המוניות המעופפות יתחילו לפעול ב-2024
ג'ובי הודיעה כי היא תתמזג עם SPAC לפי שווי של 6.6 מיליארד דולר ומתכננת טיסות מסחריות, אבל השוק הגדול הזה רק בראשיתו
אחרי למעלה מעשור של פיתוח סודי, חברת ג'ובי (Joby) של היזם המיליונר ג'ו-בן בווירט, חשפה בסוף השבוע את המונית החשמלית המעופפת שפיתחה, כשהודיעה במקביל על כוונתה להתמזג עם SPAC – שלד בורסאי שמוקם לצורך מיזוג פעילות עסקית פרטית – לפי שווי של 6.6 מיליארד דולר. מטרת החברה היא להחליף את הטיסות המסחריות במסוקים, כשכלי הטיס שפיתחה מהיר יותר ממרבית המסוקים האזרחיים, אך לא פחות חשוב, שקט יותר.
בווירט הקים את החברה ב-2009, כשעד כה הצליח לגייס 800 מיליון דולר, כשאת הסיבוב האחרון ב-2020 בהיקף של 600 מיליון דולר הובילה טויוטה. לשתי החברות שיתוף פעולה בנוגע לייצור כלי הטייס החדשים, שמורכבים מ-6 רוטורים המסתובבים על ציר ממצב מקביל לקרקע למצב תיכון, על מנת אפשר לכלי הטיס להמריא מהמקום, אבל גם להתקדם במהירות של 200 מייל לשעה, או בערך 300 קמ"ש. כמו כן, לכל מונית מעופפת יהיה מקום לעד 5 אנשים, טייס ו-4 נוסעים.
כנראה שהיתרון החשוב ביותר שמציגה ג'ובי הוא השק היחסי. בעוד מסוקים מודרניים הם עדיין רועשים להחריד, בשל הקרבה בין המנוע והרוטור לתא הנוסעים, המנועים החשמליים מציגים לראווה לפחות 20% פחות ברעש הדציבלי; מ-87 דציבלים במסוקים, לפחות מ-70 דציבלים. או בערך כמו ההבדל בין לנסוע על מכסחת דשא רועמת במיוחד, לבין לנסוע בתוך המכונית שלכם כשכל החלונות סגורים על מהירות של 90 קמ"ש.
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- הסכם סחר? אל תמהרו לפתוח את השמפניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עניין הרעש יכול להוות יתרון משמעותי, שלא רק יהפוך את דור המסוקים האזרחיים הנוכחי למיושן וחסר כדאיות כלכלית. סביר להניח שנראה גם אפסייד בצד הצבאי, כיוון שלטכנולוגיות שקטות ישנן יתרונות מובנים, בשל כושר ההפתעה שלהן בשדה הקרב. כרגע, החברה נמצאת בשיתוף פעולה עם צבא ארה"ב לפיתוח מסוק שכזה.
בכל מקרה, לאחר למעלה מ-1,000 שעות של טיסות ניסוי, החברה אומרת שב-2024 המוניות שלה כבר יבצעו שילוחים אנושיים בשמיים. נכון לכרגע, המטרה היא להחליף טיסות קצרות, כשבעתיד, עם המשך הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום הסוללות, סביר להניח שגם הטווחים של המסוקים החשמליים יגדלו גם כן.
לפני שבועיים הודיעה החברה על מיזוג עם הספאק ריאינוונט טק (RTP) של אחד ממייסדי לינקדאין. החברה צופה לגייס 1.6 מיליארד דולר לפי שווי של 6.6 מיליארד, כש-910 מיליון דולר כבר הובטחו לה באמצעות משקיעים מוסדיים, בהם אובר (UBER) – שג'ובי רכשה ממנה את חטיבת המוניות המעופפות שלה – בלקרוק ופידליטי.
- מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?
בכל מקרה, ג'ובי היא לא הראשונה שהודיעה על כניסה לבורסה. חברת ארצ'ר, שלאחרונה חתמה על הסכם עם יונייטד איירלינס (UA) שתרכוש 200 כלי טיס במיליארד דולר, הודיעה כי תמזג עם ספאק לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר.
- 2.המחיר יקר מידי לחברה בחיתולים (ל"ת)דני 10/03/2021 07:44הגב לתגובה זו
- 1.לארצ׳ר יש כבר חוזה בביליון עם יונייטד איירליינס ל2 09/03/2021 21:04הגב לתגובה זולארצ׳ר יש כבר חוזה בביליון עם יונייטד איירליינס ל200 יחידות שיובילו לקוחות לשדות תעופה. וגם הסכמים עם מיאמי ולוס אנג׳לס. אחד הבוסים הוא מבני עמנו (גולדשטיין אחד). וקרן Ark מושקעת בגדול. והכי חשוב המעופף שלהם הרבה יותר יפה.

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג
ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.
המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.
וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים.
המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות
הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?
אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?
הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.
יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.
אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.
שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן.
- מה המוסדיים יודעים שאנחנו לא?
- כדי להקטין את ההשפעה של המוסדיים: שינוי בתגמול של סוכני ביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.