רשתות חברתיות פייסבוק גוגל
צילום: Istock

ארה"ב מנסה לעצור את ענקיות הטק עם גל חקיקה חדש. מה יקרה למניות?

ענקיות הטכנולוגיה הובילו את העליות בוול סטריט יותר מעשור - כעת, 5 חוקים בין מפלגתיים חדשים שהוצגו בקונגרס, אמורים למנוע מהענקיות, בהן אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק, לנצל את הפלטפורמות שלהן כדי למנוע תחרות ועלולים להוביל לפיצולן
ארז ליבנה | (3)

זה לא סוד שענקיות הטק מעמק הסיליקון, שפעם נחשבו למחוללות החדשנות הגדולים בעולם, הפכו עם הבשלתן לתאגידים חזקים, אולי חזקים מדי, שמשתמשים בכוח ובממון הרב שצברו כדי למנוע תחרות. פייסבוק FACEBOOK (FB) לדוגמה של מארק צוקרברג, קנתה את אינסטגרם ואת וואטסאפ, בדיוק ממניעים אלה. יתר על כן, פורסם השנה כי צוקרברג היה אחד הכוחות המניעים ששכנעו את הנשיא הקודם דונלד טראמפ להגביל את הרשת הפופולארית טיקטוק בארה"ב, מחשש לאובדן קהלי יעד צעירים שנוהרים לכל התחליפים שבהם הוריהם אינם נמצאים. גם גוגל GOOGLE (GOOG), שיחד עם פייסבוק נחשבת לדואופול בסקטור הפרסום המקוון העולמי, לא תוכל יותר לקדם את שירות הסטרימינג יוטיוב הפופולארי על חשבון המתחרות. אמזון AMAZON (AMZN) שמואשמת כי השתמשה בדאטה של עסקים כדי לקדם מבצעים זולים יותר לגולשים, גם לא תוכל להציע את מרכולתה על גבי הפלטפורמה שלה. גם אפל APPLE (AAPL) שמפעילה אמצעים דרקוניים בחנות האפליקציות שלה תצטרך להתגמש ולהתקפל, כשלא תוכל לתעדף אפליקציות שהיא מפתחת. 

 

אז ייתכן שבקרוב, הפרקטיקות הללו של מניעת תחרות יכולות לא רק להפוך להיסטוריה, אלא גם לפרק את הענקיות, כדי לא לפגוע ברווחיות שלהן. זאת לאחר שוועדה בין משרדית קבעה כי ענקיות הטק הן מונופול דה פקטו וקבעה כי צריך למצוא דרך להגבילן.

 

החקיקה לא מזכירה את הענקיות במפורש - אבל ברור שזו הכוונה

כעת, סדרה של חוקים, שבהם לא מוזכרים שמות החברות, שהונחו על ידי חברי קונגרס משתי המפלגות הגדולות ביום שישי האחרון, באים לעשות בדיוק את זה. אמנם שמותיהן של הענקיות לא מופיעים על גבי החוק, אבל הנוסח שלהם מטרגט רק חברות ששווי השוק שלהן עולה על 600 מיליארד דולר, או שיש להן 50 מיליון משתמשים ביום, או למעלה מ-100,000 עסקים רשומים כלקוחות. כלומר רק ענקיות הטק. החוק האגרסיבי ביותר יאסור על החברות לתעדף את המוצרים שלהן על פני המתחרים או לדחוק מתחרים ויכול להוביל את החברות לפיצול אם לא יעמדו בו.

 

"מנוע חיפוש לא יוכל לתעדף את שירות הווידאו שיש לו תמריץ לתעדף בתוצאות החיפוש שלו", נכתב בהודעה לעיתונות בהסבר על החוק. "במקרים שכאלה, החוק דורש פלטפורמות דומיננטיות לפזר קווים עסקיים היכן שהפלטפורמה מסוגלת להעדיף את השירותים שלה או לפגוע במתחרות שלה".

 

"נכון לכרגע, המונופולים הטכנולוגיים, שאין עליהם רגולציה, מחזיקים ביותר מדי כוח על הכלכלה", מסר מארק סיסילין – מי שעמד בראש הוועדה של הקונגרס להגבלת כוחן של ענקיות הטק –  בהודעה לעיתונות והוסיף כי "החברות נמצאות בפוזיציה ייחודית לבחור מנצחים ומפסידים, להרוס עסקים קטנים, להעלות מחירים לצרכנים ולהפוך אנשים למובטלים. האג'נדה שלנו תיישר את מגרש המשחקים ותוודא שהחברות העשירות והחזקות ביותר, ישחקו על פי אותם הכללים שכל היתר משחקים".

 

הנציג הרפובליקני הבכיר ביותר שישב בוועדה הבין משרדית וחתום על חלק מהחוקים החדשים מסר בהודעה לעיתונות כי "החברות הללו שמרו על כוח המונופולין בזירות המסחר המקוונות, בשל שימוש במספר מנהגים לא תחרותיים כדי לסרס את התחרות. החקיקה מפרקת את המונופול של הביג טק על מה שהאמריקאים רואים ואומרים אונליין ומייצר מסחר מקוון שמעודד חדשנות ועוזר לעסקים הקטנים עם מגרש משחקים מאוזן יותר".

הטק היה המנוע של וול סטריט, אז מה יקרה עכשיו?

כדאי לציין שכבר למעלה מעשור, המניות של החברות הגדולות ביותר, הידועות כ-FAAMG – או פייסבוק, אמזון, אפל, מיקרוסופט MICROSOFT (MSFT) וגוגל – היו אחראיות על מרבית העליות בשווקים, כאשר יתר הסקטורים דשדשו לאחר המשבר הכלכלי הגדול של 2008. מצב שבו ייאלצו החברות להתפרק, יכול לפגוע במניות הללו וביתר הסקטור, כמו שקרה במשבר הדוט.קום בשנת 2000, לאחר שהבועה שהתנפחה בהייטק פוצצה והביאה לכמעט 3 שנות שפל בבורסה בוול סטריט.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מונופולים חמסנים 13/06/2021 17:59
    הגב לתגובה זו
    שימוש מיני במידע אישי ללא רשות.בזבוז אנרגיה ניפוח מחירים סינון לא דמוקרטי של מידע.
  • 2.
    לרון 13/06/2021 16:53
    הגב לתגובה זו
    שסו"ס הקשיבו לי....
  • 1.
    בני 13/06/2021 15:45
    הגב לתגובה זו
    או שחברת האם תקבל סכום כסף ענק או שתבצע ספליט של המניות.ועד שהחוקים יעברו ייקח שנתיים.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.