וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

המלחמה שפרצה לאחרונה במזרח אירופה צפויה להיות אחד מהגורמים המרכזיים במהלך שבוע המסחר הקרוב, כאשר הנושא המרכזי שצפוי להעסיק את המשקיעים המקומיים והגלובלים הוא כיצד יתמחר השוק את השינויים הכלכליים שצפויים בעקבותיו
תומר אמן | (9)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע עליות השערים החדות בסוף השבוע. בנוסף לאירועים המרכזיים בהם עסק השוק בתקופה האחרונה כמו הדוחות והאינפלציה ברחבי העולם, צפוי שבוע המסחר לעסוק גם בעימות הצבאי שעדיין מתחולל בימים אלו בין רוסיה לאוקראינה.

עונת הדוחות נמשכת

יום ב' -  BERKSHIRE HATHAWAY A  LUCID GROUP ZOOM VIDEO   NOVAVAX INC   HP LUMINAR TECHNOLOGIES INC. 3D SYSTEMS

יום ג' -  TARGET CORP SOFI TECHNOLOGIES SALESFORCE DOMINO'S PIZZA INC

יום ד' -  SNOWFLAKE INC VICTORIA'S SECRET & CO SPLUNK INC AMERICAN EAGLE OUTFITTER DOLLAR TREE

יום ה' -  BEST BUY CO INC COSTCO WHOLESALE TORONTO DOMINION BANK  SMITH & WESSON BRANDS INC GAP INC THE

יום ו' -   HIBBETT SPORTS INC

בגזרת הישראליות:

ביום שלישי ידווחו   SCIPLAY CORP CL A ננוקס פריגו

ביום רביעי ידווחו   אינוויז

ביום חמישי ידווחו   סול ג'ל מארוול

המלחמה באוקראינה

אחד מהאירועים המרכזיים ביותר שארעו ברחבי העולם בשבוע האחרון הוא המלחמה באוקראינה, שלדברי האנליסטים בבנק הפועלים יצרה מנעד רחב של תרחישים כלכליים, החל ממשא ומתן וסיום מהיר, ועד הסתבכות ארוכה, וחזרה למלחמה קרה בין הגושים. הלך הרוח מטלטל עתה את השווקים, ואלו יוותרו תנודתיים עד שתתבהר התמונה הפוליטית. ספק אם מישהו היה מעריך שבהינתן הפלישה הרוסית לאוקראינה מדד המניות הגלובלי יסגור שבוע כמעט ללא שינוי במחיר. גם הטענה שהתמחור בשווקים כבר כלל תרחיש כזה, לא מחזיקה מים, שכן רוב האנליסטים לא נתנו לו סיכוי גבוה. בדיעבד אולי זה אחד מאותם מקרים בהם שוקי המניות לאו דווקא מייצגים את השינויים במצב המאקרו של המשקים, והעיתוי של המלחמה, לאחר תקופת מימושים היה מוצלח מבחינת שוקי המניות. גם העובדה שרוסיה ואוקראינה יחדיו מהוות רק כ- 2% מהתוצר העולמי בדולרים שוטפים אולי סייעה כאן.

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, נראה כי השווקים חולקים עם מקבלי ההחלטות במערב את הגישה כי עיצומים משולבים – על כלכלת רוסיה, הבנקים וחברות התעופה שלה ובכיריה, לרבות הנשיא פוטין עצמו – שילכו ויחריפו הדרגתית, עד כדי הוצאת רוסיה ממערכת ה-SWIFT (תקשורת פיננסית בין בנקאית) יעשו את העבודה.

כמו כן, ייתכן כי רוסיה עצמה, שעד כה מדווח על התקדמות איטית מהמשוער, תבחר לרסן את פעילותה, אם כי לעת עתה מדובר בהשערות בלבד ומכל מקום – נכון להיום התגובות הרשמיות של רוסיה לכל הצעדים שהוכרזו נגדה היו של ביטול וצעדי נגד. רוסיה מחזיקה ביתרון גדול בהיותה ספק הגז הטבעי העיקרי של האיחוד האירופי – העומד בראש הפעילות הכלכלית נגדה.

כיצד צפוי המשבר במזרח אירופה להשפיע על הכלכלה העולמית?

בשלב זה ברור שמדובר ב"זעזוע היצע שלילי", שיוביל להאצה באינפלציה ועלול להביא להאטה בצמיחה בעולם, אך מוקדם עדיין להעריך כמותית את ההשפעות. חלק מההשפעות הגלובליות יושפעו מהסנקציות ומצעדים אחרים שמדינות המערב ינקטו כנגד רוסיה. קיימת אי-וודאות גדולה לגבי מחיר הנפט בחודשים הקרובים. מרבית תחזיות הצמיחה והאינפלציה לפני המשבר הניחו שהמחיר הממוצע של חבית ברנט השנה יהיה בין 70 ל-80 דולר. כיום, אנליסטים מסוימים מצביעים על רמות של 100 ו-120 דולר לחבית כאפשריות במהלך השנה. תופעה דומה מתקיימת לגבי מחיר הגז הטבעי, החשוב במיוחד למדינות אירופה, ובראשן גרמניה. כלכלת רוסיה מהווה כ-1.93% מהתוצר העולמי ואוקראינה כ-0.18% בלבד מהתוצר העולמי. למרות חלקן הנמוך יחסית בתוצר הגלובלי, יש להן נתח משמעותי ביצוא של חיטה ודגנים אחרים. על כן, שיבושים ביצוא עלולים אף הם, בדומה להמשך עלייה במחירי האנרגיה, להאיץ את האינפלציה ולהאט את הצמיחה.

זה מספר חודשים שמצפים בלידר שוקי הון לעלייה הדרגתית במחירי הנפט בעולם על רקע ההתאוששות הצפויה מהקורונה (חזרה לטיסות וכו') וירידה בהשקעות בהפקת נפט על רקע העדפה של אנרגיה ירוקה. ברור שהעלייה החדה בשבועות האחרונים נובעת בעיקר מהשלכות הפלישה של רוסיה לאוקראינה. אירועים דומים של אי וודאות גאופוליטית הסתיימו עם ירידת מחירי הנפט בעולם, כגון פלישת עיראק לכוויית ב-1990 או התקפת מתקני הנפט של סעודיה ב-2019 (אשר הביאה לעלייה זמנית של 15% במחירי הנפט). במקרה של הפלישה של רוסיה, יתכן שהאירוע הגאופוליטי השלילי הזה עלול להימשך מספר חודשים ולהמשיך להעיב על מחירי הנפט. יחד עם זאת, בינתיים רוסיה גם ממשיכה לייצא נפט והמערב נמנע מלהטיל סנקציות בתחום זה.

לעומת זאת, ארה"ב ממשיכה להגדיל את התפוקה (אם כי עדיין מדובר בהיקף נמוך יחסית לערב הקורונה). קיימות כ-900 תחנת שאיבה היום, לעומת כ-1,200 ב-2019.  ברקע, הסרת הסנקציות על איראן עשויה להגדיל את התפוקה הגלובלית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

סיכוני אינפלציה ממשיכים לעלות

דבר נוסף שמעסיק את השווקים בימים האחרונים הוא מדד המחירים לצרכן האמריקאי שממשיך לעלות בחודשים האחרונים וחצה לאחרונה את רף ה-7%. ציפיות האינפלציה הגלומות הגיבו בחדות לאירועים באוקראינה כך מסבירים בבית ההשקעות מיטב דש. הציפיות לשנתיים בארה"ב עלו מעל 4% ובאירופה לרמות של כ-3.0%-3.5%, כאשר הציפיות ל-10 שנים בגרמניה חצו לראשונה מאז 2011 את הרף של 2%. תחזיות האינפלציה של קונצנזוס החזאים של בלומברג עלו לא רק ל-2022, אלא גם ל-2023. התפתחויות אלה מעלות סיכון שציפיות האינפלציה מפסיקות להיות "מעוגנות", כפי שדואגים הבנקים המרכזיים.

נתוני האינפלציה, התחזיות והציפיות מראים שהאינפלציה בארה"ב ממשיכה "לברוח" מה שמעלה סיכוי שה-FED יאלץ להעלות ריבית מעבר לציפיות הנוכחיות הקיימות בשוק.

האם המשבר ישפיע על מדיניות הפד הצפויה?

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משקיע קטן 28/02/2022 07:33
    הגב לתגובה זו
    גם המלחמה משפיעה,וגם נושא העלאת הריבית.
  • 4.
    ביידן מנסה לעשות הכל כדי לא לפגוע בוול סטריט, אבל 27/02/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
    ביידן מנסה לעשות הכל כדי לא לפגוע בוול סטריט, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם, הריבית חייבת לעלות אחרת תיווצר היפר אינפלציה בקצב לא נורמלי. אנחנו בדרך למשבר כלכלי עולמי
  • 3.
    החדשות וההתפתחויות יטלטלו השווקים כמו ספינה במים גועשים (ל"ת)
    מגיב 27/02/2022 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    s 27/02/2022 17:58
    הגב לתגובה זו
    להפסקת אש
  • Tony 27/02/2022 19:07
    הגב לתגובה זו
    Wishful thinking
  • בחוזים היום 27/02/2022 18:27
    הגב לתגובה זו
    בחוזים היום
  • בחוזים היום 27/02/2022 18:26
    הגב לתגובה זו
    בחוזים היום
  • 1.
    סבירות גבוהה שהממשל ילחץ על וולסטריט לא לגלות חולשה (ל"ת)
    פוליטיקה עכשיו 27/02/2022 17:45
    הגב לתגובה זו
  • הממשל לא לוחץ, ואין לו לחץ מוחץ, ואני זז להתרחץ, בהצלחה (ל"ת)
    Sassi6 28/02/2022 07:13
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.