הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

IBI על המשבר בטורקיה: "לא חושבים שיש מקום לדאגה"

"מלבד BBVA שם החשיפה לטורקיה הינה לא מבוטלת, בשאר הבנקים הגדולים באירופה, החשיפה אינה מהותית וניתנת לניהול"
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה ECB IBI ארדואן טורקיה רוני גלמור

כבר מספר חודשים שהשווקים בטורקיה נמצאים במשבר, עם ירידה של עשרות אחוזים בלירה הטורקית, ירידה שהפכה למפולת של ממש ביום שישי האחרון בעקבות הטלת סנקציות ע"י ארה"ב עם מכסים חדשים על יבוא פלדה ואלומיניום מהמדינה. בסקירה שמפרסמת רוני גלמור מנהלת מחקר אג"ח חו"ל IBI בית השקעות מציינת גלמור כי "המצב הכלכלי בטורקיה הינו בעייתי בעיקר נוכח תלות גבוהה במימון זר, קריסה במטבע המקומי, עלייה בהיקף החוב החיצוני מהתמ"ג (כאשר חצי מחוב זה הוא במט"ח), העברת סמכויותיו של הבנק המרכזי לנשיא ארדואן, ואי הסכמה של ארדואן להעלות ריבית."

לדברי גלמור, טורקיה אמנם כלכלה קטנה במונחי תוצר, ומשבר כלכלי עמוק במדינה אינו צפוי לגרור אחריו את שאר העולם, אך ישנן שתי השפעות גלובליות שיש להביא בחשבון: חשיפת הבנקים האירופאים לטורקיה וירידה בתיאבון הסיכון של המשקיעים לשווקים המתעוררים. 

חשיפת הבנקים האירופאים לטורקיה

ביום שישי פרסם ה-ECB כי הוא מודאג מחשיפת הבנקים האירופאים לטורקיה, מה שהביא לירידות שערים באירופה. מלבד החששות לפגיעה בתוצאות הבנקים, עלתה השאלה אם הבנקים האירופאים יעצרו את האשראי שהם מספקים למדינה, כאשר בסקירתה מציינת למור כי בשיחות הועידה לרבעון השני לא נשמעו קולות כאלו. החשודים המיידים שעלו בהודעת ה-ECB היו הבנקים Unicredit ,BNP ו-BBVA אשר נבחנה חשיפתם לטורקיה.

סך החשיפה של בנקים זרים לטורקיה עומדת על כ-224 מיליארד דולר, מתוך זה הבנקים הספרדיים הינם עם החשיפה הגדולה ביותר של כ-80 מיליארד דולר, הצרפתים עם חשיפה של כ-33 מיליארד דולר, והבנקים האיטלקיים עם כ-18 מיליארד דולר.

הבנק הספרדי BBVA 

מסקירתה של גלמור עולה כי הבנק חשוף לטורקיה דרך אחזקה של 49.85% ב-Garanti Bank, כשהערך בספרים של אחזקה זו עמד על 4.4 מיליארד יורו ביוני 2018. סך ההלוואות לטורקיה עומדות על 51.4 מיליארד יורו ומהוות כ-13% מסך ההלוואות של הבנק. מדובר באחוז בלתי מבוטל וסביר שהבנק יפרסם הבהרה בנושא בקרוב. יחס ה-CET1 של BBVA הינו הנמוך ביותר מבין הבנקים האירופאים הגדולים ועמד על 11.1% ברבעון השני, כך שתיתכן ירידה ביחס ברבעונים הקרובים בעקבות ההפסדים על הפעילות בטורקיה (הבנק מגודר על רקע מהחשיפה). עם זאת נציין שחברות הבת של הבנק הינן עצמאיות ואין הסכם ערבות בין חברת האם לחברות הבנות.

הבנק הצרפתי BNP

"הבנק פועל בטורקיה תחת חברת הבת TEB בה מחזיק BNP כ-73%. ב-2017 טורקיה תרמה כ-1.5% בלבד מסך הרווח לפני מס של הבנק, והיקף חשיפת האשראי למדינה מהווה כ-2% מסך תיק האשראי של הבנק. ב-2017, בשל ההאטה בצמיחת TEB, רשם BNP הפחתת מוניטין בהיקף של 172 מיליון יורו על הפעילות בטורקיה", מציינת גלמור.

הבנק האיטלקי UniCredit 

לדברי גלמור, הבנק פועל בטורקיה תחת הבנק Yapikredit, כאשר סך ההלוואות לטורקיה הינן בהיקף של כ-5% מסך הלוואות הקבוצה. UniCredit מחזיק בבנק הטורקי באמצעות JV (בה מחזיק 50%) כך שתוצאות הבנק הטורקי נרשמות תחת רווחי אקוויטי, ועמדו על 83 מיליון יורו.

קיראו עוד ב"גלובל"

גם לבנק ההולנדי ING חשיפה לטורקיה, המהווה כ-1.4% מסך תיק האשראי של הבנק, ואצל HSBC האנגלי החשיפה של תיק ההלוואות לטורקיה היא פחות מ-1%.

אין מקום לדאגה

"סך הכל, ניתן לראות כי מלבד BBVA שם החשיפה לטורקיה הינה לא מבוטלת ונצפה לפרטים נוספים מהבנק, בשאר הבנקים הגדולים באירופה, החשיפה אינה מהותית וניתנת לניהול ואנו לא חושבים שיש מקום לדאגה" מציינת גלמור.

ירידה בתיאבון הסיכון של המשקיעים לשווקים מתעוררים 

מאז תחילת השנה ראינו מספר משברים בשווקים המתפתחים הן על רקע בעיות מקומיות פנימיות, עלייה התשואות על הדולר ונושא הסחר העולמי. לאחר שבתחילת השנה היה זה המשבר בארגנטינה בהמשך עברו המשקיעים פיחות (שנרגע) בברזיל ולאחר מכן במקסיקו ועכשיו הבלגן בטורקיה. "רכבת הרים כזו עשויה להקטין את תיאבון המשקיעים לשווקים מתפתחים, ליציאת כספים משווקים אלו, ומעבר ל-risk off", מציינת גלמור.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כל תחילת משבר מספרים לנו שאין סיבה לדאגה החשיפה קטנה (ל"ת)
    שמואל 13/08/2018 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דן השרון 13/08/2018 13:26
    הגב לתגובה זו
    פשוט ניתוח מעניין. מקצועי ומרגיע. נותן כלי עבודה למי שעוסק בענייני טורקיה.
  • 5.
    Fisherking 13/08/2018 13:08
    הגב לתגובה זו
    Dfds...... מספיק לראות גרף שאומר הכל!! זו פוזיציה שמזכיר קצת מה שקרה ירוקה לטסלה....
  • 4.
    אם הוא אומר לא 12/08/2018 18:18
    הגב לתגובה זו
    לא סתם ירד הדאקס כמעט שני אחוזים....
  • 3.
    נועם 12/08/2018 18:04
    הגב לתגובה זו
    הכותבת רשמה בסיום הכתבה - "אולם, לדברי גלמור "צריך לזכור כי בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב מתקרבות (צפויות להתקיים בתחילת נובמבר) ולא נראה שטראמפ ירצה להגיע לבחירות אלו עם סנטימנט שלילי בשווקים, כך שאם יראה שהשווקים עוברים לטריטוריה שלילית הוא עשוי לשלוח מסרים (ציוצים במקרה שלו) מרגיעים יותר לשווקים."" עד כמה שאני יודע למצביעי טראמפ ממש לא איכפת משווקי העולם. מצביעי טראמפ אכפת בעיקר ממה שקורה בארה"ב וטראמפ עושה עבודה מצויינת בכיוון ןלכן הוא לא ינקוף אצבע למען אויביו בטורקיה ובאיחוד האירופי, אדרבה להיפך
  • 2.
    משקיע 12/08/2018 17:08
    הגב לתגובה זו
    יקח איתו הרבה בנקים אחרים. מה אכפת להם לתת הארכות על הכסף שלכם
  • 1.
    זהבי 12/08/2018 17:07
    הגב לתגובה זו
    פעם אחוזים בודדים מהאשראי שבנק מסוים סיפק היו ניתנים לספיגה, היום היחס בין ההון העצמי לאשראי הוא כזה שגם אחוזים בודדים מהווים סיכון
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |
נושאים בכתבה גרמניה פולקסווגן ב.מ.וו מרצדס רכב אוטונומי וולוו ג'ילי

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן