמד ירושת עשיו,הכניסו זאת למדורכם ה"דתי"הצבוע
  • 4.
    איך קוראים לטרמפיסט באמצע? (ל"ת)
    אנונימי 19/06/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אייל 19/06/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
    כל הלוליינות הפיננסית וכל התחבולות החשבונאיות יחזרו על הראש שלכם בתרופות.
  • 2.
    שווים יותר מ10 דולר למניה קללל (ל"ת)
    לא ביבי לא חוקרים 19/06/2022 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דפקו את הPIPE 19/06/2022 10:09
    הגב לתגובה זו
    מילא להיות פופוליסט אבל גם את העובדות צריך לדעת
  • אפשר להרחיב? (ל"ת)
    מי שקשור 19/06/2022 11:01
    הגב לתגובה זו
  • יש לי במחיר 10 ועכשיו 5.6 - אני הציבור, דפקו אותי (ל"ת)
    דניאל 19/06/2022 10:35
    הגב לתגובה זו
  • ממש לא חמוד, מי זה ה-PIPE?, כספי פנסיות חביבי (ל"ת)
    שכל 19/06/2022 10:28
    הגב לתגובה זו
  • לא הפנסיות שלך (ל"ת)
    מנש 19/06/2022 10:54
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.