מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא

זוויפט, IBM, מאטרפורט וצוקרברג: עתיד המטאוורס

מה הוא עתיד המציאות המדומה אותה חוזה מנכ"ל פייסבוק בדמות ההמטאוורס, האם יש בידינו הטכנולוגיה כדי לממש את חזון זה, והאם כבר כיום יש יישומי מטאוורס שתוכלו לנסות בעצמכם?

תומר אמן | (2)

מוקדם יותר השנה FACEBOOK (סימול: FB) שינתה את שמה ל-Meta והכריזה על חזונה לעתיד אותו היא שואפת לקדם - ה-המטאוורס. דרך המטאוורס, על פי החברה,  נרכיב משקפי מציאות מדומה ונקיים פגישות שיראו לנו כמו פנים מול פנים, ומחוץ לחלון הוידאו של הזום. כך נחווה גם הופעות בלי לצאת מהבית, ונוכל ליצור לנו אוואטר בתלת מימד בדמותינו, כמו במשחק מהסוג שמופיע בספרו של ארנסט קליין "שחקן מספר אחת". 

מאז ההכרזה רבים היו סקפטים לגבי היכולת של פייסבוק, סליחה - מטא, לממש את החזון הזה. אולם, האם יתכן שכבר עכשיו, ניתן לראות אלמנטים של ההמטאוורס אותו חוזה צוקרברג? 

דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה, האופניים שלכם אצלכם בסלון, מולכם מונח מסך הטאבלט שלכם, ובתוכו מותקנת אפליקצית רכיבה של חברה בשם "Zwift". האפליקציה פועלת בשיתוף פעולה עם משקפי מציאות מדומה - VR ומאז שהוקמה גייסה החברה סדר גודל של כ-600 מיליון דולר.

לחברה יותר מ-4 מיליון משתמשים רשומים מיותר מ-200 מדינות מסביב לעולם. המשתמשים משלמים פרמיה חודשית של כ-15 דולר, ובתמורה מקבלים את היכולת לסוע, לכאורה, מכורסת הבית, על פני יותר מ-320 קילומטרים של כבישים דיגיטלים, חלקם עותק ממשי של מקומות אמיתיים בעולם כמו טוקיו או פריז, וחלקם פרי הדמיון של החברה, אשר עוברים בתוך הרי געש ומתחת לאוקיינוס.

על אף כי לא מדובר בפלטפורמה של מארק צוקרברג ושל מטא, זוויפט בעצם מציעה כאן חבילת "הכל כלול" בשביל משתמשיה, הכוללת מפגש תוך משחקי, תקשורת בין המשתמשים, ואפילו מטבע וירטואלי. כל מה שצריך אדם על מנת להשתמש במוצר הוא זוג אופניים, טריינר חכם (מכשיר מקובע המאפשר דימוי טופוגורפיה לרבות עליות וירידות) אליו תרתמו את אופניכם ולפטופ או טאבלט עם חיבור לאינטרנט. 

הסיפור לא נגמר כאן. מנכ"ל ויז"ם החברה, אריק מין מאמין כי למוצר שלו יש עוד לאן להתפתח והוא מתכנן להרחיב את היקפי הגיוס של החברה שלו על מנת לממש חזון זה. אחד מהרעיונות עליהם דיבר היא לאפשר למפתחים חיצוניים את היכולת לגשת לפלטפורמת הכלים שלה, בדומה למה שחברת ROBLOX CORPORATION (RBLX) מאפשרת, ולתת למשתמשיה ליצור ולעצב את עולמם הוירטואלי כאוות נפשם. החברה צופה כי המכירות השנתיות שלה יסתכמו בכ-2.7 מיליארד דולר. 

בזוויפט מבינים את הסקפטיות שבשוק וכבר עובדים על תוכנית להחדרת המוצר לתודעת הציבור. על פי דיווחים מהחברה נמסר כי בוועד האולימפי שוקלים לכלול את הספורט במשחקים האולימפיים שעתידים להתקיים בלוס אנג'לס בשנת 2028. "זוויפט לא נועדה רק לאימון ולרכיבה חברתית" - אומר המנכ"ל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

זוויפט היא רק דוגמה אחת לכך שרעיון ההמטאוורס אינו פרי דמיונו של צוקרברג ולא נולד עם הסרטון המפוצץ ההוא של פייסבוק. למעלה מעשור מדברים על כך. כבר ב-2008 יצאה מחלקת השיווק של INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES (IBM) בסלוגן "IBM והמטאוורס", וכללה תוכנית מפורטת המראה כיצד יוכל אדם להשתמש בעולמות הוירטואלים לצורכי עבודה, למידה ופנאי. 

ל-IBM אפילו קניין רוחני, מעין פטנט אותו רשמה בשנת 2010 ומגדיר שיטה על פיה ניתן לקדם מוצרים בעולם הוירטואלי, וזאת על אף הכרזת המנכ"ל, ארבינד קרישנה, על כך שהחברה לא מעוניינת להפוך את ההמטאוורס לנדבך מרכזי בפעילותה. 

תוכנית המטאוורס של IBM כללה תמונות מתוך "Second Life", פלטפורמה וירטואלית אותה פיתחה ביחד עם חברה נוספת בשם "Linden Lab". הפלטפורמה קיימת למעלה משני עשורים, עוד לפני ש-IBM בכלל העלו בדמיונם את חזון המטאוורס, וכלל עולם מונחה בינה מלאכותית שנועד בעיקר לבני גיל הזהב. המוצר קיים עד היום, על אף שחברת האם, לינדן לאב נמכרה לפני שנה לקבוצת משקיעים עבור סכום שלא דווח. 

מנכ"ל לינדן לאב, בראד אוברוואגר, שהוביל את מכירת החברה, נשאר אופטימי גם הוא לגבי עתידם של העולמות הוירטואלים. הוא מציין כי יותר מ-73 מיליון משתמשים נוצרו מאז הושק השירות ב-2003 על אף כי מרביתם אינם בשימוש יותר. המשתמשים החודשיים של המוצר נעים בין 650 ל-900 אלף, כך דווח. 

מה הוא עתיד המטאוורס אם כך? מחד פעילות זוויפט וזאת של ומנכ"לי IBM ולינדן לאב אכן מראה כי הדבר אפשרי בצורה כזו או אחרת, אך מאידך פלטפורמת ה-Second Life של IBM מעולם לא תפסה פופולאריות רבה, דבר היכול לתת הסבר מסויים לסקפטיות הסובבת את הנושא כרגע. 

כך או כך, כמו שהדברים נראים כעת, משקיעים מתקשים מאוד למצוא ולקנות מניות הקשורות במטאורס. כמה מן המניות הפופולריות יותר בתחום, אלו שהן קצת "מובן מאליו" הן אלו של יצרניות המשחקים המעורבות, Roblox ו- UNITY SOFTWARE INC  (U), לצד   NVIDIA COR (NVDA) המפתחת מעבדים גרפיים ו- QUALCOMM INC 0.01% (QCOM), אבל קשה לטעון שהן "מטאוורס טהור", אלא יותר חברות מהאקו סיסטם שלו. 

חברת Matterport (סימול: MTTR) המייצרת מצלמות ותוכנה לצילום של תמונות תלת מימדי, לעומת זאת, היא אולי הבשורה אותה חיפשו המשקיעים. מאז הונפקה החברה על ידי מיזוג SPAC מוקדם יותר ביולי, היא טירגטה בעיקר את שווקי הנדל"ן למגורים וזה המניב, שם התוכנות שלה משומשות להצגת מבני ותכולת הבתים והמשרדים באופן וירטואלי. המוצר, שעד כה דרש התקנה של מצלמות פיזיות בנכס, מאפשר כעת הדמייה של המבנה דרך אפליקציה אותה משווקת החברה לסמארטפונים של הלקוחות. 

מנכ"ל החברה, ריימונד פיטמאן, שהצטרף בשנת 2018 לאחר חמש שנים בהם כיהן כקצין מוצר ראשי EBAY (EBAY), מאמין כי יעודה של החברה הוא להפוך בניינים לדאטה ובכך לייצר עותק דיגיטלי של מיקומים ממשיים - "הדאטאפיקציה של העולם האמיתי", כך קוראים לזה בחברה. 

על פי Matterport היא מחזיקה בעותקים דיגיטליים של יותר מ-6 מיליון חללים. לא מזמן הודיעה החברה כי תשתף פעולה עם שירות הענן של AMAZON (AMZN), ה-AWS (Amazon Web Service) על מנת להקל את הליך יצירת התאום הדיגיטלי של החלל. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Wimi 07/12/2021 19:15
    הגב לתגובה זו
    Wimi זו מניית העתיד
  • 1.
    כבר עייף 07/12/2021 14:20
    הגב לתגובה זו
    כאילו רק אני זוכר את המשקפיים המעפנות שניסו לדחוף לנו לפני שנתיים. אין חדש תחת השמש . כל הכסף של המדינה נשרף על מחקר ופיתוח של כלום
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


חג המולד כריסמס כריסטמס עץ אשוח
צילום: Istock

כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?

המלונות בנצרת ובחיפה בתפוסת שיא ובמסדרונות ההייטק האווירה מנומנמת - המשק הישראלי, שספג פגיעה קשה, מקבל בדצמבר זריקת מרץ מרעננת; אך לצד האורות המנצנצים, ישנם גם מפסידים 

ענת גלעד |


מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.

למי מצלצלים פעמוני החג?

תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים. 

בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל. 

תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים

על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.

עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום.