אילון מאסק
צילום: יוטיוב

מאסק: "מקווה להתחיל ייצור במפעל בברלין בחודש הבא"

באירוע שנערך במפעל עצמו, מנכ"ל החברה אמר כי הוא מקווה לקבל את האישורים הרגולטוריים בשבועות הקרובים וייוצרו שם עד 5,000 רכבים ביום. "החלק הקשה יהיה הגדלת הייצור", אמר. ולמה הודו לא מוכנה לייבוא של טסלות מסין?
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה אלון מאסק טסלה

אחד מהפרמטרים המרכזיים שבהם המשקיעים בוחנים את מניית טסלה TESLA INC (TSLA) היא היכולת של החברה לעשות סקיילינג – כלומר הגדלה כמותית משמעותית – של ייצור הרכבים של החברה, באמצעות המפעלים החדשים בטקסס ובברלין. אז בסופ"ש האחרון החברה הודיעה סופית על מעבר לטקסס, ואתמול, באירוע במפעל בברלין, המנכ"ל והיו"ר של החברה, אילון מאסק, אמר כי הוא "מקווה להתחיל ייצור כבר בחודש הבא".

 

באירוע שערכה החברה במפעל הענק בברלין, שאמור גם להוות בית לבניית הסוללות של החברה, מאסק אמר כי "התחלת הייצור זה דבר נחמד, אבל החלק הקשה יהיה הגדלת הייצור וייקח זמן רב יותר להגדיל את התפוקה מאשר לבנות את המפעל".

 

מאסק גם הגדיר את השאיפות שלו לייצור שבין 5,000 ל-10,000 רכבים ביום. בעוד כשבועיים אמור להיות הדיון האחרון בהתנגדויות הציבור לפתיחת המפעל, שזוכה להתנגדות מצד ארגוני סביבה מקומיים, בשל הטענה כי המפעל לבניית הסוללות יזהם את מקורות המים באזור. עם זאת, שר הכלכלה של מדינת ברנדנבורג אמר כי הסיכוי שהמפעל יקבל את האישורים הדרושים עומד על 95%.

 

לאירוע שנקרא "גיגהפסט", בשילוב מתחכם של אירועי "אוקטובר פסט" ומפעל הגיגה, כפי שמכנים אותו בחברה, הוזמנו על ידי החברה 9,000 מוזמנים, כשמאסק אמר כי המפעל ייצר 12,000 מקומות עבודה. באותה הנשימה הוא גם אמר כי הוא חושש ממחסור בעובדים וקרא לאנשים "מכל אירופה לבוא לעבוד".

 

זה לא סתם וזה לא צחוק. מעבר לעובדה כי החברה, כמו יתר הסקטור, סובל ממחסור בשבבים, בשל המחסור העולמי, האינפלציה בשוק העבודה והחשש של רבים לחזור למשרדים בשל המגפה, מקשה על מציאת עובדים חדשים. זה יכול לפגוע מאוד בביצועים.

 

המפעל בברלין אמור לייצר את הטסלות ליבשת אירופה, שכעת מסופקות מהמפעל של החברה בבייג'ינג. מאסק גם אמר כי בכוונתו להמשיך להשקיע בשוק הסיני, למרות התדרדרות ביחס שהשלטונות בסין מראים כלפיו וכלפי החברה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יהווית 10/10/2021 15:04
    הגב לתגובה זו
    ונשמרתם לנפשותיכם
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

ניקולאי טנגן מנהל קרן העושר הנורווגית; קרדיט: טוויטר
צילום: ניקולאי טנגן מנהל קרן העושר הנורווגית; קרדיט: טווי

הצביעות של קרן העושר הנורבגית

הפנים הכפולות של הקרן הנורבגית: בעוד היא מימשה ונפטרה מהחזקותיה בחברות ישראליות בשם “ערכים מוסריים”, היא מקפיאה את אותם כללים בדיוק כשהם מאיימים לפגוע בהשקעות הענק באמזון, מיקרוסופט וגוגל

תמיר חכמוף |

בקרן העושר הנורבגית (Government Pension Fund Global) החליטו ככל הנראה להמציא גרסא חדשה למונח "אתיקה". אותו עיקרון שמטרתו להציב גבולות מוסריים להשקעה, הפך אצלם לשדה פרשנות גמיש במיוחד: כשהמדובר במניות ישראליות, הכללים נוקשים ובלתי מתפשרים, אבל כשהם מאיימים לפגוע באחזקות של החברות הגדולות בעולם כמו אמזון, מיקרוסופט או אלפבית, פתאום מתברר שגם לאתיקה יש כפתור השהיה. כך גוף שמציג את עצמו כסמל לאחריות מוסרית הפך, כמעט בלי לשים לב, לדוגמא קלאסית של חוסר אתיקה בשם "האתיקה". 

בשנה החולפת הקרן התהדרה באותה מדיניות השקעה “אחראית”, והציגה אותה כהסבר למכירת אחזקותיה בישראל. היא מיהרה להדגיש שמדובר במהלך ערכי, כמעט מצפוני, שנובע מהפרות זכויות אדם. אלא שכעת, כשהאיום האתי נוגע לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, החברות ששוות טריליונים ומהוות נתח משמעותי מתיק המניות של הקרן, פתאום המוסר הוא לא עדיפות. הממשלה הנורבגית העבירה בפרלמנט החלטה חריגה: הקפאת כללי האתיקה עד להודעה חדשה. הסיבה הרשמית, "מניעת פגיעה בתכלית הקרן כקרן השקעות גלובלית מגוונת". הסיבה האמיתית - חוששים שהמכירה תשפיע על ביצועי הקרן, וחוסר אלטרנטיבה לכסף.

כך זה התגלגל

בתחילת השנה, החזיקה הקרן בכ-65 חברות בשווי מצטבר של כ-2 מיליארד דולר, כולל החזקה בבנקים הגדולים, חברת טבע, חברות תעשייה ביטחוניות ועוד. נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות ובתחילת אוגוסט, הקרן הודיעה שמכרה “בימים האחרונים” את כל אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות שאינן כלולות במדד הייחוס של משרד האוצר הנורבגי, ומפסיקה לחלוטין שימוש במנהלים חיצוניים בישראל. בהודעה לא נמסרו שמות כל החברות, אך הרציונל שניתן: “נסיבות חריגות” והחמרה במצב בעזה ובגדה. במקביל פורסם כי יתר האחזקות בישראל ירוכזו בניהול פנימי בלבד. בהודעה לאחר מכן הקרן דיווחה על החזקה ב-44 חברות ישראליות בלבד. במשך הקרן הדירה את חמשת הבנקים הישראליים וכן את חברת קטרפילר מטעמי “סיכון בלתי-קביל” לפגיעה בזכויות אדם. בתוך כך, הקרן הלחה לממש החזקות בחברות ישראליות.

וכעת אנחנו מגיעים לרגע הנוכחי, בו הפרלמנט בנורבגיה מאשר את הקפאת הכללים האתיים עד לעדכון הכללים, ברקעלחץ אמריקאי ונוכח החשש שהקרן תיאלץ למכור אחזקות מהותיות בהחזקות הקרן. 

במילים אחרות, מה שהיה "בלתי מוסרי" כשמדובר בחברות ישראליות, הפך ל"יש צורך בבחינה" כשהמדובר בענקיות אמריקאיות. אפשר להבין את השיקול הכלכלי, כשאתה מנהל קרן עושר בגודל של יותר מ-2 טריליון דולר, מכירה מאסיבית באמזון, מיקרוסופט או אלפבית עלולה לטלטל את ביצועי הקרן והשאלה הנוספת היא מה תעשה עם הכסף שזה שאלה לא פשוטה בעצמה. אבל כל עוד הקרן משתמשת בשפה מוסרית להצדקת החלטותיה, היא לא יכולה לברוח מאותה השפה כשזה כבר לא נוח.