פלנטיר: מתחת לציפיות ותחזיות חלשות להמשך; המניה נופלת 12% בטרום
חברת פלנטיר PALANTIR TECHNOLOGIES עוסקת באנליטיקה של ביג דאטה. החברה דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2022 שהיו מתחת לציפיות האנליסטים. המניה נופלת במסחר המוקדם.
החברה דיווחה על צמיחה של 31% בהכנסות ל-446.4 מיליון דולר, מעט מתחת לתחזית החברה להכנסות של 447 מיליון דולר, אך מעל קונצנזוס האנליסטים להכנסות של 443 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם היה 121.7 מיליון דולר, עליה של 27%. שיעור הרווחיות התפעולית היה 26% - טוב ב-3% מהרבעון המקביל.
הרווח המתואם למניה היה 2 סנט למניה, מתחת לצפי האנליסטים לרווח מתואם של 4 סנט למניה. ההפסד הנקי הלא מתואם היה 5 סנט למניה.
הלקוח העיקרי של החברה עד לאחרונה היה ממשלת ארצות הברית. החברה עושה כעת יותר מאמצים להרחב גם בשוק הפרטי, וההתרחבות הזו ייצרה כבר להכנסות של 205 מיליון דולר - צמיחה של 54%, ומעל הצפי של האנליסטים להכנסות של 193 מיליון דולר במגזר זה. במגזר הממשלתי לעומת זאת הצמיחה הגיעה ל-16% בלבד ל-242 מיליון דולר, מתחת הצפי ל-251 מיליון דולר.
ציפיות החברה לרבעון הבא הן להכנסות של 470 מיליון דולר, אך החברה מציינת שיש פוטנציאל לאפסייד בהכנסות עקב המצב באוקראינה והגדלת תקציבי הביטחון (ניתוח הנתונים שהחברה מספקת לממשלות קשורות להיבטים צבאיים). הקונצנזוס היה עד כה להכנסות של 484 מיליון דולר.
- פלנטיר: בדרך לשורט סקוויז?
- פלנטיר עוקפת את צפי האנליסטים ומזנקת באפטר ב-20%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
דונלד טראמפ אפריל20 (X)טראמפ הופך את ההגירה לאמריקה לעניין של כסף גדול: ויזה ב-100 אלף דולר, תושבות במיליון
הנשיא מציע רפורמה דרמטית בתוכנית H-1B עם תג מחיר חסר תקדים, לצד השקת 'כרטיס זהב' שמעניק תושבות לעשירים בלבד
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציע רפורמה עמוקה במערכת ההגירה החוקית של ארה"ב, תוך כדי שהוא מציב מחיר כבד למי שרוצה להגיע לעבוד במדינה. בהודעה דרמטית שפורסמה מהבית הלבן, הכריז טראמפ על הטלת אגרה חדשה בסך 100 אלף דולר על כל בקשת ויזה מסוג H-1B - אחת מהתוכניות המרכזיות שדרכה מגייסים חברות אמריקאיות עובדים מיומנים מהעולם.
במקביל, הושקה תוכנית "Trump Gold Card" - כרטיס זהב שמעניק תושבות אמריקאית למי שישלם מיליון דולר. עסקים יוכלו לשלם 2 מיליון דולר עבור כל עובד שיביאו לארה"ב. במקביל, הוכרז גם על כרטיס פלטינה, שעתיד לעלות 5 מיליון דולר ויאפשר לשהות בארה"ב עד 270 ימים בשנה, מבלי לשלם מסים על הכנסות שמקורן מחוץ לארה"ב.
כשהגבולות נפתחים רק לבעלי הון
המהלך של טראמפ מהווה סטייה בוטה מהעקרונות שהנחו את מדיניות ההגירה האמריקאית במשך יותר ממאה שנה. אם בעבר אמריקה נתפשה כארץ האפשרויות לכולם, לרבות מהגרים עניים ממזרח אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, הרי שכעת המסר ברור: יש לך כסף? תתקבל בברכה. אין לך? חפש מדינה אחרת.
על פניו, מדובר בניסיון ליצור רפורמה שתתמוך כלכלית באוצר האמריקאי, טראמפ עצמו דיבר על הכנסות פוטנציאליות של מעל 100 מיליארד דולר מתשלומי האגרות. בפועל, עורכי דין לענייני הגירה מזהירים מפני ההשלכות מרחיקות הלכת של המהלך.
- טראמפ ושי ג'ינפינג: פגישת פסגה דרמטית ב-APEC - "קרובים מאוד להסכם על טיקטוק"
- המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קץ תוכנית H-1B? התעשייה במצוקה
הטלת אגרת 100 אלף דולר על כל בקשה ל-H-1B עלולה לחסל את התוכנית. כבר כיום קיימת רתיעה מסוימת בקרב חברות מלתמוך בתהליכי ויזה, והמהלך הזה עלול להחמיר את המגמה הזאת. גם בשווקים נרשמה תגובה מיידית: מניות של חברות טכנולוגיה כמו Accenture ו-Cognizant Technology רשמו ירידות, בשל החשש מקושי בגיוס עובדים מיומנים ממדינות אחרות.
