תקרת החוב
צילום: istock

עולם ממונף: החוב העולמי צמח ל-253 טריליון דולר ב-2019

לפי המכון הבינלאומי לפיננסים (IIF) הריביות הנמוכות בעולם מאפשרות לגופים, ממשלות ואנשים פרטיים ללוות כסף בזול; הצפי הוא שהחוב יגדל ל-257 טריליון ברבעון הראשון של 2020
ארז ליבנה | (5)

שוק המניות אולי בשיא, אבל גם החובות גדלים: המכון הבינלאומי לפיננסים (IIF) מפרסם היום נתונים מדאיגים למצב החוב העולמי, שברבעון השלישי של 2019 הגיע לשיא של 253 טריליון דולר. נגיד את זה שוב, 253 טריליון! דולר! החדשות הרעות הן שהחוב עוד צפוי לצמוח.

 

לפי ה-IIF החוב העולמי עומד על 322% ביחס לתוצר העולמי וזו תוצאה ישירה של מדיניות מוניטארית של ריבית אפסית ואפילו שלילית בכלכלות המובילות בעולם, בהן ארצות הברית, גוש האירו ויפן.

 

בין הרבעון השני של 2019, אז עמד החוב על 250.9 טריליון דולר לרבעון השלישי, הייתה צמיחה של כ-1% בנפח החוב העולמי, כאשר הצפי הוא שברבעון הראשון של 2020 החוב הזה יצמח עוד.

 

"הריביות הנמוכות ותנאים פיננסיים 'רופפים' מאיצים את התהליך, שאותו מובילים הסקטורים שאינם פיננסיים, ואנחנו צופים שברבעון הראשון של 2020 החוב העולמי יגיע ל-257 טריליון דולר", כותבים בדוח של ה-IIF, שהינו איחוד של מספר מוסדות פיננסיים, אשר התאחדו לאחר משבר החוב של שנות ה-80 של המאה שעברה.

האם החוב יוריד את השווקים?

על פניו, שוק ההון, במיוחד בוול סטריט, נמצא בשיא. 2019 הכניסה את כולם לסוג של אופוריה. הבוסט שנותנות חברות הטכנולוגיה הגדולות - בהן אפל, מיקרוסופט, פייסבוק, אמזון וגוגל - הן הקטליזטור המרכזי של הכלכלה האמריקאית מאז אמצע שנות ה-90. הן גם דחפו את וול סטריט כלפי מעלה, כשמרבית השווקים בעולם נמצאים בסטגנציה של עשור. 

העניין הוא, שאם בוחנים לעומק את מצב השוק, רואים שיתר העולם פחות משתתף בחגיגה. טפיחתו של החוב הגלובלי הוא העדות לכך. הבעיה היא, שבשל הריביות הנמוכות, מבחינת המשקיעים, אין כרגע אלטרנטיבות לשוק המניות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תם 14/01/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
    למי בדיוק חייבים את הכסף ???? ומי שחייבים לו , זה הון עצמי או שהוא חייב למישהו???? בקיצור כולם חייבים לכולם והכל בסדר . אין שום סיבה שזה יתפוצץ , כי הרי פיצוץ אמיתי לא יכול לקרות. אז הכל שטויות ...צאו תבזבזו ...הכל בסדר
  • 4.
    אפשר להדפיס כמה שרוצים (ל"ת)
    אז מה? 14/01/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הצונאמי הזה בלתי נמנע בעתיד ההסטוריה לא משקרת (ל"ת)
    שלמה 14/01/2020 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מחלקת ניפוח 14/01/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
    רק שכאשר הכל יפול לפד אין מאיפה להביא אפילו חצי מהחוב העולמי שהוא יצר.
  • 1.
    ספרטקוס 14/01/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
    לאנשים אין כסף לקנות אז מלווים, חברות מלוות ואז קונות מניות של עצמן אבל יגיע הרגע שלא יהיו יותר הלוואות זולות או ערבויות ואז הכל יתקע ויפול...
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.