תקרת החוב
צילום: istock

עולם ממונף: החוב העולמי צמח ל-253 טריליון דולר ב-2019

לפי המכון הבינלאומי לפיננסים (IIF) הריביות הנמוכות בעולם מאפשרות לגופים, ממשלות ואנשים פרטיים ללוות כסף בזול; הצפי הוא שהחוב יגדל ל-257 טריליון ברבעון הראשון של 2020
ארז ליבנה | (5)

שוק המניות אולי בשיא, אבל גם החובות גדלים: המכון הבינלאומי לפיננסים (IIF) מפרסם היום נתונים מדאיגים למצב החוב העולמי, שברבעון השלישי של 2019 הגיע לשיא של 253 טריליון דולר. נגיד את זה שוב, 253 טריליון! דולר! החדשות הרעות הן שהחוב עוד צפוי לצמוח.

 

לפי ה-IIF החוב העולמי עומד על 322% ביחס לתוצר העולמי וזו תוצאה ישירה של מדיניות מוניטארית של ריבית אפסית ואפילו שלילית בכלכלות המובילות בעולם, בהן ארצות הברית, גוש האירו ויפן.

 

בין הרבעון השני של 2019, אז עמד החוב על 250.9 טריליון דולר לרבעון השלישי, הייתה צמיחה של כ-1% בנפח החוב העולמי, כאשר הצפי הוא שברבעון הראשון של 2020 החוב הזה יצמח עוד.

 

"הריביות הנמוכות ותנאים פיננסיים 'רופפים' מאיצים את התהליך, שאותו מובילים הסקטורים שאינם פיננסיים, ואנחנו צופים שברבעון הראשון של 2020 החוב העולמי יגיע ל-257 טריליון דולר", כותבים בדוח של ה-IIF, שהינו איחוד של מספר מוסדות פיננסיים, אשר התאחדו לאחר משבר החוב של שנות ה-80 של המאה שעברה.

האם החוב יוריד את השווקים?

על פניו, שוק ההון, במיוחד בוול סטריט, נמצא בשיא. 2019 הכניסה את כולם לסוג של אופוריה. הבוסט שנותנות חברות הטכנולוגיה הגדולות - בהן אפל, מיקרוסופט, פייסבוק, אמזון וגוגל - הן הקטליזטור המרכזי של הכלכלה האמריקאית מאז אמצע שנות ה-90. הן גם דחפו את וול סטריט כלפי מעלה, כשמרבית השווקים בעולם נמצאים בסטגנציה של עשור. 

העניין הוא, שאם בוחנים לעומק את מצב השוק, רואים שיתר העולם פחות משתתף בחגיגה. טפיחתו של החוב הגלובלי הוא העדות לכך. הבעיה היא, שבשל הריביות הנמוכות, מבחינת המשקיעים, אין כרגע אלטרנטיבות לשוק המניות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תם 14/01/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
    למי בדיוק חייבים את הכסף ???? ומי שחייבים לו , זה הון עצמי או שהוא חייב למישהו???? בקיצור כולם חייבים לכולם והכל בסדר . אין שום סיבה שזה יתפוצץ , כי הרי פיצוץ אמיתי לא יכול לקרות. אז הכל שטויות ...צאו תבזבזו ...הכל בסדר
  • 4.
    אפשר להדפיס כמה שרוצים (ל"ת)
    אז מה? 14/01/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הצונאמי הזה בלתי נמנע בעתיד ההסטוריה לא משקרת (ל"ת)
    שלמה 14/01/2020 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מחלקת ניפוח 14/01/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
    רק שכאשר הכל יפול לפד אין מאיפה להביא אפילו חצי מהחוב העולמי שהוא יצר.
  • 1.
    ספרטקוס 14/01/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
    לאנשים אין כסף לקנות אז מלווים, חברות מלוות ואז קונות מניות של עצמן אבל יגיע הרגע שלא יהיו יותר הלוואות זולות או ערבויות ואז הכל יתקע ויפול...
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.