אתיופיה היא אחת המדינות העתיקות והמרתקות ביותר באפריקה. מבחינתה של ישראל, מדובר בבת ברית נאמנה ויציבה שגם כאשר היחסים הדיפלומטיים נותקו לכאורה, המשיכה בשיתוף הפעולה עם ישראל. לאחרונה עלתה אתיופיה לכותרות בשל החשש ממלחמה בינה לבין מצרים, על רקע הקמת סכר הרנסנס (GERD) על הנילוס והחשש המצרי מפגיעה בזרימת המים מהנילוס למצרים. מהו מבנה השלטון ומה מעמדו של הצבא האתיופי? מהם המקורות הכלכליים של אתיופיה? כיצד הפכה אתיופיה לנדבך גיאופוליטי חשוב עבור ישראל באפריקה? איך התחיל המאבק על המים בין מצרים לאתיופיה? מה הסיכויים שאכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות? וכיצד הפך המאבק על המים לנושא שבגללו מדינות במזרח התיכון מוכנות לצאת למלחמה?

היסטוריה, מבנה השלטון והצבא האתיופי

אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, באזור המכונה קרן אפריקה. שטחה הכולל משתרע על פני 1.1 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה, על פי ההערכות, כ-120 מיליון איש. הריבוי הטבעי באתיופיה גבוה ועומד על כ-4.1 ילדים למשפחה. המדינה מתאפיינת במגוון אזורי אקלים - מאקלים גשום וקר באזורים ההרריים, דרך אקלים ים תיכוני ועד אזורים יבשים במיוחד.

מבחינת גבולותיה, אתיופיה גובלת בצפון עם אריתריאה, במערב עם סודאן ודרום סודאן - שתי מדינות הנתונות ביריבות מתמשכת זה עשורים. במזרח היא גובלת עם סומליה, בצפון-מזרח עם ג'יבוטי, ובדרום עם קניה, שבה, כמו במדינות רבות באפריקה, שורר אי-שקט פוליטי מתמיד. חשוב לציין שלאתיופיה אין גישה ישירה לים.

בעבר שלטה האימפריה האתיופית על שטחים נרחבים, כולל אריתריאה וסומליה, מה שהעניק לה גישה לים האדום. אתיופיה הייתה המדינה השנייה (אחרי ארמניה) והאימפריה הראשונה שאימצה את הנצרות כדת רשמית בשנת 325. לשם השוואה, באימפריה הרומית הפכה הנצרות לדת הרשמית רק בסוף המאה הרביעית, סביב שנת 380 לספירה.

• בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש
• ביטול ההסכם באתיופיה: שיכון ובינוי צופה הפסד של 98 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במשך מאות שנים שכנה האימפריה האתיופית לצד הממלכה היהודית חִמְיַר (בערבית: مملكة حِمير), שמנהיגיה שמרו על עצמאותה ועל הדת היהודית שהייתה דת המדינה. אולם בשנת 520 פרצה מלחמה בין שתי המדינות, שהסתיימה בניצחון אתיופי (בסיוע מדינות נוספות). ישנה סברה שהתמוטטות הסכר הגדול של חִמְיַר היא שהחלישה את הממלכה וִאפשרה לאתיופים לנצח. כך או כך, חִמְיַר חדלה להתקיים בשנת 525 לספירה.

בריטניה מגדירה את האיום הבא - כטבמים ורחפנים. הממלכה המאוחדת מגדירה מחדש את כללי הפעולה סביב אתרים צבאיים רגישים, על רקע חשש הולך וגובר מפעילות חבלנית בלתי קונבנציונלית במרחב האווירי של מדינות נאט"ו. לפי הצהרה רשמית שניתנה בלונדון, הממשלה בוחנת הענקת סמכויות חדשות שיאפשרו ליירט במהירות כטב"מים ורחפנים שאינם מזוהים מעל בסיסים צבאיים ברחבי הממלכה.

מאחורי ההחלטה התקיפות של כטב"מים ורחפנים רוסיים במדינות חברות בברית נאט"ו, לרבות הופעות מעל אזורים רגישים. בריטניה לא לוקחת סיכונים ומכינה את יכולות התקיפה שלה. 

בהרצאה של שר ההגנה הבריטי, ג'ון הילי, בפני קהל שכלל אנשי צבא ומשקיעים בתחום הביטחוני, נאמר כי "האיומים השתנו, ויש להיערך לעידן חדש של התמודדות. מערך החוק הבריטי יותאם לאפשר יירוט מיידי של כטב"מים ורחפנים בכל זירה צבאית רלוונטית".

המהלך כולל שינוי בחקיקה שצפוי להיות מיושם במסגרת חוק הכוחות המזוינים (Armed Forces Bill). הסמכויות החדשות יעניקו ליחידות הצבא ולמשטרה הצבאית של משרד ההגנה (MoD) אפשרות לא רק לשבש אלקטרונית אלא גם ליירט  כלי טיס בלתי מאוישים.

• שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
• איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצד ההיערכות המקומית, בריטניה מעורבת גם בזירה המזרח-אירופית: חיל האוויר הבריטי כבר פועל בסיוע לפולין בעקבות תקרית כטב"מים ורחפנים רוסיים בתחילת ספטמבר, שבה הופלו כמה כטב"מים על ידי צבא פולין. המהלך אף הוביל להפעלת סעיף 4 באמנת נאט"ו, מנגנון שמופעל רק לעיתים נדירות, ונועד לאותת על איום ממשי.

במקביל, נרשמה הפרה נוספת של המרחב האווירי כאשר מטוסי קרב רוסיים מדגם MiG-31 חדרו לשמי אסטוניה, תקרית שנמשכה דקות ספורות אך גררה תגובה מהירה.

עוד ראוי לציין שמספר עצום של כטב"מים הופעלו על ידי רוסיה באוקראינה - יותר מ-5,500 בתשעת החודשים האחרונים לפי נתוני המודיעין הבריטי.