תקרת החוב
צילום: istock

עולם ממונף: החוב העולמי צמח ל-253 טריליון דולר ב-2019

לפי המכון הבינלאומי לפיננסים (IIF) הריביות הנמוכות בעולם מאפשרות לגופים, ממשלות ואנשים פרטיים ללוות כסף בזול; הצפי הוא שהחוב יגדל ל-257 טריליון ברבעון הראשון של 2020
ארז ליבנה | (5)

שוק המניות אולי בשיא, אבל גם החובות גדלים: המכון הבינלאומי לפיננסים (IIF) מפרסם היום נתונים מדאיגים למצב החוב העולמי, שברבעון השלישי של 2019 הגיע לשיא של 253 טריליון דולר. נגיד את זה שוב, 253 טריליון! דולר! החדשות הרעות הן שהחוב עוד צפוי לצמוח.

 

לפי ה-IIF החוב העולמי עומד על 322% ביחס לתוצר העולמי וזו תוצאה ישירה של מדיניות מוניטארית של ריבית אפסית ואפילו שלילית בכלכלות המובילות בעולם, בהן ארצות הברית, גוש האירו ויפן.

 

בין הרבעון השני של 2019, אז עמד החוב על 250.9 טריליון דולר לרבעון השלישי, הייתה צמיחה של כ-1% בנפח החוב העולמי, כאשר הצפי הוא שברבעון הראשון של 2020 החוב הזה יצמח עוד.

 

"הריביות הנמוכות ותנאים פיננסיים 'רופפים' מאיצים את התהליך, שאותו מובילים הסקטורים שאינם פיננסיים, ואנחנו צופים שברבעון הראשון של 2020 החוב העולמי יגיע ל-257 טריליון דולר", כותבים בדוח של ה-IIF, שהינו איחוד של מספר מוסדות פיננסיים, אשר התאחדו לאחר משבר החוב של שנות ה-80 של המאה שעברה.

האם החוב יוריד את השווקים?

על פניו, שוק ההון, במיוחד בוול סטריט, נמצא בשיא. 2019 הכניסה את כולם לסוג של אופוריה. הבוסט שנותנות חברות הטכנולוגיה הגדולות - בהן אפל, מיקרוסופט, פייסבוק, אמזון וגוגל - הן הקטליזטור המרכזי של הכלכלה האמריקאית מאז אמצע שנות ה-90. הן גם דחפו את וול סטריט כלפי מעלה, כשמרבית השווקים בעולם נמצאים בסטגנציה של עשור. 

העניין הוא, שאם בוחנים לעומק את מצב השוק, רואים שיתר העולם פחות משתתף בחגיגה. טפיחתו של החוב הגלובלי הוא העדות לכך. הבעיה היא, שבשל הריביות הנמוכות, מבחינת המשקיעים, אין כרגע אלטרנטיבות לשוק המניות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תם 14/01/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
    למי בדיוק חייבים את הכסף ???? ומי שחייבים לו , זה הון עצמי או שהוא חייב למישהו???? בקיצור כולם חייבים לכולם והכל בסדר . אין שום סיבה שזה יתפוצץ , כי הרי פיצוץ אמיתי לא יכול לקרות. אז הכל שטויות ...צאו תבזבזו ...הכל בסדר
  • 4.
    אפשר להדפיס כמה שרוצים (ל"ת)
    אז מה? 14/01/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הצונאמי הזה בלתי נמנע בעתיד ההסטוריה לא משקרת (ל"ת)
    שלמה 14/01/2020 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מחלקת ניפוח 14/01/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
    רק שכאשר הכל יפול לפד אין מאיפה להביא אפילו חצי מהחוב העולמי שהוא יצר.
  • 1.
    ספרטקוס 14/01/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
    לאנשים אין כסף לקנות אז מלווים, חברות מלוות ואז קונות מניות של עצמן אבל יגיע הרגע שלא יהיו יותר הלוואות זולות או ערבויות ואז הכל יתקע ויפול...
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.